כשלוש שנים וחצי מאז אישור תקציב המדינה האחרון ב-15 במארס 2018, תצביע היום (ה') הכנסת בקריאה ראשונה על תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2021-2022, לאחר שהמדינה פועלת ללא תקציב מאושר מה-1 בינואר 2020.
אתמול נמשכו הלחצים כדי לנסות ולשנות ברגע האחרון פרקים שונים בחוק ההסדרים. עיקר הלחץ הופעל להוצאתם מהחוק של הרפורמה לפתיחת ענף החקלאות לייבוא מתחרה והמתווה שקבע את העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 בהדרגה ב-11 שנים. שר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע כי לא יוותר על שתי הרפורמות.
בבנק ישראל הביעו חשש שרפורמת גיל הפרישה תוצא מחר מחוק ההסדרים, ובכך תידחה הפעלתה עוד לאחר שנים של דחייה. זאת לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת ייעצה להוציא את הרפורמה הרחבה והחשובה מהחוק ולבצע בעניינה חקיקה נפרדת בכנסת. ל-ynet נודע כי ראשי בנק ישראל יתנו היום רוח גבית למשרד האוצר כדי לתמוך במאמצים להכליל את הרפורמה להעלאת גיל הפרישה סופית בחוק ההסדרים.
פרופ׳ מישל סטרבצ’ינסקי, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר אמש ל-ynet, כי "העלאת גיל הפרישה של נשים הוא צעד מתבקש לצורך התאמת העלייה בתוחלת החיים למחזור העבודה של הנשים. העלאה זו תתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בפנסיה ובפרישה".
3 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. רוח גבית בעניין העלאת גיל הפרישה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
באוצר התייחסו בביטול לחשש וטענו: "אנחנו מתרשמים שיש דווקא התקדמות במגעים".
רפורמות ומהלכים כלכליים נוספים השנויים במחלוקת עשויים להיתקל היום בהתנגדויות ובהצעות לשינויים, בעיקר חוק הרגולציה וההצעה להטיל מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. המתנגדים העיקריים הם חברי כנסת שומרי מצוות ומייצגי השכבות החלשות.
בימים האחרונים כבר הסכים ליברמן להוצאת רפורמות חשובות מחוק ההסדרים וחקיקת חלקן בנפרד, בהם חוק המטרו שהיקפו 150 מיליארד שקל, החיוב לדווח לרשות המיסים על כל השכרת דירה, הטלת פיקוח על מחזיקי מטבעות וירטואליים שברשותם לפחות 200 אלף שקל במטבעות הללו, והטלת אגרה על חולה שקבע תור לרופא מקצועי ולא יגיע במועד שנקבע.
תיקונים אחרונים
ברגע האחרון בוצעו כמה תיקונים. כך הוחלט שחברות גדולות יצטרכו לשלם מראש 30% מהשומה שתקבע להם רשות המיסים גם אם יחליטו לערער על קביעתה. החוק המקורי קבע שתשלום המקדמה יתבצע מחוב של 20 מיליון שקל, וזה תוקן לחוב של 30 מיליון שקל ומעלה. כמו כן, הוחרגו מאות אלפי נכים מתשלום אגרת הגודש שתופעל בעוד כשלוש שנים בכניסות למטרופולין גוש דן.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, בתחילת השבוע לקראת העברת התקציב
(צילום: אלי מנדלבאום)
תקציב המדינה ל-2021 יגיע לכ-439 מיליארד שקל. התקציב ל-2022 יהיה כ-463 מיליארד שקל. תקציב נשיא המדינה יהיה כ-60 מיליון שקל בשנה, תקציב הכנסת יסתכם בכ-826 מיליון שקל, מתוך זה לחברי הכנסת יהיה כ-174 מיליון שקל. רק לשכרם יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94 מיליון שקל.
