"קשה לי לראות מצב בעתיד הנראה לעין שבנק ישראלי יתמוטט. לפחות לפי המספרים האחרונים, הבנקים בישראל נמצאים במצב מצוין גם מבחינה הונית וגם מבחינת נזילות. הם חזקים מאוד ושמרנים מאוד". כך אמר היום (שני) בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים וראש משותף של המכון לבנקאות ולתיווך פיננסי.
דבריו של פרופ' עמירם אולי מובנים מאליהם לחלקנו, אך חשיבותם מתבררת שוב כעת, ברקע קריסתם של שני בנקים אמריקניים גדולים בסוף השבוע האחרון והלילה והחשש מהמשך התגלגלות "כדור השלג", במה שרבים מחשיבים כמשבר הבנקאות הגדול ביותר מאז שנת 2008. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיונות באמצעות הנגן שבפתח הכתבה.
"יציבות של בנקים מורכבת משני פרמטרים עיקריים", הסביר פרופ' עמירם, "אחד זה ההון של הבנק - כלומר שיש לו יותר נכסים מהתחייבויות. זה אומר שבטווח הארוך, אם יש לו יותר נכסים מהתחייבויות הוא יוכל למכור את הנכסים שלו. כשלבנק יש הפסדי אשראי, למשל שלקוחות לוקחים משכנתא ולא מחזירים אותה ואז הנכסים של הבנק - שזה המשכנתאות שלנו - לא מספיקים לכיסוי ההתחייבויות. זה מקרה אחד, אך זה לא מה שקרה במקרה הזה (של SVB וסיגניצ'ר בנק - ד"ר).
"המקרה השני, שהוא יותר קלאסי ל"ראן און דה בנק" (ריצה אל הבנקים - ד"ר), הוא שבשלב כלשהו מחזיקי הפיקדונות מפחדים מאיזושהי סיבה - והיא לא חייבת להיות רציונלית - שלבנק אין מספיק כסף כדי לכסות את ההתחייבויות שלו בזמן הקצר. במקרה הזה, הם יודעים שאם מישהו יבוא לבנק ויגיד 'אני רוצה כסף' ולבנק לא יהיה כסף לתת לו, אז יסגרו את הבנק. זה מה שקרה במקרה הזה".
לדבריו, "כולם מפחדים שהם יהיו האחרונים שימשכו את הכסף. בוא ניקח את המקרה של SVB: בארה"ב קיים ביטוח למחזיקי פיקדונות של עד 250 אלף דולר. אם הבנק מתמוטט, הביטוח האמריקני הפדרלי משלם את ה-250 אלף דולר האלה. אולם, רוב המפקידים של הבנק היו עם פיקדונות של למעלה מ-250 אלף דולר. אז הם אומרים: 'אם מפקידים ירוצו לפני לבנק וייקחו את הכסף, אני אשאר אחרון ואז יסגרו את הבנק ולא אקבל את הכסף שלי בחזרה. אם כולם חושבים ככה, נוצרת פאניקה וכל אחד מנסה להשיג את השני בלהגיע לבנק ולמשוך את הכסף".
כאן, נכנס יחס הנזילות של הבנק. פרופ' עמירם הסביר: "אם מפשטים את הבנק, זה עסק מאוד פשוט - הוא לוקח פיקדונות מלקוחות ומלווה אותם, נניח למשכנתאות. אז מצד אחד הפיקדונות מאוד נזילים ללקוחות, ומהצד השני הבנק נותן הלוואות שהוא לא יכול לבקש בחזרה, כי הכסף נמצא בארבע קירות. זה מייצר מצב שיש חוסר התאמה בין הנכסים של הבנק, שהם ארוכי טווח, לבין התחייבויות קצרות טווח.
"בשל כך, בנקים שומרים חלק מהכסף שלהם בנכסים שהם יכולים להפוך מיד למזומן - כלומר נזילים - כדי שאם אחוז מסוים מהלקוחות ירצו את הכסף באופן מיידי, הבנק יכול לקחת את הכסף הזה ולתת לו. כלומר, יחס נזילות הוא כמה נכסים נזילים יש לבנק לעומת כמה התחייבויות יש לו. למשל, יחס נזילות של 1:1 אומר שעל כל שקל שהבנק חייב למישהו, יש לו שקל שהוא יכול 'להנזיל'. הבעיה מתחילה אם יש לבנק למשל 10%-15% של נכסים נזילים, אך 50% מהלקוחות מבקשים את הכסף באופן מיידי".
ומה המצב בארץ?
"בישראל, לעומת ארה"ב, אין ביטוח על פיקדונות. אולם, יחס הנזילות הישראלי הוא טיפה יותר גבוה מאשר בישראל ובעיקר, הבנקים בישראל מאוד שמרנים ולכן הם שומרים על יחס נזילות משמעותית יותר גבוה מזה שנדרש ברגולציה".
יחד עם זאת, פרופ' עמירם טען כי "זה לא בהכרח תמיד טוב להיות בנק שמרן, זה מוריד ממקומות אחרים. כמו ש-SVB היה בנק נוח להייטק, סיגניצ'ר בנק היה מאוד נוח לתעשיית הקריפטו. הבנקים בישראל עדיין לא שם, אך הם מתקדמים לשם".
מה הקשר בין קריסת הבנקים לשוק הקריפטו?
