"אנחנו ה'שילב' של בעלי הכלבים וה'חבר הכי טוב' שלהם. יש לנו הוראה לעובדים שגם אם שעת סגירה והלקוח בעל הכלב רוצה להראות עכשיו תמונות של הכלב קופץ בים, נשארים ונותנים לו לשתף. היתרון שלנו הוא שחיות נשארות עם הרשת לכל משך חייהם, בעוד שאת שילב פוקדים ההורים עד גיל שנתיים-שלוש בלבד". הדוברים הם האחים ערן (47) ועודד (43) שילון, מבעלי רשת אניפט המפעילה 37 סניפים לציוד ומזון לחיות מחמד, הגדולה מסוגה בארץ. השותף השלישי הוא בן אפרתי (42).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"אנחנו גם הסופר-פארם של חיות המחמד, ומציעים מוצרים להדברה, שמפו, ויטמינים ועוד", מוסיף ערן. "אני מרגיש שאנחנו יותר קרובים בחוויית הקנייה לסופר-פארם. אנחנו מבצעים 13,540 משלוחים בחודש".
מחזור מכירותיה השנתי של אניפט עומד על כ-130 מיליון שקל והיא מייבאת 70% ממוצריה. בנוסף, היא מנהלת את קטגורית מזון חיות מחמד ברשת שופרסל וספקית המותג הפרטי של הרשת במזון כלבים וחתולים.
בשבוע שעבר הם חתמו על ההסכם הסופי לאקזיט שביצעו: מכירה של 80% ממניותיהם, לפי הערכות בשווי של כ-100 מיליון שקל לחברת מעברות, שבשליטת קיבוץ מעברות. העסקה התבצעה באמצעות חברת בת שלה, "ביופט", יבואנית גדולה של מזון לבע"ח ויצרנית המותגים "בונזו" ו"לה קט". זאת לצד יצור ויבוא תרופות לבע"ח, שאניפט היא אחת מלקוחותיה הגדולים. במקביל רכשה ביופט, שמתעצמת בתחום, גם את חטיבת בע"ח של חברת כ.צ.ט, שעסקה ביבוא מזון לכלבים בשם "פרמינה" ועוד רשת קטנה לחיות מחמד בשם "תו לחיות".
מי תהיה "השופרסל" של הקטגוריה?
500 חנויות לציוד ומזון לחיות מחמד פועלות ברחבי הארץ, רובן פרטיות, ובניגוד לשוק המזון, לא שולטות בתחום זה רשתות גדולות דוגמת שופרסל או רמי לוי. שוק חיות המחמד מגלגל בשנה שני מיליארד שקל - יותר משוק התינוקות עד גיל שנתיים, אך עד לאחרונה לא זכה לתשומת לב מצד משקיעים. התעוררות מסוימת נרשמה כשבמקביל לרכישת אניפט, רכשה קרן אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן את המתחרה של אניפט, רשת "זו ארץ זו", שמפעילה 30 סניפים, לפי שווי שוק בסך 70 מיליון שקל. עכשיו בגיבוי הבעלים החדשים כל אחת תנסה להיות "השופרסל" של הקטגוריה.
לדברי ערן, מדובר בשוק צומח. "גידול חיית מחמד חוצה מגזרים ואופייני גם בפריפריה, גם במגזר הערבי יש גידול בחנויות לחיות מחמד" הוא מבהיר. "בקורונה התחום תפס תאוצה, כשהמשפחה הייתה בבית והילדים היו משועממים ומילאו את הבית בחתולים וכלבים, והיום זאת אחת הקטגוריות שעולות בעולם בעקביות בשיעור של 5% בשנה, כחלק מתרבות הפנאי הצומחת".
"לא באנו לעסקה עם חלום לקנות מגדלי נדל"ן"
ההתחלה של אניפט הייתה בשנת 2004: בזמן שעודד למד מינהל עסקים הוא החליט לרכוש את חנות החיות בה עבד בקניון ערים בכפר סבא. ערן, שמעיד על עצמו שרצה להיות עצמאי ועבד כמנהל פרויקטים בנס טכנולוגיות, הצטרף אליו. "אנחנו מסתדרים טוב ביחד", הם מעידים. הם הכירו את בן אפרתי, שהייתה לו חנות בצור יגאל, התמזגו ופתחו חנויות בקצב של שתיים בשנה. כעת, לאחר המכירה, שלושתם יישארו בחברה כסמנכ"לים, כאשר המנכ"ל יהיה מטעם הרוכשת.
למה לכם להיות תחת חברה ציבורית גדולה שגם תנהל אתכם?
בן: "ראינו מה קורה בעולם, את המפיכה הקמעונאית במסגרתה כל הקטנים מתאגדים: כל הטמבוריות שמתמזגות לרשתות עשה זאת בעצמך, וכל חנויות הצעצועים הפרטיות הופכות לטויס אר אס וכו'. זה המריץ אותנו לעשות את הקפיצה לשלב הבא בעזרת הגב של מעברות והיתרון לגודל. אנחנו לא אנשי טייטלים, היינו מנכ"לים משותפים ועכשיו סמנכ"לים. כל זמן שכל אחד ימשיך במה שהוא אוהב, טוב לנו".
