בשנים האחרונות מדווח על לא מעט חיכוכים בין עובדים לארגונים המתיימרים לייצג אותם, ביניהם ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית. חלק מהעובדים טוענים כי הארגונים כופים עליהם את החברוּת בהם, כאשר ארגוני העובדים טוענים מנגד כי לא מדובר ב"עובדים תמימים", אלא בשליחים של ההנהלה שמנסה למנוע את התאגדות העובדים.
כאשר הבעיה מגיעה לפתחו של בית המשפט, היא מסתבכת אף יותר, מכיוון שעל פי חוק, העובדים אינם רשאים להעיד בדיונים בנושא. כך, למעשה, הדיון על איזה ארגון ייצג את העובדים מתנהל בין הנהלת החברה לבין הארגון עצמו, ללא נוכחות העובדים. וזאת בדיוק הבעיה שעמה התמודדו עובדים מחברת גיל קאר, שלטענתם כל חטאם היה שלא רצו להיות מיוצגים על ידי ההסתדרות הלאומית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"חילקו לעובדים מתנות בשביל שנחתום"
העימות ביניהם לבין ההסתדרות הלאומית התחיל לפני מספר חודשים, כשזו החלה לפנות לעובדים באופן אישי במטרה להחתים אותם על כך שהיא תייצג אותם בתור ארגון העובדים בחברה. "התקשרו אלי ואמרו שכבר יש הסכם חתום, ושאם לא אחתום לא אקבל את כל התנאים", מספרת לילך ששון, שעובדת בגיל קאר כבר 15 שנה. "זה הדליק לי נורה אדומה, ולא חתמתי. בימים שלאחר מכן, נציגי ההסתדרות הגיעו למשרדים וניסו להחתים עובדים, בטענה שכולם כבר חתמו. זה שכנע חלק מהעובדים, אבל הסתבר לי שהרבה מהם בכלל לא ידעו על מה מדובר ולא הבינו שבחתימתם הם מצטרפים להסתדרות".
לילך ששוןגם תהילה משה, שעובדת בסניף אחר של החברה בחמש השנים האחרונות, מספרת שההסתדרות הלאומית "גייסה" חתימות באופן לא כשר, לדבריה. "הם באו וחילקו הטבות, למשל מטען נייד במתנה, ואמרו לאנשים שהם צריכים לחתום כדי לקבל. חברים אמרו לי שהיו בשוק כשגילו שהם חברים בהסתדרות בגלל אותה חתימה ובטח שלא הוסבר להם מה זה אומר.
"כשנציגי ההסתדרות הלאומית באו להחתים אותי, התחלתי לשאול שאלות כי רציתי לדעת על מה אני חותמת. באותו רגע הם שלפו מצלמות והקליטו אותי, קראו לי בשמות גנאי, חזרו ואמרו ששלחו אותי מההנהלה וכל זה קורה ממש בפעמים הראשונות שאני רואה אותם בכלל - כך שאף אחד עוד לא יכול היה לשלוח אותי", מספרת משה, כמעט בבכי. "יותר מאוחר הסתבר לי שהם ניסו להקליט אותי אומרת משהו ש'יפליל' אותי, כמו שיש לי אינטרסים או קשר עם ההנהלה. למרות שאין לי".
כדי שארגון עובדים ייחשב לארגון היציג במקום העבודה, שליש מהעובדים צריכים לחתום על הצטרפות. גם אם שני השלישים האחרים מתנגדים - הם ייאלצו, כמו כל עובדי החברה, לשלם לארגון כמעט אחוז ממשכורתם בכל חודש
ברקע, צריך להבין שכדי שארגון עובדים יוכל להיחשב לארגון "היציג" של מקום עבודה, שליש מהעובדים חייבים להצטרף אליו - באמצעות חתימה על טופס הצטרפות. גם אם שני השלישים האחרים מתנגדים - אותו ארגון ייחשב לארגון שלהם והם יצטרכו כמו כל העובדים לשלם כמעט אחוז ממשכורתם בכל חודש. לאחרונה הוגשה תביעה ייצוגית נגד ההסתדרות הכללית בעניין זה, שבמסגרתה תובעים המבקשים 1.35 מיליארד שקל על כך שהארגון גובה מיסי חבר ללא שקיפות ולא כדין.
"יותר קל להתגרש מאשר לבטל הצטרפות להסתדרות"
כאשר ששון ומשה דיברו ביניהן והבינו שההסתדרות הלאומית מנסה להציג זאת כאילו כל העובדים כבר חתמו, על אף שלטענתן הן ידעו על רבים שהתנגדו ושחלקם כלל לא הבינו שהצטרפו להסתדרות, התבהרה להן התמונה. "זאת טקטיקה פסולה וזולה שמחתימים את העובדים במרמה. על גבול הכפייה ממש", אומרת משה.