על החשיבות של סיגניצ'ר בנק לתעשיית הקריפטו והמטבעות הווירטואליים, הרחיב בתוכנית ניר הירשמן - מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0. "בשנים האחרונות סיגניצ'ר הפך לבנק שמשמש את תעשיית הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים, כאשר הוא מאפשר לקחת 'מטבע יציב' (מטבע וירטואלי שמטרתו להחזיק בערך זהה למטבע רגיל, כמו דולר או שקל - ד"ר) בשם USDC, ולקבל תמורתו דולרים", הסביר הירשמן.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
"בסוף השבוע האחרון התרחשה תנועת מלקחיים: סיליקון ואלי בנק קרס ולחברה שמנפיקה את המטבע היציב USDC היה 3.3 מיליארד דולר שישבו בבנק. בנוסף, סיג'ניצר - שכאמור מאפשר ללקוחות לסחור בין USDC לדולרים רגילים, הפסיק את פעילותו. בשל כך נוצר מחנק, כי אנשים אמרו 'מי ייתן לי דולר במקום ה-USDC?'. זה הוביל מייד לירידות בשוק".
ואולם, מאז שוק המטבעות הווירטואליים חזר לעלות. "החברה שמנפיקה את ה-USDC הצליחה לתת לאנשים דולרים תמורת המטבע ובעצם גם החזירו את אפשרות המסחר בו וגם העלו בחזרה את השווי שלו לשווי הדולר", הוא הסביר. "במקביל, התמונה התבהרה ונראה שהמפקידים של SVB יקבלו אחוזים ניכרים מהכסף שלהם, וזה מצב טוב".
האם הריבית תפסיק לטפס?
ואכן, ביממה האחרונה הרשויות האמריקניות השרו ביטחון רב בקרב המשקיעים וטענו כי מי שהפקיד כסף בבנקים שקרסו יקבל אותו בחזרה. וכך, אחת השאלות המרכזיות שנותרה כעת - מעבר לכמה זמן זה יקח והאם בינתיים עוד בנקים יקרסו - הוא איך הסיפור הזה ישפיע על השוק לטווח הקצר-בינוני, בדגש על הכרזות הריבית הקרובות של הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב, או ה"פד").
מודי שפריר, אסטרטג שווקים פיננסיים ראשי בבנק הפועלים, הסביר ב"כסף חדש" כי "בשבוע שעבר יו"ר הפד, ג'רום פאוול, התבטא בפני בית המחוקקים בארה"ב ודי הבהיר שהפד יהיה אפילו מוכן להאיץ מחדש את קצב העלאות הריבית וכי ריבית היעד (הרף העליון אליו תגיע הריבית - ד"ר) צפוי להיות אף יותר גבוה מההערכות הקודמות שפרסמו.
"אולם, אז הגיע הסיפור של SVB וחששות נוספים בקרב בנקים קטנים נוספים בארה"ב, ויותר מזה - ההבנה שהעלאת ריבית כה חדה ובאופן כה מהיר, כפי שהייתה בארה"ב, יש לה השלכות כלכליות שליליות. כעת, השוק מתמחר שהריבית תעמוד על 4% בסוף 2023 - במקום 5.6% קודם לכן - כלומר ירידה חדה מאוד בתחזיות.
"יתרה מכך, אם בעבר דיברנו על כך שיש סיכוי לא רע שהריבית תעלה ב-0.5% בפגישת הפד בשבוע הבא, כעת השוק מתמחר סיכוי של כ-40% לכך שהפד לא יעלה את הריבית כלל", טען שפריר.
4 צפייה בגלריה
"הריבית בישראל מושפעת מסביבת הריביות העולמית". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כלומר, אם העלאות הריבית - שמטרתן "לייקר את הכסף" ולגרום בשל כך להורדה בביקושים ולתמתנות האינפלציה - נעשו בצורה חדה ומהירה בין היתר בשל הטענה כי השוק חזק והאבטלה לא עולה, כעת המצב נראה שונה וההשפעות השליליות מתחילות להתברר.
"בסופו של דבר, כשאתה מעלה את הריבית כל כך בחדות ומצהיר שתותיר אותה ברמה גבוהה, זה מאוד מרסן את הפעילות הכלכלית לתקופה ארוכה ויש לכך הלשכות שליליות על הכלכלה. החשש בשווקים הוא ש-SVB זו הסנונית הראשונה ושעוד השלכות שליליות יגיעו בהמשך", הוא הסביר.
באשר להשפעת האירועים על הכרזות הריבית של בנק ישראל, טען שפריר כי "הריבית בישראל מושפעת דבר ראשון מגורמים פנימיים בישראל - שזה בעצם שיעור האינפלציה המקומי - ומסביבת הריביות העולמית. גם בישראל יש כרגע ירידה בתחזיות וההערכה היא שהריבית תגיע במקסימום ל-4.6% ושבפעם הבאה היא תעלה בקצת פחות מ-0.25%, עם סיכוי מסויים לכך שלא תעלה כלל. זאת, לאחר שרק לפני שבועיים השוק בארץ תמחר הסתברות כמעט מלאה לכך שהריבית תעלה ב-0.5% בפגישה הבאה. יחד עם זאת, הריבית בארץ תושפע בעיקר משיעור האינפלציה ומהיחלשות השקל".