הוא מבהיר, כי "לא באנו לעסקה עם חלום לקנות מגדלי נדל"ן, אלא להמשיך לפתח את החברה. בארה"ב ובאירופה יש רשתות ענק לחיות מחמד והצרכן עושה את כל הרכישות שלו במקום אחד. שם גם בתוך וולמרט וקוסטקו יש מחלקה של מזון בע"ח. בניגוד לישראל, האמריקני עושה 90% מהרכישה ברשת. הוא מעמיס בסופר את שק המזון עם שאר הקניות. לחנויות מתמחות הוא נכנס רק להשלמות. האופי של הישראלים שונה - אנחנו צריכים אדם מולנו כדי לדבר אתו, להתייעץ, להתגאות 'בילד'.
"שופרסל, שגם ראו מה הולך בעולם, נכנסו לתחום ואחרי תקופה שניהלו אותו לבד החליטו שהם רוצים גורם מקצועי שינהל להם את הקטגוריה. בזכות העובדה שאנחנו נהיה עכשיו הזרוע הקמעונאית של אניפט, נהנה מהיתרון לגודל, נחסוך יד באמצע ונוכל לתת ללקוח הצעת ערך שווה יותר".
אייפקס רכשה את המתחרים "זו ארץ זו". למה אתם אתם העדפתם את מעברות?
בן: "חיפשנו שותף אסטרגי. ביופט היא היבואנית והמפיצה הגדולה בארץ בתחום שלנו. לא רצינו קרן השקעות. הגיעו אלינו קרנות רבות וגופים קמעונאיים רבים, אבל ללכת למכור לקרן שתכניס כסף לחברה ואחרי כמה שנים תמכור אותנו הלאה? זה פחות מתאים לנו. אם היינו מוכרים לקרן היינו מוכרים 100% כי לא מעניין אותנו להישאר תחת קרן. אנחנו צעירים, אוהבים את התחום, זה מה שאני עשיתי מיד לאחר שהשתחררתי מהצבא, אין לי חלומות אחרים. אני נהנה לקום בבוקר ולעבוד באניפט. היה חשוב לי שהעסקה תתבשל כך שגם ביום שאחרי אני אעבוד כמו קודם".
מה ההוצאה הממוצעת למזון לכלב בגודל בינוני בחודש?
ערן: "שק מזון ממוצע שמחזיק לחודש לכלב בינוני-גדול עולה בין 250 ל-300 שקל, לרמה סבירה של מזון. היום יש מודעות גוברת לנושא האיכות ואנחנו מחזיקים 23 מותגי מזון. אם פעם היו מאכילים את הכלב בשאריות משולחן האוכל המשפחתי, היום הצרכן ער לרכיבים התזונתיים של המזון, שאיכותו מעניקה סיכוי לחיים ארוכים יותר - ולכן מותגי הפרימיום בעלייה. ההבדל הוא בסוג החלבון ואיכותו. יש הבדל אם אתה משתמש בפילה מובחר או שאריות של עוף. יש גם מודעות לנושא הטיפוח ו'השואו' של בעל החיים, במיוחד לקהל האינסטוש והטיקטוק. כל הנושא של צעצועים, קולרים ואביזרים לכלב נמצא במגמת עלייה.
למרות יוקר המחיה הגבוה בישראל, ערן מציין כי הפדיון שלהם רק עולה. "מתברר שכשמישהו תלוי בך אתה לא חוסך עליו באוכל, כמו שלא תחסוך באוכל על הילד שלך", הוא אומר. "אנשים היום עובדים יותר מהבית ונמצאים יותר עם חיית המחמד והיא הפכה לחלק מהמשפחה. יש לקוחות שמגיעים כל שבוע לראות מה חדש".
שר האוצר סמוטריץ' לגלג על היוזמה של ניצן הורביץ בהיותו שר הבריאות, להפניית תקציב קואליציוני לטובת האכלת חתולי רחוב.
ערן: "אנחנו אישית מעורבים בחקיקה בכנסת לזכויות בע"ח, זה ענף שמגיע לו הרבה יותר תקציבים. המדינה מצד אחד נותנת זכות לחיות לחיות ברחוב אבל היא לא נותנת פתרונות למים ולאוכל, את זה עושים מתנדבים פרטים. אין אח ורע לכמות מאכילי החתולים בישראל. אין הרבה מדינות שבהן אנשים פרטיים קונים שקי אוכל מכספם כדי להאכיל חתולי רחוב, לפעמים בשקלים האחרונים שלהם מביטוח לאומי. חיות הרחוב הם יצורים שקופים בישראל, הרשויות תופסות כלבים משוטטים וחלקם מומתים. זו אחריות המדינה להפסיק להמית כלבים בריאים".
