שיעור הנשים מתוך כלל דורשי העבודה בשנת הקורונה החולפת נע בין 52.5% ל-58.5%, כאשר לכל אורך השנה היו יותר נרשמות מנרשמים - שהושפעו הרבה יותר מגברים מהכניסה ומהיציאה מהסגרים. כך עולה מניתוח הבוחן את ההשפעות התעסוקתיות של משבר הקורונה על נשים לעומת גברים בישראל, שפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול מחר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למעשה, מהניתוח נראה כי העליות המשמעותיות בשיעורי הנשים בקרב דורשי העבודה נרשמו בעיקר עם הכניסה לסגרים, כאשר עם היציאה מהסגרים ובין הסגרים הצטמצמם הפער בין שיעורן של הנשים לבין שיעור הגברים דורשי העבודה, אם כי לא נסגר לגמרי בשום שלב. באפריל 2020 הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.
מגמה זו של פגיעה ממוקדת בתעסוקה של נשים בעת הסגרים משקפת את החלוקה המגדרית בשוק העבודה, שכן שיעורן של נשים בקרב משלחי היד הרכים (כמו עובדות הוראה, חינוך, מכירות ושירותים), הפגיעים יותר במהלך סגרים - גבוה משמעותית מזה של גברים. לפיכך, הכניסה לסגר, המטיל מגבלות על המסחר, השירותים ומערכת החינוך, מוביל ליציאתם לחל"ת של עובדי משלחי היד הללו - ובהינתן שמרבית העובדים במשלחים אלו הן נשים הרי ששיעור הנשים בקרב הנרשמים עם הכניסה לסגר עולה משמעותית על זה של הגברים.
מנגד, עם היציאה מהסגר קצב החזרה לעבודה של נשים גבוה מזה של גברים, היות והענפים בהם הן עובדות חוזרים לפעילות וכתוצאה הן חוזרות מחל"ת לעבודה. לעומתן, שיעורם של גברים העוסקים במשלחי יד העמידים יותר למול סגרים גבוה יותר, ולכן בכניסה לכל סגר שיעור הגברים נמוך יותר אך מצד שני, שיעורם בקרב הנרשמים שאינם יוצאי חל"ת ובקרב המפוטרים בפרט גבוה יותר, עובדה אשר מובילה לכך שהם מאופיינים ביותר אבטלה ממושכת.
לכן, מנתוני הדו"ח עולה כי אופייה של הפגיעה בכל אחד מהמגדרים היה שונה ולפיכך גם ההשלכות של הפגיעה שונות. כך למשל סיבת הרישום המרכזית בקרב נשים היא יציאה לחל"ת, כלומר הן דורשות עבודה בעלות מעסיק, לעומת גברים שאצלם ניתן למצוא שיעורים גבוהים יותר של נרשמים שאינם בחל"ת, לרוב מפוטרים. לתנודתיות יציאתן וחזרתן של נשים לשוק העבודה בכניסה וביציאה מהסגר יש השפעה ארוכת טווח על אפשרויות הקידום של הקריירה שלהן, על החסכונות הפנסיוניים ועוד.
הפגיעה העקיפה היא האופן השני שבו נשים נפגעו בפן התעסוקתי בשנת הקורונה. לפי הדו"ח, גם נשים שאינן עובדות במשלחי היד שנפגעו יותר במהלך הסגרים הן ששילמו בדרך כלל את מחיר סגירת מערכת החינוך למשל, כאשר "נבחרו" להישאר בבית עם הילדים.
לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה שכתב את המחקר, ייתכן שהדבר נובע בחלק מהמקרים משיקול כלכלי משפחתי - זוגות מעדיפים שבעל השכר הגבוה ימשיך לעבוד ובעל השכר הנמוך יממש זכאותו לדמי אבטלה, ולרוב נשים מרוויחות פחות מגברים והן אלו שנאלצות לוותר על עבודתן.
