עדשות למשקפיים, משקפי שמש, אופניים, כלי הגשה מזכוכית וגם קונדומים נוספו היום (ד') לרשימת המוצרים שכלולים ברפורמת היבוא של משרד הכלכלה. מדובר במוצרים שניתן יהיה להכניס לארץ בהתבסס על העמידה בתקינה הבינלאומית, ללא חובת עמידה בתקן הרשמי הישראלי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בסך הכל נוספו היום 40 מוצרים ל-210 המוצרים שכבר נכללו ברפורמה, וביניהם מוצרי חשמל לבית, עגלות ומיטות ילדים, מזרקים ומחטים, מערכות צנרת, מצברים, ציוד מגן אישי וכו'.
איגור דוסקולוביץ, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, אמר ל-ynet: "אנחנו מתקדמים בבחינת כל התקנים ומה מהם מתאים להיכלל ברפורמה. בתקופה האחרונה בחנו 90 תקנים, מתוכם נמצאו מתאימים 40 מוצרים, ונותרו לנו 90 תקנים נוספים לבדוק.
"לאחר מכן הרשימה תושלם במטרה להביא להפחתת יוקר המחייה והנטל הרגולטורי והבירוקרטי ולפתיחת שערי ישראל ליבוא עשרות אלפי מוצרים של יידרשו לעבור במכון התקנים".
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "אנו מובילים באינטנסיביות את מימוש רפורמת היבוא, שתצא לדרך ביוני 2022, וממשיכים להרחיב את רשימת המוצרים הנכללים בה. אנו מצפים שהמאמץ יתבטא בהגדלה של מספר היבואנים, הגברת התחרות, בגיוון המוצרים והורדת יוקר המחייה".
עוד נמסר ממשרד הכלכלה כי כפי שהובטח, הצוותים המקצועיים של מינהל התקינה ממשיכים לבחון ולהרחיב את התקנים הרשמיים המבוססים על תקינה בינלאומית, באופן שיאפשר יבוא בהתבסס על העמידה בתקינה הבינלאומית, ללא חובת הוכחת עמידה בתקן הרשמי הישראלי.
רפורמה זו מתבצעת במקביל לרפורמה גדולה נוספת בתחום, המאפשרת יבוא לישראל גם על בסיס הצהרת יבואן, כי המוצר עומד בדרישות התקן הרשמי הישראלי, וזאת במקום משטר הבדיקות בכניסה שהונהג עד היום. על פי הרפורמה הגדולה, את כל המוצרים שחל עליהם תקן רשמי ישראלי, פרט למוצרים מסוכנים במיוחד כגון מוצרי כיבוי אש, מוצרי גז וכיוב', ניתן לייבא על בסיס הצהרה כי המוצר עומד בכל דרישות התקן הרשמי החלות עליו, כך שאינו מסכן את הצרכנים בטיחותית או בריאותית. צעד זה יצמצם את עלויות היבוא ויקצר את זמן העיכוב בנמלים.
ברביבאי לוועדת המחירים: בחנו הכנסת הלחם המלא לפיקוח מחירים
בתוך כך, השרה ברביבאי פנתה ליו"ר ועדת המחירים באוצר בבקשה לבחון את ההכנסה של לחם מקמח מלא לפיקוח מחירים. יש לציין כי הנושא נבחן כבר מספר פעמים בעבר. מחיר לצרכן של לחם מקמח מלא נע בממוצע בין 12 ל-14 שקלים, בעוד מחיר לחם כהה, פרוס וארוז המפוקח בפיקוח מחירים הנו כ-7.11 שקלים.
המטרה היא כמובן לעודד את הצרכנים לעבור לצריכת לחם בריא יותר, והפנייה נעשית במקביל לכך שהוחלט בהמלצת משרד הכלכלה על ביטול הפיקוח על הלחם האחיד, בין השאר בטענה שרוב הציבור צורך פיתות או לחמים מיוחדים. בנוסף טוענים יצרני הלחם כי הם מפסידים על מחיר הלחם המפוקח משום שהמדינה מסרבת לעדכן את מחירו.
השרה מסרה כי "אני רואה חשיבות רבה במעבר לצריכת לחם מקמח מלא והנגשתו לכלל הציבור באמצעות מחיר שווה לכל נפש. אמשיך לפעול לקידום הנושא בכל הכלים העומדים לרשותי".