כשאחד החברים של ששון, שחתם על הצטרפות ללא ידיעתו, החליט שהוא רוצה לבטל את ההצטרפות - התברר להם שקשה מאוד לעשות זאת, שכן באתר של ההסתדרות הלאומית וברשת בכלל לא מופיעה אפשרות דיגיטלית כזאת, ובנוסף לא הוסבר להם בעת שחתמו כיצד ניתן לבטל. הם פנו לארגון תחרות, שמציע סיוע לעובדים במצבים כאלה. "חיפשנו ימים איך אפשר לבטל הצטרפות להסתדרות, אבל מסתבר שבארץ יותר קל להתגרש", אומרת ששון.
"לא עבר יום מרגע שההסתדרות הלאומית התחילה לקבל אינספור ביטולים בפקס (שאגב, את הביטולים אפשר לשלוח בפקס בלבד, למרות שאת ההצטרפות עושים בקליק או בחתימה), וקיבלתי לוואטסאפ תביעה אישית נגדי, נגד ששון ונגד עובד נוסף, בנוסף להנהלת החברה", מספרת משה. "יש לי דמעות בעיניים כשאני נזכרת בזה. הרגשתי שפשוט רוצים לסתום לי את הפה בגלל שהבעתי את דעתי, והתביעה שמה אותי במקום כל כך קטן מול ארגון חזק ועצום - שעוד מבקש לייצג אותי".
"להצטרף להסתדרות הלאומית אפשר בקליק או בחתימה, אבל את הביטולים אפשר לשלוח בפקס בלבד - וגם מהם ההסתדרות מתעלמת"
ההסתדרות הלאומית האשימה את שלושת העובדים בתביעה כי הם מפריעים להליך ההתאגדות, וששלושתם משמשים "ועד פנימי מטעם ההנהלה" שמנסה למנוע את התאגדות העובדים. "הסברנו והתעקשנו בכל תוקף שאנחנו לא ועד ושיפסיקו לקרוא לנו כך", טוענת משה. "אף פעם לא היינו ובטח שלא הוגדרנו כוועד. אנחנו עובדים מן המניין שיש לנו הזכות שלא לרצות להתאגד בהסתדרות".
השתיים עוד לא התאוששו מההלם מהתביעה, וחטפו מהלומה נוספת: הודעת סמס שנשלחה לכל עובדי החברה ממספר טלפון ששייך להסתדרות, שבה בושר לעובדים על התביעה נגד השלושה, ונכתב שהם משמשים כוועד פנימי שמונה על ידי ההנהלה.
"והנה, היום הוגשה בקשה לבית הדין נגד החברה ונגד ראשי העובדים שמונו מטעמה - הוועד הפנימי, משה, ששון ועובד נוסף (שהעדיף שלא נזכיר את שמו בכתבה - ש.א)", נכתב בהודעה. "שלושה עובדים חסרי כל יכולת שטוענים שהם הוועד שלנו... שלושה עובדים שמאתמול הפכה אותם ההנהלה לכלי משחק בידיים שלהם", נכתב. "פשוט הכפישו אותנו, עשו לנו שיימיניג", אומרת משה.
האבסורד: על אף שנתבעו, נמנע מהעובדות להעיד
ששון ומשה נעזרו בעו"ד נעמה שבתאי בכר, ראש מחלקת דיני עבודה ושותפה מייסדת במשרד בכר שבתאי עורכי דין, והגיעו לדיון בבית הדין לעבודה בנוגע לתביעה נגדן במטרה להסביר שאינן משמשות כוועד פנימי מטעם ההנהלה, ובנוסף לטעון שההסתדרות הלאומית מתעלמת מ-150 טפסי ביטול שנשלחו לה מארגון תחרות. השתיים התכוונו להוכיח כי בשל כך, אין להסתדרות חתימות של שליש מהעובדים ולכן היא לא רשאית לייצג את העובדים בחברה. לשם כך, הן הכינו את הראיות וביקשו להציג עד מארגון תחרות שיראה שמסמכי הביטול נשלחו להסתדרות בזמן.
אלא שאז, לפתע בוטלה התביעה נגדם, וזו נשארה עומדת רק נגד ההנהלה. באותו שלב, הן כבר לא יכלו להעיד בדיון, משום שהחוק בישראל מתיר רק לארגון עובדים לייצג את העובדים בבית הדין לעבודה, כאמור, ועובדים מן המניין - פשוט לא יכולים להשתתף בו. אבסורד, שכן מדובר בעניינים שעתידים להשפיע על העובדים עצמם.
"כל כך מתסכל שאף אחד לא מוכן לשמוע אותנו העובדים, אפילו לא בית המשפט. שילמנו אלפי שקלים על ההליך המשפטי שלא אנחנו בחרנו להיכנס אליו - הכניסו אותנו, לקחנו הלוואות ובסוף אפילו לא שמעו אותנו"
"בהסתדרות טענו שקיבלו רק שלושה ביטולים, אז רצינו שארגון תחרות יראה להם הוכחות לכך שנשלחו יותר מ-150. אתם אומרים 'לא ראינו?', אז בואו תראו. ברגע שביקשנו להראות את זה מחקו אותנו מההליך המשפטי, כדי שלא נוכל להביא את העד שלנו", אומרת משה. השתיים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה ואף עתרו לבג"ץ, אך טענותיהן נדחו פעם אחר פעם, משום שהחוק קובע כאמור שעובדים לא יכולים להשתתף בדיון על יציגות ארגון העובדים במקום העבודה.
