בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לאם לאפשר מפגשים בין בנה לבין אביו, חרף טענתה שלפיה ניתקה איתו קשר לאחר שהתברר לה ששיקר לה לגבי זהותו. השופט נפתלי שילה קבע כי גם אם כל הטענות של האם נכונות – הדבר לא גורע מזכותם של האב והילד לקשר.
התינוק נולד בשנה שעברה מקשר זוגי שטיבו שנוי במחלוקת בין ההורים. האב טען שהאם ניתקה איתו את הקשר באופן פתאומי כשהייתה בהיריון ואילו היא התעקשה שעשתה זאת משום שנודע לה שהאב שיקר לה לגבי שמו, מוצאו, דתו והעיסוק שלו.
בחודשיים הראשונים היא אפשרה לאב להיפגש עם התינוק, אך לא רשמה אותו כאביו במשרד הפנים. לאחר מכן היא ניתקה את הקשר. כעבור חודשיים הגיש האב תביעה לאחריות הורית משותפת וקביעת זמני שהות שבמסגרתה ביקש להורות על מפגשים עם בנו באופן מיידי. האם התנגדה וביקשה להפנות את האב להערכה פסיכיאטרית. זמן קצר לאחר מכן הוגשה תביעת אבהות שעדיין לא הוכרעה.
לפני כחודשיים דחה בית המשפט למשפחה את בקשת האב וקבע כי אף שאין מקום להפנות אותו לאבחון פסיכיאטרי - יש לבחון קודם את טובת הילד ולהמתין להמלצות תסקיר עו"ס.
בבקשת רשות ערעור שהגיש האב למחוזי על ההחלטה הוא טען כי לא ייתכן שבית המשפט ימנע ממנו לפגוש בבנו אפילו בפיקוח. הוא הדגיש כי אין שום ראיה לכך שהוא מסוכן לילד והמתנה לתסקיר שיוגש לפחות עוד חצי שנה עלולה לפגוע קשות בילד ולגרום לניכור הורי.
עו"ד ורדה חקלאיהאם טענה מנגד כי האב נוכל ומתחזה מקצועי ולכן חשוב לחכות לתסקיר. היא הוסיפה כי האב המתין חודשים ארוכים עד שביקש לקבוע הסדרי שהות עם הילד ונראה שטובתו לא עומדת לנגד עיניו.
השופט נפתלי שילה קבע כי מדובר במקרה חריג שמצדיק התערבות כיוון שמניעת המפגשים עם הילד עלולה לגרום לו נזק רב: "אין צורך להכביר מילים אודות חשיבות הקשר בין אב לבנו הקטין כבר מגיל ינקות. 'זמן ילד אינו דומה ל'זמן מבוגר'. כל עיכוב בהיכרות הקטין עם אביו עלול להקשות על חידוש הקשר בשלב מאוחר יותר".
הוא הוסיף כי "גם אם כל טענות המשיבה בדבר היותו של המבקש נוכל מקצועי, מתחזה ערמומי ושקרן מדופלם נכונות, אין הדבר גורע מזכותו של הקטין לקשר עם אביו מולידו ולא ניתן לפגוע גם בזכותו של המבקש לקשר עם בנו".
הוא הזכיר כי גם אנסים ורוצחים זכאים לקשר עם ילדיהם כל עוד הם לא מסכנים אותם, ובמקרה הזה האם לא טענה שהאב אלים ובעצמה אפשרה לו להיפגש עם הילד. לפיכך הורה השופט על קיום מפגשים באופן מיידי, לפחות פעם בשבוע, אבל במרכז הקשר ובפיקוח מלא עד שתתקבל חוות דעת מקצועית. האם חויבה לשלם לאב 10,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד אמי בכור בוני
• ב"כ האם: עו"ד דלית יניב מסר
• עו"ד ורדה חקלאי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
