פיצוי כפול: פחות משבוע לאחר פסק הדין שקבע כי תנובה תשלם פיצוי בגובה 20 מיליון שקל (כולל ריבית) לציבור, הגיש התובע אופיר נאור ערעור על אופן חישוב גובה הפיצוי שאמור לשיטתו לעמוד על כ-40 מיליון שקל.
הערעור הוגש אחרי שנחשף פסק הדין המלא בתביעה הייצוגית נגד תנובה, שעסקה בהעלאת מחיר הקוטג' לאחר הוצאתו מפיקוח. מפסק הדין עולה השימוש שעשתה תנובה תחת בעלות אייפקס, במוצר הבסיסי, לשיפור רווחיותה על חשבון הציבור.
על ניצול הביקוש הקשיח לגבינת הדגל של חברת המזון הגדולה בישראל ניתן ללמוד מהפער בין שיעור הרווחיות שהשיא הקוטג' לתנובה, לבין שיעור הרווחיות הכללית של תשלובת החלב. כך, בשנת 2008, השיא הקוטג' לתנובה רווח של 13.7% על העלות, בעוד שתשלובת החלב כולה השיאה לתנובה רווח של 9.5% בלבד.
הפער בגובה של 44% התעצם בשנת 2009 ל-65%, כשהקוטג' השיא רווחיות של 19.8% לעומת 12% למחלבה כולה. בשנת 2010 הרווחיות מהקוטג' עלתה ל-22% בעוד המחלבה כולה הסתפקה ב-13.8% ובמחצית הראשונה של 2011, שבסופה פרצה המחאה, זינק הפער בין רווחיות הקוטג' לרווחיות המחלבה ל-102%.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, קבעה בפסק הדין כי הוכח שתנובה גבתה עבור גבינת הקוטג' מחיר מופרז ובלתי הוגן. כזכור, התובע עו"ד אופיר נאור, באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ודוד דנינו, טען כי בין השנים 2008 ועד יולי 2011, פרוץ המחאה החברתית, קבעה תנובה, שהיתה אז תחת בעלות אייפקס, מחיר בלתי הוגן לגבינת הקוטג', תוך ניצול מעמדה כמונופול בשוק החלב ובפרט בשוק הקוטג' וגרמה בכך פגיעה בציבור, דבר שמהווה עוולה לפי חוק התחרות.
מהחברה נמסר בתגובה: "לאחר שלמדה את פסק הדין, ולאור חוות הדעת של מומחים בעלי שם עולמי, בכוונת החברה להגיש ערעור לבית המשפט העליון".