בשבוע שעבר אושר כי ההסתדרות הלאומית השיגה מספיק חתימות, ובשל כך - היא תהיה ארגון העובדים בחברה.
"השאירו אותנו מרוסקות", אומרת ששון. "כל כך מתסכל שאף אחד לא מוכן לשמוע אותנו העובדים, אפילו לא בית המשפט. תהילה ואני שילמנו אלפי שקלים על ההליך המשפטי שלא אנחנו בחרנו להיכנס אליו, לקחנו הלוואות ובסוף אפילו לא שמעו אותנו".
משה אומרת כי "יש כל כך הרבה עובדים שחיזקו אותנו לפני המשפט, אמרו לנו שנילחם ולא נוותר, אבל בסוף מי שבפרונט חוטף את כל האש ואין לעובד בודד סיכוי נגד ההסתדרות בבית המשפט. ועם כל הכבוד לרצון שלי שיהיה צדק - יש לי משפחה, משכנתא, הוצאות. נלחמנו בבית המשפט ובסוף כל המאבק היה לשווא".
"החוק בארץ דורס את זכויות העובדים"
עו"ד נעמה שבתאי בכר, שייצגה את השתיים בהליך המשפטי, אומרת כי "מדובר בעוול מתמשך, במסגרתו עובדים שמתנגדים להליכי התאגדות בחברה - אינם רשאים להשמיע את קולם בבתי הדין לענייני עבודה. למעשה, החוק בארץ דורס את זכויותיהם ביד גסה. יותר מכך, אין הסבר מדוע נקבע כך וגם אין הצגת חלופה של מי כן רשאי להשמיע את קולם של העובדים המתנגדים.
עו"ד נעמה שבתאיצילום: נעמה רביבו"עוול נוסף נעוץ בהתנהלות של ארגון העובדים, שאינו מכיל את העובדים שמתנגדים ומשליט אווירה של פחד במקרה שמי מהעובדים מעז להתנגד לפעילותו. בסוף אותם עובדים גם נתבעו בבית הדין על ידי אותו ארגון שאמור לייצג אותם ולשמור על זכויותיהם".
"לא סביר למנוע מעובדים להשמיע את קולם בדיונים שישפיעו על עתידם. בשעה שגם להנהלה אסור להתערב, התוצאה בדיון תמיד תהיה אחידה - הכרה ביציגות ארגון העובדים"
לסיכום אומרת שבתאי כי "יש לתקן את החוק כדי לאפשר לעובדים פרטניים להשמיע את קולם בדיונים שישפיעו ישירות על עתידם. לא סביר למנוע מן העובדים לעשות זאת בשעה שלהנהלה אסור להתערב, כי התוצאה תהיה תמיד אחידה - הכרה ביציגות של ארגון העובדים. לאחר מכן, יש לעשות רפורמה גדולה, שביסודה פיקוח של גוף חיצוני ניטרלי על הליכי התאגדות מהתחלה עד הסוף".
ההסתדרות הלאומית: שלל הטענות נדחו בבית המשפט
מההסתדרות הלאומית נמסר בתגובה: "ראשית, ההסתדרות הלאומית מצרה על העובדה כי חברת גיל קאר ממשיכה לעשות שימוש בעובדים מטעמה המשמשים כשלוחיה לשם סיכול ההתארגנות.
"בימים הקרובים תגיש ההסתדרות הלאומית את תביעתה הכספית כנגד חברת גיל קאר בגין ההפרעות להתארגנות העובדים ובין היתר בגין הפעלתה את חברי הוועד הפנימי לשם סיכול ההתארגנות. יש לשאול ולתמוה הכיצד שלושה עובדים, המשתכרים שכר ממוצע - יכולים לממן ייצוג משפטי בשלוש ערכאות משפטיות (בית הדין האזורי, בית הדין הארצי ובית המשפט העליון), לשאת בהוצאות משפטיות כגון תשלומי אגרות ואף הוצאות שנפסקו לחובתם.
"שלל השאלות והטענות שהועלו על ידי שלוחיה של הנהלת החברה נבחנו על ידי כלל הערכאות המשפטיות (בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה ואף בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ - כולם ככללם דחו את טענותיהם של שלושת העובדים המתנגדים ובית המשפט העליון אף השית הוצאות על העובדים וזאת אף מבלי שההסתדרות הלאומית נדרשה להגיב לעתירה".
מחברת גיל קאר נמסר בתגובה: "ההסתדרות כבר הגישה תביעה על סך של כ-2.5 מיליון שקל בגין הפרעה להתארגנות לכאורה. ועל מה? על כך ש-150 עובדים ועובדות מתנגדים מיוזמתם המלאה וללא כל קשר לחברה ובאופן פוזיטיבי להסתדרות הלאומית בקרבם. ההסתדרות כבר הודתה בדיון כי היא לא רואה בעובדים ועד מטעם, ולראיה בחרה למוחקם מההליך בהסתמכם על טענה זו. החברה פעלה, פועלת ותמשיך לפעול על פי דין ורואה את טובת כלל עובדיה לנגד עיניה".
