בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירה נגד עורך הדין שייצג אותם ונגד שמאי הנכס, בטענה שהתרשלו כשלא גילו להם שקיימת תוכנית עירונית המפקיעה חלק ממנו. השופט אבישי רובס קבע שלא מדובר בהפקעה אלא בזיקת הנאה שאמורה לאפשר מעבר במקרה של פינוי-בינוי וכי מימושה כפוף להסכמת הדיירים.
הרוכשים קנו את הכנס בינואר 2020 תמורת כ-1.12 מיליון שקל. מדובר בדירה דו-מפלסית בבניין שיש לו שני אגפים - קדמי ועורפי. בתביעה הם טענו כי לאחר שחתמו על ההסכם ושילמו את מלוא התמורה, גילו שחלק גדול מהדירה והחצר הצמודה לה הופקעו על ידי העירייה לטובת "דרך וחניות ציבוריות", באופן שמבטל כמעט לחלוטין את ערך הדירה.
לדבריהם, עורך הדין עורך הדין לא יידע אותם שקיימת הפקעה של הדירה והשמאי כשל בהערכת שווי הנכס לצורכי המשכנתא בכך שלא ציין בחוות הדעת את טיב ההפקעות וטעה ביחס למיקומן ולשווי הפגיעה בערך דירה. הם דרשו לחייב את שניהם לפצות אותם ב-1,128,660 שקל.
עורך הדין טען בתגובה כי ייצוג התובעים לא כלל ולא היה אמור לכלול היבטים מתחום התכנון והבנייה, שאינם בתחום עיסוקו המקצועי. לדבריו הוא המליץ להם להיעזר לצורך כך באיש מקצוע. הוא הוסיף שממילא לא נגרם להם נזק שכן ההפקעות אינן משפיעות על ערך הדירה. לדבריו, מטרת ההפקעות היא ליצור דרך גישה אחורית לרחוב שבו נמצאת הדירה והן תיכנסנה לתוקף רק אם הבניין ייהרס לשם בנייה מחדש במסגרת התחדשות עירונית ובהסכמה מלאה של כל בעלי הדירות.
השמאי טען שהשומה נערכה כדין וכי הוא ציין את ההפקעות שנרשמו בנסח רישום המקרקעין, אך סבר שאינן משפיעות על ערך הדירה.
עו"ד אלי זילכהאוקסנה גימלפרבהשופט רובס מינה שמאי כמומחה מטעם בית המשפט, וזה אישר שבהתאם לתוכנית שחלה על הנכס הופקעה זכות השימוש בחלק מעורף החלקה. הוא הדגיש שלפי התוכנית, לעירייה תהיה סמכות להפקיע את זכות השימוש בשטחי החלקה הרלוונטיים ולרשום אותם כזיקת הנאה לטובת הציבור.
המומחה הבהיר שהקניית זיקת הנאה לטובת הציבור תתאפשר רק לאחר חתימת הסכם התחדשות עירונית בין העירייה לבעלי הקרקע ורק לאחר פינוי המבנה על ידי דייריו תוך מתן פיצוי. בנסיבות אלה לשיטתו, לא קיימת פגיעה בנכס.
השופט קיבל את עמדת המומחה וקבע שהתוכנית שחלה על הדירה הפקיעה זיקת הנאה בחלקה של התובעים. עם זאת, ההפקעה כפופה להוראות נוספות בתוכנית שקובעות כי אם בשטח המיועד לזיקת הנאה יש מבנה, תותר כניסה רק לאחר פינויו על ידי דייריו. כמו כן, מדובר בתוכנית משביחה שהעניקה לדיירים זכויות בנייה במטרה לעודד אותם להתקשר בהסכם התחדשות עירונית.
בפסק הדין צוין כי פינוי המבנה מדייריו ייעשה בעתיד רק באמצעות הסכם עם הדיירים. הסכם כאמור יכלול ללא ספק פיצוי הולם. לפיכך, לא נפגעו זכויות התובעים ולא תיפגענה בעתיד. לפיכך נקבע כי משלא נגרם לתובעים נזק, לא מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות ולכן, הם לא זכאים לפיצוי. הם חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ש. צח
• ב"כ הנתבעים 1 ו-2: עו"ד י. שפרבר
• ב"כ הנתבע 3: עו"ד ש. קין ועו"ד ל. המר
• עו"ד אלי זילכה עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
