בנק מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, הרוויח ברבעון הראשון 1.27 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 6.9% ביחס לרבעון המקביל, שנובעת בעיקר מירידה בהכנסות המימון.
עם זאת, הרווח הנקי נותר גבוה, זאת בזכות קיטון יחסי בהפרשות להפסדי אשראי וירידה בהוצאות התפעול. הרווח הנקי משקף תשואה להון של 18.1%, שנחשבת לגבוהה. בשני דוחות הבנקים האחרים שכבר פורסמו - הפועלים ודיסקונט, התשואה להון עמדה על 14.6%. ברבעון המקביל עמדה התשואה להון של מזרחי טפחות על 22.4%.
הכנסות המימון של הבנק ברבעון ירדו ב-6.3% ועמדו על כ-3 מיליארד שקל. לירידה תרמו שני גורמים מרכזיים: הראשון הוא מגמה של העברת כספים מהעו"ש, עליו הבנק לא משלם ריבית, לפיקדונות נושאי ריבית - מגמה שנמשכה לאורך השנה שעברה, אך נבלמה בחודשים האחרונים.
הגורם השני הוא היחלשות השפעת מדד המחירים, שעלה ברבעון ב-0.3%, זאת לעומת עלייה של 1.1% ברבעון המקביל ב-2023. עם זאת, לאור העלייה שנרשמה במדדים האחרונים, וכן לאור בלימת מגמת העברת הכספים מהפיקדונות לעו"ש, סביר שבתוצאות ברבעון השני יחול שיפור בהכנסות המימון במערכת הבנקאית.
הכנסות המימון אמנם קטנו ביחס לרבעון המקביל, אך ביחס לרבעון האחרון של 2023 - שבו השפעת המלחמה ניכרה ביתר שאת, חלה צמיחה של 20%. תיק האשראי של הבנק צמח במהלך הרבעון הראשון ב-1.6% ל-330 מיליארד שקל, זאת על רקע ההאטה הכלכלית המתאפיינת מירידה בביקוש לאשראי. בהשוואה לרבעון המקביל, תיק האשראי צמח ב-5.9%.
על אף הירידה בהכנסות, לרווח הגבוה יחסית תרמה כאמור הפחתה נמוכה יחסית בהפרשות להפסדי אשראי. לאחר שברבעונים האחרונים נרשמה עלייה בהפרשות להפסדי אשראי של הבנק, בעיקר בשל השפעות המלחמה והחשש מהשלכותיה הכלכליות.
ברבעון הראשון ההפרשות להפסדי אשראי עמדו על 175 מיליון שקל לעומת 227 מיליון שקל ברבעון המקביל, והיוו שיעור הפרשה של 0.21% בלבד מתיק האשראי, לעומת הפרשה של 0.29% ברבעון המקביל אשתקד, ושל 0.36% ברבעון הקודם.
בבנק מדגישים שמדובר בהפרשה גבוהה יחסית, שכן הם לא מזהים בתיק האשראי עלייה משמעותית בסיכון, אך לנוכח תנאי המאקרו והמצב הגיאופוליטי, הם אימצו תרחיש פסימי יחסית.
בבנק רשמו מחיקות של הלוואות בסך 68 מיליון שקל. מדובר אומנם בשיעור זניח מתיק האשראי של הבנק, אך בעלייה משמעותית של יותר מ- 50% ביחס לרבעון המקביל. בסביבת הבנק מעריכים כי הנתון יתייצב ברבעונים הבאים על היקף מחיקות דומה.
גורם נוסף שריכך את הפגיעה בהכנסות המימון הוא הוצאות התפעול של הבנק, שירדו ב-11%, זאת בשל השפעות האיחוד עם בנק אגוד, והסכם השכר שנחתם בשנה שעברה והשפיע על תוצאות הרבעון הקודם. הבנק הציג יחס יעילות נמוך מאוד של 35.5%.
מזרחי טפחות יחלק לבעלי המניות שלו דיבידנד בהיקף של 508.8 מיליון שקל, המהווים 40% מרווחי הבנק, זאת על אף פנייתו של בנק ישראל אל המערכת הבנקאית לחלק דיבידנד בשמרנות בשל הימשכות המלחמה. גם בבנק הפועלים בחרו לחלק דיבידנד בסך 40% מהרווחים.
גורמים במזרחי טפחות ציינו כי ההחלטה התבססה על ניתוח תרחישי הון שונים, בהתאם לבקשת בנק ישראל, וכי לאור עודפי ההון, ויחס הון של 10.6%, הבנק החליט לחלק את שיעור הדיבידנד המקסימלי מרווחיו.
בדומה לשאר הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, גם מזרחי טפחות הצטרף בתחילת המלחמה למתווה ההקלות של בנק ישראל שכלל דחייה בהלוואות לכלל הציבור ופטור מעמלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. בבנק אמרו כי היקף ההקלות וההטבות שהעניק הבנק ללקוחותיו עומד על 216 מיליון שקל. אם ההקלות היו מנוצלות באופן מלא, הסכום היה עומד על 589 מיליון שקל.
כחלק מהיטל המלחמה על המערכת הבנקאית, שתשלם 2.5 מיליארד שקל בשנים 2025-2024, החל גם מזרחי טפחות להפריש חלק מהמס שישולם. היקף ההפרשה להיטל לא מצוין במפורש בדוח, אך ההערכה היא שמדובר ב-60 מיליון שקל.
ועידת האנשים של המדינה 2024 - בדרך לצאת מהמשבר
(צילום: סנטרל הפקות)
