נוגה, צעירה ישראלית בת 27, החלה את דרכה המקצועית בתחום התיירות שאותו למדה, כמנהלת קבלה בבית מלון גדול בתל אביב. מייד כאשר החלה התפשטות נגיף הקורונה והשמיים נסגרו בפני כניסת תיירים לישראל - קרא לה מנהל המלון ובמילים ספורות הסביר לה, כי היא תישלח לחופשה ללא תשלום. "אין לנו מושג כמה זמן יימשך המשבר, אבל כעת אין לנו אפילו תייר אחד ולצערנו אין לנו צורך בך".
כאשר אומרים לאדם כי אין עוד צורך בו - גם אם האמירה לא התכוונה להיות פוגעת - היא ממש מהווה פגיעה ואפילו עלבון מסוים לעובד. "פתאום כבר לא צריכים אותי. כמו 'הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת', וההרגשה נוראית", סיפרה נוגה בעצב.
חלפו שישה חודשים מאז אותו יום באמצע חודש מרץ - ונוגה עדיין בחופשה ללא תשלום. "למדתי תיירות, אני רוצה לעסוק בזה. התקבלתי לעבודה במלון כיוון שסיימתי את הלימודים בהצטיינות. אני יודעת שהיו מרוצים ממני, אבל את העובדות אי אפשר לשנות. השמיים עדיין סגורים, הנגיף משתולל ואני לא יודעת מה לעשות. אם אתחיל לעבוד במקום עבודה אחר, כבר לא אחזור למלון ודווקא היה לי שם טוב", אומרת נוגה בצער.
אולם, אליה וקוץ בה. נוגה גם לא ממהרת לחפש עבודה אחרת. במקום להשתכר כ־10,000 שקל בחודש היא מקבלת כמי שמצויה בחופשה ללא תשלום כ־7,000 שקל דמי אבטלה, בהתאם לתיקון המיוחד בחוק שיזמה הממשלה, כאשר מספר המובטלים - מפוטרים ושוהים בחופשות ללא תשלום - הגיע בשיא המשבר למיליון וחצי עובדים שנשלחו הביתה.
מחד, הייתה זאת החלטה נכונה של הממשלה, שהרי לא ניתן להותיר מיליון וחצי ישראלים ללא שום הכנסה למשך תקופה לא קצרה. מאידך, עצם ההבטחה של אותה ממשלה לשלם למפוטרים ולמי שנשלחו לחופשות ללא תשלום דמי אבטלה עד לחודש יוני 2021 לפחות, לא מעודדת אותם במיוחד למהר ולחפש עבודה. "טוב לי לשבת בבית ולהיות קצת עם הילדים. שנים לא הייתה לי הזדמנות כזאת", סיפרה לאחרונה בתוכנית טלוויזיה אישה בת 35 שהועסקה בענף הפרסום, והוצאה לחופשה ללא תשלום.
אז מה בעצם קורה לעובד?
מה קורה לעובד שלפתע, ללא שום הכנה מוקדמת, בנסיבות של התפרצות מגפה פתאומית, מוצא עצמו מובטל מעבודה בבית, גם אם לא פוטר אלא "רק" הוצא לחופשה ללא תשלום, שהיא בעצם חופשה בתשלום חלקי?
ד"ר סוזי סופר רוט, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה, ערכה מחקר מקיף בדיוק בנושא של ההשלכות הפסיכולוגיות והנזקים לאדם שמוצא עצמו לפתע מורחק שלא באשמתו לתקופה ממושכת ממקום עבודתו.
לדבריה, אחת הסיבות העיקריות שיש לקצר את השהות בתקופת האבטלה היא ההשלכות הפסיכולוגיות שניכרות בעקבות אבטלה ממושכת. הספרות המחקרית מלמדת כי אירוע אבטלה הוא אחד המשברים הגדולים שאדם עלול לעבור במהלך חייו, לצד התאלמנות, גירושין ונכות. עבודה הינה מרכיב חיוני מהחיים בכלל ומהבריאות הנפשית בפרט. באמצעות העבודה, ניתן לספק צרכים אנושיים בסיסיים: הישרדות והשפעה, השתייכות חברתית והגדרה עצמית.
לעומת זאת, מחקרים רבים קושרים בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות, כגון: מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה, סימפטומים פסיכוסומטיים, ירידה בהערכה העצמית, ואף שינויים אישיותיים המקשים על השתלבות מחודשת בעבודה.
מחקר שבחן את השלכות האבטלה במשבר הכלכלי הגדול (הסאב פריים בשנת 2008), מצא כי אבטלה קצרת טווח לא פגעה משמעותית במצב הנפשי של דורשי העבודה. עם זאת, חלה הידרדרות במצב הנפשי כתוצאה מתקופת אבטלה העולה על חצי שנה גם בקרב אנשים ללא רקע של בעיות נפשיות. נתון זה בולט לאור העובדה כי כבר כיום רבים מבין דורשי העבודה בישראל נמצאים ללא עבודה לתקופה של כחצי שנה.
מחקר אורך, שעקב אחרי כ־7,000 מפוטרים, מצא שעם הזמן חלו שינויים בתכונות האישיות בקרב מובטלים שלא חזרו לעבודה תוך זמן קצר. הממצא הזה בולט לאור העובדה שתכונות אישיות נחשבות לקבועות יחסית בקרב אנשים מבוגרים, שפחות נתונים לשינויים.
מחקר זה הראה לעומת זאת כי ככל שתקופת האבטלה נמשכת, ניכרת ירידה בביטוי של תכונות אישיות בונות כמו פתיחות, שחיוניות דווקא לחיפוש ומציאת עבודה חדשה. במשבר הקורונה הנוכחי, נדרשת גמישות ופתיחות רבה, ואבטלה ממושכת עלולה להביא לתהליך של הסתגרות וקיבעון. וכידוע, המשבר הנוכחי נמשך כבר למעלה ממחצית השנה, מאמצע מרץ 2020.
