"יש כבר לחצים מכיוון משרד ראש הממשלה למנות למשרד הכלכלי החשוב ביותר יועץ משפטי 'מטעם'. אם זה יקרה בכירי האוצר יפרשו כמו שכבר קרה מסיבות אחרות בתקופת השר ישראל כ"ץ", כך אמר גורם בכיר במשרד בימים האחרונים והזכיר את פרישת מנכ"לית המשרד קרן טרנר, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו ב-2021.
מדוע תפקיד היועמ"ש במשרד האוצר קריטי יותר בהשוואה לרוב המשרדים? זה פשוט. שם נמצאת הגישה הטובה ביותר לכסף, ושם מטפלים בהיקף עצום של חקיקה כלכלית. כך, החלטות מהעבר של יועצים משפטיים מנעו העברות כספים לגופים ורשויות מקורבים לשרים וסעיפים בעייתיים בחוקים כלכליים רבים, כולל העברות כספים אסורות לחלוטין והחלטות תקציביות ללא שום מקור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מי ששמע את עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, בפאנל שקיים איגוד המשפטנים בשבוע שעבר, לא יכל שלא לחוש דאגה, אם לא בהלה, מהאפשרות שיפטרו אותו בחטף ויחליפו אותו בעושה דברם של ראש הממשלה ושר האוצר שבכל רגע נתון יוכלו להחליף אותו ואשר יוכל לקבוע לשר ולכל הנהלת האוצר את העמדה המשפטית.
כמו יתר היועצים המשפטים של משרדי הממשלה שדיברו באותו פאנל ציין עו"ד מסינג כי התפקיד כולל שני רכיבים: קידום מדיניות השר והמשרד ושמירת הסף - דברים שלעיתים נפגשים. כל אלה במשרד מורכב שכולל מלבד שר, סגנית שר, מנכ"ל ועוד 8 מוקבלי מנכ"לים בעלי סמכויות משמעותיות בכלכלת ישראל ובתקציב המדינה (החשב הכללי, הממונה על התקציבים, הכלכלנית הראשית, מנהל רשות המסים, הממונה על השכר, הממונה על שוק ההון, מנהלת רשות החברות ויו"ר רשות ניירות ערך).
בתקופת מסינג קודמו שלושה חוקי הסדרים בהיקף של 1,200 עמודי חקיקה בצד דברי חקיקה רבים אחרים, מאות החלטות ממשלה שמשרד האוצר קידם, מכרזים מורכבים ועוד. בתקופת הקורונה משרד האוצר היה בן לילה בחוד החנית יחד עם משרד הבריאות ונאלץ להוביל בתקופות ארוכות ממושכות של 24/6 את ההחלטות על הסגרים במשק. מצב כזה, שבו היכולת לבצע ביקורת שיפוטית בזמן אמת כמעט אינו אפשרי, מחייב עוד יותר ייעוץ משפטי עצמאי, איכותי ושאינו לחיץ, שיאפשר יכולת לקבל החלטות מאוזנות ולהפחית עד כמה שניתן פגיעה בזכויות יסוד של האזרחים. זאת, לצד קידום תוכניות בזק כלכליות בתחומים רבים שנועדו לסייע לאזרחי ישראל.
פתח לפרשת השחיתות הבאה?
באותו כנס התייחס מסינג גם לנושא השחיתות. דוגמא אחת נסובה סביב יישום הנחיית היועץ בעניין יישום הסכמים פוליטיים תקציביים, שניתנה בעקבות פרשת השחיתות שבמרכזה עמדה פאינה קירשנבאום והכספים שבהם עשו חברי הכנסת בעבר כבשלהם. ההנחיה נועדה לייצר כללי שקיפות וניתוק הקשר בין חברי הכנסת לכספים על מנת למנוע פרשיות שחיתות בעתיד.
אלא שבסוף שנת 2016 לפני אישור תקציב 2017 ו-2018, הייתה אליו פנייה מהמשרד לפיה לא ניתן לעמוד בהנחיית היועץ בשל אילוצי זמן והצורך להשלים העברת התקציב בכנסת. ההצעה הייתה שלמספר חברי כנסת תהיה "קופה קטנה" של עשרות מיליוני שקלים שהם יחליטו על הקצאתם לאחר אישור התקציב וללא כל שקיפות.
עו"ד מסינג התנגד בתוקף ונאלץ להתעמת בוועדת הכספים מול רוב הנהלת המשרד, ולהודיע שעומדות בפני המשרד וחברי הכנסת שתי חלופות על מנת לעמוד בהנחיית היועץ ולשמור על המינהל התקין - לעצור את דיוני הוועדה ולהקצות את הכספים שסוכמו בין המשרד לבין חברי הכנסת לפני אישור התקציב, לפי המטרות השונות שחברי הכנסת יבחרו, כפי שנקבע בהנחיית היועץ; או שהסיכומים בטלים ולחברי הכנסת לא תעמוד זכות כלשהי להקצות כספים לאחר אישור התקציב. לאור דברי מסינג, יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, בחר לעצור את הדיון והכספים הוקצו למטרות השונות בשקיפות, כפי שמסינג התעקש.
מה היה קורה באותו מועד אילו היה יועץ משפטי במשרת אמון, שחוות דעתו אינה מחייבת, כמו גם הנחיות יועץ? נדמה שהתשובה ברורה מאליה. לכל אחד מחברי הכנסת הייתה קופה קטנה שיכלו לעשות בה כרצונם.
ואכן, בכירי האוצר בעבר ובהווה מודים שמסינג היה השכפץ של המשרד ומודאגים מאוד מהאפשרות של מינוי יועץ משפטי מטעם שלא יוכל לעמוד בלחצים שיש במשרד. יש מי שאמר שבמציאות החדשה המסתמנת לא יהיה לפקידות מה לחפש במשרד, שכן לא יהיה מי שישמור על המשרד.
