משרד האוצר ימשיך לפרסם את נתוני חריגות השכר בתעשייה האווירית, אך מוכן לבחון כיצד לפרסם את הנתונים בלי שיזוהו עם עובדים ספציפיים. אפרים מלכין, המשנה לממונה על השכר באוצר, כתב היום (ג') ליו"ר עובדי התע"א יאיר כץ, שהתלונן כי דו"ח הממונה על השכר שפורסם בחודש שעבר והציג את משכורות ותפקידיהם של 470 מעובדי החברה, פגע בפרטיותם ובכבודם.
"למען הסר ספק, אבקשך להבהיר שוב כי מטרת הדו"ח אינה לפגוע בעובד זה או אחר, ואנו מתנצלים ככל שמי מעובדי התע"א נפגע או חש שפניו הולבנו ברבים, אלא רק כדי לקיים את חובתו הסטטוטורית של הממונה על פי החוק", כתב מלכין לכץ, והוסיף כי נתונים דומים כבר פורסמו בעבר, אף ביחס לעובדי התע"א, ומעולם הדבר לא נחווה כפגיעה בעובדים. עם זאת, בעבר פורסמו נתוני עשרות עובדים בכירים לכל היותר, והפרסום הפעם היה נרחב בהרבה.
1 צפייה בגלריה
האוצר: מתנצלים בפני עובדי התע"א שנפגעו מחשיפת משכורותיהם, נמשיך בפרסום חריגות שכר
(צילום: אבי מועלם)
לפי הדו"ח שפרסמה יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר, מאות מעובדי התעשייה האווירית נמצאו בחריגת שכר של 10% בממוצע. בקרב 15 עובדים נמצאה חריגה הגבוהה מ-20%. כך לדוגמא, סגן מנהל מפעל מלט נהנה מחריגת שכר של 15 אלף שקל ומנהל פרויקט "ממלכת המחץ", נהנה מחריגת שכר של כ-9,000 שקל בחודש.
בעקבות הגילויים ערכה יחידת האכיפה שימוע מול הנהלת החברה והעובדים, שהסתיים בהסכם קיבוצי מיוחד שבמסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו קידומים. לדברי מחברי הדו"ח, מהלך זה אחראי על חיסכון של 620 מיליון שקל לקופת המדינה, שהם 75% מסך כל החיסכון השנתי של יחידת האכיפה.
יאיר כץצילום: עמית שעל"לא הייתה כל הצדקה עניינית לחשיפת פרטים אישיים ואזכור בעלי תפקידים באופן כה ספציפי המאפשר לדעת את זהותם, וניתן היה להסתפק בפרסום כללי, שאינו פוגע בפרטיות העובדים, בוודאי לאור העובדה שמדובר בחריגות שכר לכאורה שהדיון בעניינן עודנו תלוי ועומד במשא ומתן קיבוצי בין הצדדים", אמר כץ, כאשר פנה בעניין לממונה על השכר, קובי בר נתן, בדרישה לתקן את הדו"ח כך שלא יאפשר זיהוי עובדים ספציפיים.
מלכין כתב לכץ כי "אנחנו נכונים להיכנס לבדיקה של אופן הפירוט ודיווח החברה ביחס לתיאורי תפקידיהם של אותם עובדים אשר מוגדרים כחורגים לכאורה, באופן אשר מחד יעמוד בדרישות החוק, ומאידך לא יאפשר לזהותם".
המשנה לממונה על השכר גם מזכיר כי בעבר קיבל האוצר פניות הפוכות, כמו של התנועה לאיכות השלטון, שדרשו לחשוף גם את שמות העובדים שמשכורותיהם חורגות לכאורה. הממונה התנגד לחשיפת השמות, וזכה לתמיכת בג"ץ.
