המאבק בתאונות עבודה בענף הבנייה בישראל: מבקר המדינה מציין בדוח שפורסם היום (שלישי) כי על אף המהלכים שננקטו בשנים האחרונות כדי להגביר את הבטיחות בענף ולצמצם את מספר התאונות - עדיין קיימים פערים במערך הפיקוח והאכיפה.
לפי הדוח, בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נהרגו 32 עובדים בתאונות עבודה בענף הבנייה. בהשוואה בין-לאומית, שיעור ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה בכל אחת מהשנים 2011 - 2018 היה בישראל גדול - בחלק מהשנים פי שניים ויותר - מהממוצע ב-28 מדינות האיחוד האירופי. ב-2018 היחס בין מספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה למאה אלף איש עמד על 11 הרוגים בישראל, לעומת ממוצע מדינות האיחוד האירופי שעמד על חמישה בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המבקר מציין כי לנוכח היקף הנפגעים בענף הבנייה, משנת 2018 נקטה המדינה במספר מהלכים להגברת הבטיחות בענף וצמצום מספר התאונות, ובהם הגדלת היקף הפעילות של המפקחים של מינהל הבטיחות בענף הבנייה, הטלת עיצומים כספיים על מעסיקים בענף הבנייה שעברו עבירות בטיחות, הקמת יחידת חקירות ייעודית במשטרה לתחום הבטיחות בעבודה בענף הבנייה ונקיטת אמצעי משמעת נגד קבלנים בגין עבירות בטיחות על ידי רשם הקבלנים.
בין השאר, מספר המשרות המאוישות במינהל הבטיחות גדל מ-95 בינואר 2019 ל-148 בינואר 2021. עם זאת, מבקר המדינה מצא כי 28 מ-176 המשרות שנקבעו בתקן לא אוישו, וכן לא התווספו שבע מ-60 המשרות שעליהן סוכם עם משרד האוצר ב-2018.
בנוסף, על אף מספר העיצומים הגבוה שהטיל מינהל הבטיחות על קבלנים בגין עבירות בטיחות בענף הבנייה, שהגיע ל-1,350 עיצומים בסך כולל של כ-42.7 מיליון שקל בשנים 2020-2018 - נכון לסוף שנת 2020 שולמו רק כ-2.1 מיליון שקל, שהם כ-5% בלבד מסך העיצומים שהוטלו - שיעור נמוך במיוחד. כמו כן, גם אם ישולמו במלואם, כנסות אלו ככל הנראה מהווים שיעור מזערי מהכנסות החברות.
71% מהעיצומים שהוטלו בשנים אלה ולא שולמו (כ-26 מיליון שקל) היו בטיפול מינהל הבטיחות ואפילו לא הועברו למרכז לגביית קנסות. המבקר מציין בין היתר כי מינהל הבטיחות מנהל את חלק ממערך העיצומים על בסיס קובץ אקסל אשר נתוניו מוזנים ידנית למערך הגבייה, ואין לו מערכת ממוחשבת לניהול מלוא תהליך הטיפול בעיצומים, לרבות שליחתם והעברתם לגבייה.
עוד עולה מהדוח כי נכון לאוקטובר 2021 לא פעלה במינהל הבטיחות יחידה ייעודית לחקירות פליליות, על אף הצורך שהעלו גורמי המקצוע בפעילותה, ותפקידי החקירה הפלילית ניתנו למפקחים, נוסף על תפקידי הפיקוח שהם מבצעים. בשנים 2018 - 2021 הועברו תוצריהן של 26 חקירות שביצע מינהל הבטיחות ליחידת התביעות לצורך הגשת כתבי אישום. בשל אי-פעילותה של יחידת חקירות ייעודית כאמור נפגעה האכיפה כלפי מי שביצע עבירות בטיחות.
מבקר המדינה התייחס גם לתקן החדש שנדרש לפיגומים באתרי בנייה, שאמור להבטיח את היציבות והתקינות שלהם באופן שיקטין במידה ניכרת את מספר התאונות הרבות הקשורות לפיגומים, בין היתר נפילה מגובה. המבקר מצביע על העיכוב בתחילת האכיפה של התקן החדש, ומציין כי במועד סיום הביקורת (דצמבר 2021) טרם התקיימו התנאים הנדרשים לתחילת אכיפת החובה על ידי מינהל הבטיחות להתקין פיגומים אלה, אף שעברו יותר משנתיים ממועד החלת חובה זו.
עוד מציין המבקר כי מינהל הבטיחות לא מרכז נתונים של מקרי "כמעט נפגע", אלא רק את נתוני התאונות הקטלניות, ואינו מנתח אותם לצורכי הפקת לקחים. בנוסף, תחקירי היחידה המשטרתית לחקירת עבירות בתחום הבטיחות בענף הבנייה (מפלג פל"ס) אינם מועברים למינהל לצורך למידה והטמעה.
עם זאת, המבקר מציין לטובה כי משנת 2017 עד שנת 2020 עלה מספר ביקורי הפיקוח של מפקחי מינהל הבטיחות בענף הבנייה בכ-74% - מכ-7,000 בשנה לכ-12,250 בשנה.
המבקר אנגלמן: "על זרוע העבודה, ומינהל הבטיחות, המשטרה, רשם הקבלנים ומשרד האוצר לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את ההמלצות שצוינו בדוח זה, כדי להגביר את הבטיחות בעבודה בענף הבנייה בישראל".
מזרוע העבודה נמסר בתגובה: "אנו לומדים את דוח המבקר ונפעל בהתאם להמלצותיו על מנת להמשיך במגמת השיפור באכיפה באתרי הבנייה. המציאות בשטח אכן דורשת שינוי עמוק ולכן שרת הכלכלה מינתה את סגן השרה לעסוק בתחום ויחד הם מקדמים רפורמה בתחום.
"מערך העיצומים הטיל על הקבלנים עד היום עיצומים בסך כ-70 מיליון שקל. רוב הקבלנים מערערים על הקנסות אולם עד כה נגבו כ-15 מיליון שקל מסכום העיצומים שהוטלו. הגבייה מבוצעת על ידי גופים מחוץ למינהל.
"לגבי תאונות שאינן קטלניות, לפי החוק כל מעסיק מחוייב לשלוח למינהל פרטי אירוע שבו הנפגע נעדר מעבודתו. המינהל מנהל מאגר נתונים זה מזה שנים רבות, מפיק לקחים ובונה תכנית עבודה שנתית מבוססת נתונים. בנוסף, אין הגדרה בחוק לכמעט נפגע ולכן אין מסדי נתונים בישראל בנושא זה".