בצעד חריג, בעקבות משבר הקורונה, החליט בנק ישראל להעמיד מימון גם לגופים שאינם בפיקוחו כדי להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים. על פי הודעת הבנק, תתאפשר לחברות חוץ-בנקאיות גישה למקורות מימון מוזלים, והכוונה היא לחברות כרטיסי אשראי, הנתונות לפיקוחו של בנק ישראל, ולגופים חוץ-בנקאיים כמו פנינסולה, מימון ישיר ונאוי, שעליהם מפקחת רשות שוק ההון. כעת, לאחר שנכנס למצב של מגננה מאז פרוץ הקורונה, יהיה על הגופים הללו להוכיח שהם מסייעים לעסקים שנקלעו למשבר מתחילת השנה.
מקורות המימון יהיו במתכונת דומה לזו שקיבלו הבנקים: במסלול אחד יעניק בנק ישראל מימון בריבית של 0.1%, ובמסלול אחר תהיה ריבית שלילית של 0.1%, כלומר יתאפשר לגופים להחזיר לבנק המרכזי סכום נמוך מזה שלוו, אם יתחייבו להעניק הלוואות לעסקים קטנים בריבית של עד ריבית פריים פלוס 1.3% (ריבית של 3%). התוכנית תחל לפעול בשבוע הראשון של ינואר 2021, ופרטיה המלאים יפורסמו עד סוף החודש. מה הרקע לצעד החריג, למה חובת ההוכחה עוברת לגופים החוץ-בנקאיים, והאם זה מה שיפתור לעסקים הקטנים את הבעיות?
זמן קצר לאחר פרוץ משבר הקורונה פתח בנק ישראל מסלול למתן הלוואות לבנקים בריבית של 0.1%, לצורך מתן אשראי לעסקים קטנים. מאז העניקו הבנקים הלוואות במסלול זה בהיקף של 16.3 מיליארד שקל. באוקטובר הורחבה התכנית גם למסלול שיכלול לראשונה ריבית שלילית של 0.1%, בהיקף של עד 10 מיליארד שקל. בסוף החודש יפורסם מה הסכום שניתן עד כה במסלול זה.
הגופים החוץ-בנקאיים, ובראשם חלק מחברות כרטיסי האשראי, ביקשו גם הם גישה למימון המוזל. מבחינת החוק, המימון המוזל של בנק ישראל פתוח רק לבנקים, אולם באירועים חריגים ניתן לפתוח אותו לגופים נוספים.
בבנק ישראל לא התלהבו מהרעיון, ובחנו אותו זמן רב. במקביל גם בוועדת הכלכלה החלו להתגבר לחצים לצירוף החוץ-בנקאיים, ובסופו של דבר נענה בנק ישראל לבקשה.
בבנק ישראל מסבירים כי הצעד הלא קונבנציונלי הזה של מתן גישה לגופים החוץ בנקאיים נובע מכך שמשבר הקורונה פגע באופן משמעותי וחריג בעסקים הקטנים והזעירים, ובכך השפיע גם על נגישותם למקורות מימון. "אחת מהמשימות המרכזיות של המדיניות המוניטרית שהובלנו במשבר היתה לעודד את זרימת האשראי במשק והנגשתו ללווים, בדגש על העסקים הקטנים. הצעד הנוכחי מאפשר לשחקנים נוספים בשוק האשראי נגישות לעסקאות ריפו עם בנק ישראל, ובכך מעודד תחרות ומחזק את יכולתם להעמיד אשראי אטרקטיבי ללקוחות על ידי הוזלת מקורות המימון שלהם", מסר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
תזכורת: בחנויות הרחוב חוששים מעוד סגירה
(צילום: שחר גולדשטיין, אבי חי)
בגופים החוץ-בנקאיים בירכו על הצעד, אולם ציינו כי לא בטוח שבמתכונת הנוכחית הוא אכן יביא לשינוי. "צריך לראות את התנאים הסופיים, כדי להבין אם ישתלם לגופים החוץ-בנקאיים להשתמש בו", אומר גורם בענף. "היינו מעדיפים להעמיד אל מול המימון נכסים קיימים שיש לנו, במקום לרכוש אג"ח, אך בבנק ישראל העדיפו שלא להתמודד עם נכסים שונים מהמקובל", מוסיף הגורם.
עם פרוץ המשבר התלוננו הגופים החוץ-בנקאיים כי לא משתפים אותם בתוכניות הסיוע למשק, ובהן הקרן בערבות מדינה והנגישות למקורות אשראי מוזלים. בסופו של דבר שולבו חלק מהגופים בקרן, וכעת נראה כי גם הבקשה להצטרף לבנקים בגישה למקורות מוזלים הושגה. כעת חובת ההוכחה עוברת אליהם, לאחר שעם תחילת המשבר נכנסו רבים מהם לקיפאון: הם נקטו צעדי מגננה, וקודם כל טיפלו בתיק האשראי הקיים שלהם, ובהתמודדות עם לקוחותיהם שנפגעו מהמשבר, ולא מיהרו להעניק אשראי חדש.
כעת השאלה היא עד כמה הם יעשו שימוש בתוכנית המימון של בנק ישראל, ובעיקר במסלול של הריבית השלילית, שמחייב אותם להעניק הלוואות בריבית נמוכה של 3%. הריבית שהם נוהגים לגבות מעסקים קטנים עומדת בממוצע על 5%-8%. נראה כי בנק ישראל לא צופה הסתערות על מקור המימון הזול. בעוד לבנקים הם תחמו את היקף הסכום שיקבלו, לגופים החוץ-בנקאיים הם לא תחמו זאת, כנראה מתוך הערכה כי לא יהיה זה סכום דרמטי.
החלטה של הגופים החוץ-בנקאיים להעניק הלוואות בריבית נמוכה ממה שהם רגילים לא תהיה החלטה קלה, שכן הסיכון במשק עלה בכלל ובפרט לעסקים קטנים.
זאת ועוד, בנק ישראל אמנם מבצע צעדים חשובים למניעת מחנק אשראי במגזר העסקים הקטנים, אך חשוב לזכור כי הלוואות אינן פתרון קסם, בוודאי לא לעסקים שנפגעו קשה מהמשבר, וחלקם בענפים שלא חזרו לפעילות ואין צפי לחזרתם בתקופה הקרובה. ללא סיוע מסיבי יותר מצד המדינה, שבינתיים אפילו לא משתלבת במתווה של בנק ישראל לדחיית ההלוואות לעסקים קטנים, גל פשיטות הרגל במגזר ימתין לשנה הבאה, ושום הלוואה לא תמנע זאת.