הפגיעה לטווח הארוך
כאמור, נשים פגיעות יותר לתנודות אקורדיון הסגירה-פתיחה שמאפיינות את שנת הקורונה. הדבר בא לידי ביטוי בכך ששיעור דורשות העבודה שבחל"ת גבוה משיעור דורשי העבודה שבחל"ת, והמשמעות על פי המחקר של שירות התעסוקה היא שסיכוי החזרה לעבודה של נשים גבוה משל גברים משום שכביכול יש להן מעסיק לחזור אליו. מנגד, כאשר לדורש עבודה אין מעסיק הוא עלול להיקלע לאבטלה ממושכת ולהתקשות לשוב למעגל העבודה גם בסוך המשבר.
בשבועות האחרונים התריע שירות התעסוקה מפני העלייה בשיעור הנרשמים שאינם בחל"ת ובדגש על העלייה בשיעור המפוטרים, משום שההנחה היא שדורש עבודה שפוטר בעצם נותק משוק העבודה, בשונה מעובד שמצוי בחל"ת. לפני המשבר, פיטורים לא היו מדאיגים במיוחד שכן היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות המוצעות היה נמוך. כיום היחס גבוה במיוחד ועומד על כ-6.5 דורשי עבודה שאינם בחל"ת על כל משרה המוצעת במשק. לכן, שאלת קיומו של מעסיק בקרב דורשי עבודה היא פקטור משמעותי באשר לסיכויי חזרתו למעגל העבודה.
מנתוני שירות התעסוקה באשר להתפלגות המגדרית של המפוטרים עולה כי בעוד אצל נשים נצפה שיעור גבוה יותר של יוצאות לחל"ת, אצל גברים ניכר שיעור גבוה יותר של מפוטרים לאורך כל חודשי המשבר. 27.6% מהגברים שנרשמו כדורשי עבודה בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 היו מפוטרים, זאת לעומת 22.7% מהנרשמות בדצמבר ו-20.7% מהנרשמות בינואר. במחקר מציינים כי כלל לא בטוח שהסיכוי של הנשים שנמצאות באבטלה ארוכת טווח להשתלב בחזרה בעבודה גבוה יותר, לאור מאפייני התעסוקה וההשתכרות שלהן וכישוריהן הדיגיטליים.
המעניין הוא, שהסיכויים של גברים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח גבוהים יותר לא רק בנסיבות של פיטורים אלא גם בנסיבות של חל"ת. נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי הן בפיטורים והן ביציאה לחל"ת שיעור הגברים הנמצאים באבטלה ארוכת טווח, קרי הגבוה מחצי שנה, היה גבוה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה. כך, למשל, בעוד בחודשים ינואר 2021, ודצמבר, נובמבר ואוקטובר 2020 שיעור הגברים הנמצאים בחל"ת למעלה מחצי שנה עמד על 55.8%, 55%, 53.2% ו 50.3%, בהתאמה, בקרב נשים השיעורים המקבילים עמדו על 38.6%, 46.3%, 51.4% ו 42.2%.
גם כאן ניתן לראות כיצד נשים תלויות יותר בתנודתיות של שוק העבודה במהלך שנת הקורונה, בעוד שגברים פחות - אם גברים יצאו לחל"ת סיכוייהם להיקלע לחל"ת ממושך גבוהים יותר ובמיוחד אם פוטרו.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מסר כי "הקורונה חשפה את פערי אי השוויון המגדרי המאפיינים את שוק העבודה הישראלי עוד טרום המשבר. הנתונים העולים מהדו"ח מציפים את המשמעויות של פערי השכר בין גברים לנשים ואת ההבדלים במשלחי היד. עלינו לחתור לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הקניית כישורים ומיומנויות רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה שיאפשרו לנשים להשתלב בתחומים מתגמלים יותר. כעת, משהמשק נפתח וחוזר לשגרה בכוונתנו להתמקד גם בסיוע ממוקד לנשים כמו גם לאוכלוסיות אחרות".