מחקרים קודמים הצביעו על החשיבות של חזרה מהירה לעבודה לאחר אירוע אבטלה. חוקר בשם ג'ייקובסון יחד עם אחרים הראו עוד בשנת 1993 כי לאחר תקופת אבטלה של 8 חודשים או יותר, אנשים לא מצליחים לשמור על רמת השכר הקודמת לה היו רגילים, וככל שחולף הזמן הירידה הממוצעת ברמת ההכנסה הולכת ומתעצמת.
עוד נמצא אז, כי הירידה בשכר מתעצמת אם האדם לא מצליח להשתלב בעבודה בתחום העיסוק בו עבד לפני הפיטורין. נוסף על כך, החוקרים לוקאס ודונלן (2007) מראים כי אירוע של אבטלה פוגע באופן חד בתחושת הסיפוק מהחיים של האנשים, וגם לאחר שהם משתלבים בחזרה בשוק העבודה, רמת הסיפוק מהחיים שהם מדווחים עליה איננה חוזרת לרמה שאפיינה אותם בתקופה שקדמה לפיטורין.
כמו כן, ככל שהאבטלה נמשכת נוצרים חסמים חדשים המקשים אף יותר על החזרה לעבודה. בנוסף, למשבר הקורונה הנוכחי אפיונים ייחודיים. בשל העובדה שהפיטורים נוגעים לאנשים רבים והייחוס לפיטורים הינו נסיבתי וחיצוני לאדם, ייתכן שאובדן מקום העבודה יורגש תחילה כפחות אישי, אולם במצב האבטלה של היום טמונים גם גורמי סיכון רבים, כגון: פתאומיות אובדן מקום עבודה ופרנסה וצמצום האופציות התעסוקתיות שפוגעים ביכולת להתאושש מהר מהמשבר. אומנם בתחילת המשבר שררה תחושת הזדהות בין דורשי העבודה שלא עבדו, בעיקר עקב המספר הגבוה של דורשי העבודה והיכרות אישית עם רבים שאינם יכולים לחזור לעבודה. ככל שהזמן עובר אנשים רבים יותר חוזרים לעבודה, ומי שאינם חוזרים מתחילים לחוש תסכול, פגיעה בדימוי העצמי ובדידות לעומת חבריהם שחזרו לעבודה.
לצד זאת, קיימות השלכות פסיכולוגיות של משבר הקורונה עצמו כמו חרדה ובדידות. סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה־26 ביולי השנה, שבחן את החוסן האזרחי בזמן הקורונה, מצא כי "מצבם הנפשי של 26% מבני 21 ומעלה, כ־1.5 מיליון איש, החמיר (”החמיר" או "החמיר מאוד") במהלך המשבר. שיעור אלה שמצבם הנפשי החמיר עלה מ־20% בגל הראשון ל־26% בגל הנוכחי, השני". שילוב הפגיעה המתמשכת בחוסן הנפשי עם ההשלכות הפסיכולוגיות של אבטלה ממושכת עלולות ליצור אפקט מצטבר אשר יקשה מאוד על השתלבות מחודשת בעבודה ככל שיימשך היעדר התעסוקה.
ד"ר סוזי סופר רוט ציינה, כי על פי הפסיכולוגיה התעסוקתית, עבודה מספקת צרכים וערכים שונים, כגון: יציבות כלכלית, ביטוי עצמי, התפתחות אישית, תחושת זהות ושייכות, אתגר, קשרים חברתיים ועוד. כיוון שהפרקטיקה מראה כי קיימים הבדלים אינדיבידואליים בהקשר זה, יש לצפות, ואף ניתן כבר להתרשם שהתגובות למשבר הזה אינן אחידות, גם אם יש בהן מן המשותף. תשלום קצבה מספק במקרה הטוב את הצורך בפרנסה, אך איננו עונה על אף צורך תעסוקתי־אישי אחר. לכן, עבור אזרחים רבים, לא די בתשלום קצבה כדי למנוע הידרדרות, ולכן שילוב מהיר בעבודה, הכשרה או תוכנית התערבות הינו קריטי לשיפור רווחתם האישית לאורך זמן.
ואכן, יואב, גבר בן 40 שאיבד את עבודתו בחברת תעופה - ועדיין לא ברור אם זמנית או בכלל - כבר מגלה לאחרונה פחות חשק לחזור לעבודה. "איבדתי את הרצון. אני די בדיכאון. איני רואה התאוששות מהירה בתחום שלי. אני גם לא ממהר לחפש עבודה, לאו דווקא כי אני מקבל בינתיים דמי אבטלה, אלא משום שאבד לי מצב הרוח להתחיל בעבודה חדשה", כך יואב.
ואולי זה אחד מהנזקים החמורים ביותר הנובע ממגפת הקורונה. לא פחות מהמחלה עצמה ומיעוט האפשרויות לשפר את מצב הרוח בנסיעה לחו"ל, בצפייה בסרט טוב או במפגש עם קבוצת חברים במסיבה רבת משתתפים. אפשר לקוות רק שכל מעסיק שמתכוון להוציא עובד לחופשה, או חלילה לפטרו, יחשוב לפחות רגע לפני ההודעה על התוצאות שעלולות להיות מההחלטה הזאת. עד שיימצא החיסון שיגאל את העולם מהמגפה הקשה הזאת, ההיבט הזה - של הבריאות הנפשית - חייב להיות חשוב לא פחות ממניעת ההידבקות בנגיף.
