הנפילות החזקות הבוקר (א') בבורסה בתל אביב, שהגיעו אף ל-9% במדדים המובילים ולאחר מכן התמתנו לכ-5%, הן לא תיקון או לקיחת אוויר אחרי תקופה ארוכה של עליות. מדובר במשבר אמיתי שהגיע, אחרי המתנה של כמה שבועות גם לשוק ההון. אם עד לפני שבועיים נראה היה שהבורסות ברחבי העולם אדישות יחסית להתפרצות הקורונה, היום אפשר לומר בפה מלא שהאדישות הזו נגמרה.
למרות המפולת בתל אביב הבוקר, זהו כמובן לא משבר מקומי. הבורסה בישראל מגיבה לאירועים מכל רחבי העולם. בעוד שבישראל, כך נראה, התפשטות הקורונה מרוסנת יחסית, החדשות מאירופה ובעיקר מארה"ב, מובילים למימושים כבדים בשוק המניות.
במרוצת השבועיים האחרונים נפלו מדדי המניות בארה"ב בשיעור דו ספרתי. מדד ה-S&P500 נחתך ב-11% בתקופה זו, וזה אחרי שבשבוע שעבר הוא נע בין ירידות חדות לעליות קיצוניות. מנגד, הסממן הבולט ביותר לפאניקה הוא דווקא איגרת החוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים.
התשואה לפידיון של איגרת זו נפלה ביום שישי האחרון ביותר מ-20% לרמה של 0.7%. כלומר, האמריקנים מוכנים לרכוש איגרת חוב לתקופה של 10 שנים בידיעה שהתשואה שיקבלו עליה היא 0.7% בשנה. זהו שפל היסטורי של התשואה על איגרות החוב, שנחשבות לסוג של ברומטר למצב הכלכלה. הנפילה הגיעה אחרי שהבנק המרכזי בארה"ב חתך את הריבית במשק במפתיע ב-0.5% לטווח של 1%-1.25%.
הסטת הכספים מאפיקים מסוכנים כמו מניות לאפיק שנחשב לסולידי מאוד כמו איגרת חוב של ממשלת ארה"ב מסמלת דבר אחד: המשקיעים מאמינים כי הולכים לקראת משבר וכנראה גדול ואגרסיבי.
תזכורת: השפעת הקורונה על כלכלת ארה"ב
(צילום: שמוליק דודפור)
משבר אחרי עשור של עליות
המשבר הזה מגיע אחרי העשור הטוב ביותר שידעו המשקיעים בשוקי המניות לאורך ההיסטוריה. ולמרות האגרסיביות שלו עד כה, הוא רחוק מאוד מלמחוק את העליות החדות שנרשמו לאורך השנים האחרונות. עם זאת, הוא צפוי לפגוע בכל חסכונות הציבור, מקרנות השתלמות ועד לקרנות הפנסיה (שבהן הפגיעה תהיה פחות חזקה, שכן חלק משמעותי מהן מושקע באג"ח מיועדות שמנפיקה המדינה ונושאות תשואה מובטחת).
מה עושים עם הכסף? זו שאלת השאלות. המשבר הפיננסי של 2008 לימד את הציבור שיעור חשוב בהשקעות. מי שמיהרו לפדות את הכספים שלהם בשיא המפולת לא נהנו מההתאוששות של השווקים שהייתה מהירה לא פחות בשנה שלאחר מכן. האם התרחיש הזה יחזור על עצמו גם הפעם? אף אחד לא יכול להבטיח זאת.
מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא שמי שלא יכול או צריך לסבול סיכונים מיותרים לא צריך להיות מושקע במניות. לא בזמנים של אופוריה ולא בזמנים של משבר. ואם הוא מושקע שם, זה צריך להיות בחלק מזערי בתיק ההשקעות הכולל. מי שצריך את הכסף לטווח הקצר אינו צריך לסכן את כספו באפיקים כמו מניות. מי שנמצא לקראת פרישה לפנסיה צריך להיות מושקע ברובו באפיקי השקעה שמרניים. במשרד האוצר אף ייבאו את המודל מותאם הגיל להשקעות בפנסיה (המודל הצ'יליאני), שקובע שרמת הסיכון יורדת ככל שמתקרבים לפרישה.
ומה לגבי מי שמסתכל לטווח הארוך? ההיסטוריה מלמדת שהשוק מתאושש בסופו של דבר. האם זה יקרה גם הפעם? סביר להניח שכן, אבל אם למדנו משהו בעשורים האחרונים, זה שתמיד יש אירועים ששוברים את התבניות שהיו ידועות לנו עד כה.
