בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה להוצאת צו זמני האוסר על ביצוע עסקאות בשתי חלקות בכפר שמריהו: המבקש רכש זכויות בשטחים משותפים וטען כי בעקבות הליך פרצלציה (איחוד וחלוקה מחדש של החלקות) נגרעו זכויותיו במרשם המקרקעין. השופט גרשון גונטובניק קבע שהיעדר הגבלה עלול להוביל להתקשרויות עם צדדים שלישיים תוך סיבוך מצב הדברים המורכב כבר כעת.
ברקע הבקשה לצו המניעה הזמני עומדות שתי חלקות בכפר שמריהו. התובע, שיוצג על ידי עוה"ד רפי שפטר ודנה שמיר, הוא אחד מבעלי הזכויות. לטענתו, מרשם המקרקעין אינו משקף נכונה את הזכויות הרלוונטיות ויש להגדיל את זכויותיו על חשבון אלה של החלקה השכנה.
הוא ציין כי בעקבות פרצלציה שבוצעה במקום על ידי המועצה, זכויותיו הוקטנו בשגגה מ-1,478 מ"ר ל-1,340 מ"ר, כאשר אותם 138 מ"ר שנגרעו ממנו נותרו רשומים על שם המשיבה, שהייתה בעלת החלקה השכנה, אף שזו מכרה את מלוא זכויותיה בקרקע.
הוא הבהיר כי החלקות שבמחלוקת היו חלק מקרקע שהייתה רשומה על שם כמה בעלי זכויות במושע. באפריל 2005 נחתם הסכם חלוקה ושיתוף בין בעלי הזכויות בקרקע. בהתאם להסכם נוצרו מגרשים ארעיים, ובהם מגרש בשטח של 1,478 מ"ר, שיוחד למשיבה. בינואר 2016 מכרה המשיבה את זכויותיה במגרש. הרוכשים מכרו אותו לאדם אחר ב-2020 ובשנה שלאחר מכן רכש המבקש את הזכויות ממנו. בהמשך, 651 מ"ר מהחלקה הופקעו על ידי המועצה המקומית למטרות דרך.
לטענת המבקש, מלוא זכויותיה הרלוונטיות של המשיבה בקרקע ניטלו ממנה בהליך המכירה וההפקעה ולמרות זאת נותרו רשומים על שמה 1,152 מ"ר.
לדבריו, צו המניעה נדרש כדי להגן על זכויותיו הקנייניות וסיכויי התובענה ניכרים. גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו, נוכח הצורך לשמור על המצב הקיים ולמנוע מהמשיבה למכור זכויותיה ולהציב את המבקש בפני שוקת שבורה. בנוסף הגיש המבקש כתב תביעה שבו עתר לסעד הצהרתי המגדיל את זכויותיו באחת החלקות ב-138 מ"ר על חשבון חלקיה של המשיבה.
המשיבה, שיוצגה על ידי עו"ד מוחמד ביאדסה, טענה כי המבקש רכש זכויות לאחר שבוצעה הפקעה. כתוצאה מכך צומצמו זכויותיו בקרקע, בדיוק כפי שצומצמו זכויות בעלי הזכויות האחרים בה. לשיטתה, מה שהמבקש מנסה לעשות הוא לגלגל את תוצאות ההפקעה לפתחה של המשיבה במקום לתרום את חלקו.
אבל השופט גרשון גונטובניק הוציא צו מניעה זמני וקבע כי בשלב זה הוצגו ראיות מספיקות לכאורה לקיומה של עילת התביעה. הוא הוסיף כי מאזן הנוחות תומך בבקשה וכתב כי המשיבה ציינה במהלך הדיון שאין בכוונתה למכור את זכויותיה בקרקע בשלב זה. "מן הראוי לשמר את המצב הקיים", כתב.
בהחלטה צוין שככל שתעמוד עסקת מכר על הפרק, ניתן יהיה לעתור לעיון מחודש, כשעל הצד השלישי להיות מעודכן במחלוקת הקיימת. מנגד, היעדר הגבלה עלול להוביל להתקשרויות עם צדדים שלישיים תוך סיבוך מצב הדברים המורכב כבר כעת.
בסופו של דבר הוציא השופט צו מניעה זמני האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בזכויות המשיבה, וזאת עד למתן פסק דין בתובענה או עד החלטה אחרת. המשיבה חויבה בהוצאות בסך 2,000 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד רפי שפטר ועו"ד דנה שמיר
• ב"כ המשיבות: עו"ד מוחמד ביאדסה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
