בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה על אכיפת עסקת נדל"ן שבע שנים אחרי שמוכר הנכס הלך לעולמו. השופט אור אדם קבע שזיכרון הדברים שעליו חתם המנוח מהווה הסכם מחייב, והרוכש רשאי להשלים את העסקה בכפוף לתשלום כ-1.7 מיליון שקל ליורשות.
המנוח היה בעליו של נכס מסחרי ברחוב צבי בורשטיין שבירוחם. בנובמבר 2013 הוא חתם עם התובע על זיכרון דברים למכירתו תמורת 1.95 מיליון שקל. הצדדים התחייבו לערוך הסכם מכר תוך תקופה מסוימת, אלא שהמהלך לא יצא לפועל. ב-2017 הלך בעלי הנכס לעולמו מבלי שהעסקה הושלמה.
בתביעה שהגיש הרוכש הוא עתר הרוכש לאכוף את זיכרון הדברים. לטענתו הוא הספיק לשלם למנוח 400 אלף שקל על החשבון, כך שבכפוף לתשלום של כמיליון וחצי נוספים – יש להעביר את הנכס לבעלותו.
מנגד טענו בנותיו של המנוח כי הרוכש ניצל את מצבו הרפואי של אביהן על מנת להחתים אותו, מבלי שהבין, על זיכרון הדברים. לדבריהן, זיכרון הדברים לא השתכלל לכדי הסכם ומכאן שאינו מחייב. יתרה מכך, הרוכש הפר את ההסכם בכך שלא שילם את מלוא התמורה.
הן הוסיפו כי התביעה הוגשה ימים ספורים טרם ההתיישנות, וכי אכיפת העסקה אינה מוצדקת נוכח השנים הרבות שחלפו מאז חתימת זיכרון הדברים. בנסיבות אלה הן ביקשו לדחות את התביעה ולהותיר את הנכס בבעלותן.
תחילה דחה השופט אדם את טענת היורשות שלפיה אביהן חתם על זיכרון הדברים מבלי להבין. נמצא כי המנוח עשה זאת זמן ניכר לפני שהחלה ההידרדרות במצבו הקוגניטיבי, ואפילו הבנות הודו בעדותן שאביהן היה באותה תקופה "בשיא אונו, ידע היטב מה הוא עושה ועל מה הוא חותם".
משנשללה אפשרות לאי-כשירות, ומשנקבע שזיכרון הדברים מחייב את הצדדים לעסקה, פנה השופט לדון בשאלה אם מוצדק לאכוף אותו נוכח חלוף השנים. מסקנתו הייתה חיובית, ובתוך כך הוא דחה את טענת היורשות לפיה סעד האכיפה אינו מוצדק.
בפסק הדין הובהר שעולה מהראיות כי מאז פטירת המוכר, הרוכש הוא זה שהיה פעיל בקידום העסקה בעוד היורשות גררו רגליים. "בנסיבות אלה", נכתב, "בלתי סביר לתת 'פרס' לצד שגורר רגליים במשא ומתן על ידי העדר אכיפה מטעמי צדק, בבחינת הדר בבית זכוכית לא יידה אבנים".
מסקנת הביניים הייתה אם כן שיש לאכוף את העסקה, והשאלה שנותרה להכרעה הייתה מהו הסכום המדויק שצריך הרוכש להעביר ליורשות. השופט קבע כממצא עובדתי כי הרוכש שילם על חשבון העסקה 215 אלף שקל - כמחצית מהסכום שטען ששילם.
בנסיבות אלה נקבע שבכפוף לתשלום היתרה, על סך 1.735 מיליון שקל ליורשות תוך חצי שנה, תועבר הבעלות בנכס לידיו. אחרת, הנכס יישאר בבעלות הבנות והן ישיבו לתובע את 215 אלף השקלים ששילם לאביהן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד גלעד ברון
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ניב כהן
• עו"ד לי אמילי אביטן עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
