בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש איש עסקים טורקי המתגורר באנגליה, שגילה שמגרשים שרכש בקריית אונו נגזלו ממנו בתרגיל עוקץ שבמסגרתו הם נמכרו בכינוס נכסים על בסיס הסכמי הלוואה מזויפים. השופט דורון חסדאי ביטל את עסקאות המכר אחרי שקבע כי תיק ההוצאה לפועל היה "כל כולו פרי הונאה ותרמית אחת גדולה".
שיחה שקיבל עורך הדין של איש העסקים ב-2017 משמאי עיריית קריית אונו לגבי תשלום לעירייה חשף בפניו פרשה מעוררת תמיהה: התברר לו ששני מגרשים שבבעלותו נמכרו בכפייה על ידי כונס נכסים שמונה בתיק הוצל"פ שנפתח נגדו ללא ידיעתו.
לאחר בירור התברר לו שבתיק הוגשו הסכמי הלוואה מזויפים שלכאורה נחתמו בינו לבין אדם שאינו מכיר, והנכסים נמכרו לארבעה רוכשים במסגרת הליכי מימוש להחזר חוב מומצא לחלוטין. בעקבות זאת הוא הגיש תלונה במשטרה וכן תביעה נגד שורת גורמים: הרוכשים, הזוכה הפיקטיבי שפתח נגדו את התיק, כונס הנכסים שמונה בתיק, לשכת ההוצל"פ בתל אביב, בנק מזרחי טפחות שהעניק לרוכשים הלוואות משכנתה, רשם המקרקעין בתל אביב, רשות המסים ורשם המשכונות.
בתביעה הוא טען כי נפל קורבן להונאה וביקש להשאיר את המגרשים בבעלותו, תוך שהדגיש כי הזכויות עדיין לא נרשמו על שם הרוכשים.
הרוכשים טענו מנגד כי קנו את הקרקעות בהליך רשמי ובתום לב, ומשכך זכויותיהם גוברות אף שהעסקה עוד לא הושלמה ברישום. התובע, ציינו, יכול פשוט לתבוע פיצויים מהמעורבים בהונאה.
ה"זוכה" טען להגנתו שבסך הכל עשה טובה לחבר שביקש ממנו לגבות בשבילו חוב בהוצאה לפועל. כונס הנכסים הוסיף כי לא היה מודע לתרמית ואינו יודע כיצד הוא יכול "לפתור את הפלונטר".
השופט דורון חסדאי קבע כי אין ספק שהליך ההוצל"פ נגד התובע היה "כל כולו פרי הונאה ותרמית אחת גדולה". הוא הוסיף כי בנסיבות המקרה זכות הקניין של התובע גוברת על זכויותיהם של הרוכשים מאחר שהמגרשים עוד לא נרשמו על שמם ובשלב הנוכחי אי אפשר לומר שהם נוהגים בתום לב.
בפסק הדין הובהר כי גם אם בתחילה הרוכשים לא ידעו על התרמית, ברור שהיום הם יודעים עליה: "משיודעים הנתבעים-הקונים בידיעה ודאית, ברורה ומוחשית כי הליך ההוצל"פ בו נטלו חלק היה שיקרי, מרמתי וכוזב, וכי ההתמחרות בה נטלו חלק נועדה לשלול קניינו החוק של אדם 'על לא עוול בכפו', וביודעם כי הבעלים כדין (התובע) זועק כעת ונלחם על קניינו 'הנגזל', הרי שידיעתם זו שוללת את תום ליבם".
השופט הוסיף כי הטענה של הרוכשים שלפיה התובע יכול לדרוש פיצויים לא ראויה, לא מוסרית ולא אפשרית משפטית. משכך נקבע כי התובע היה ונשאר הבעלים במגרשים ועסקאות המכר בוטלו.
בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על כונס הנכסים, ש"חטא באורח בוטא לתפקידו". ביקורת דומה נמתחה גם על ה"זוכה" אשר שימש כ"קוף" בתיק ההוצאה לפועל, היתמם וניסה להתנער מכל קשר לתרמית. לנוכח התנהלותם, חויבו כונס הנכסים והזוכה הפיקטיבי לשלם לתובע הוצאות של 50 אלף שקלים כל אחד. בנוסף, ארבעת המוכרים ישלמו לו יחד 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אבי וינרוט, עו"ד אריק מגידיש
• ב"כ הנתבעים (הרוכשים): עו"ד דורון אריאל ועו"ד אלעד בן-יורם
• ב"כ בנק מזרחי-טפחות: עו"ד מרדכי האן-מרקוביץ
• ב"כ המדינה: עו"ד עדי אברונין - פמת"א (אזרחי)
• עו"ד גילה פרין עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין