לבית משפט השלום בבת ים הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית של אישה נגד שירותי בריאות כללית, בטענה ששלל טעויות באבחון מצבה הרפואי הובילו לעיכוב משמעותי במתן הטיפול נגד המחלה שממנה סבלה באמת: תסחיף ריאתי.
באמצעות עו"ד רן שקד סיפרה האישה כי בתחילת 2021, במהלך ביקור שגרתי אצל גינקולוג, הומלץ לה להשתמש כאמצעי מניעה בהתקן תוך-רחמי המכיל "אסטרוגן" – חומר שעשוי להעלות את הסיכון למחלת פקקת ורידים ותסחיף ריאתי. לאחר כמה חודשים של שימוש, החלה להרגיש כאבים בפלג גופה הימני. היא פנתה לרופא שאבחן כי היא סובלת מדלקת בדרכי השתן, ורשם לה אנטיביוטיקה.
אלא שלדבריה מצבה הרפואי המשיך להחמיר כשמלבד הכאבים היא החלה לסבול משיעולים, קוצר נשימה ודפיקות לב מואצות. שוב היא פנתה לקופת החולים שם הונחתה לבצע בדיקת קורונה, אשר יצאה שלילית. בנסיבות אלה היא אובחנה כסובלת מדלקת ריאות וניתן לה טיפול אנטיביוטי.
למרות הטיפול תלונות האישה לא פסקו והיא אף החלה לסבול מדם בשיעול. שוב היא פנתה לרופא והפעם האחרון רשם לה משאף המכיל סטרואידים. ואולם, בהיעדר אבחנה לאסטמה ומשמצבה הכללי לא השתפר, חזרה התובעת בסוף ינואר 2022 לרופא שרק בשלב זה – חודשיים לאחר תלונתה הראשונה – מצא לנכון להפנות אותה למיון. עם הגעתה לבית החולים אסף הרופא (שמיר) נמצא שהיא סובלת מתסחיף ריאתי וניתן לה טיפול במדללי דם.
האישה צירפה לתביעתה חוות דעת של מומחה בתחום מחלות הריאה, אשר קבע כי ההתנהלות הרפואית בעניינה הייתה רשלנית. לדבריו, כתוצאה מהעיכוב הניכר באבחון מחלתה היא סובלת מ"נזק כרוני צמית שלאחר תסחיף ריאתי" – תסמונת המתאפיינת בירידה בכושר המאמץ עקב פגיעה בלתי הפיכה בכלי הדם העורקיים בריאות. המומחה העריך כי נכותה של בעקבות הפגיעה עומדת על 30%.
הוא חידד כי תלונותיה הרבות לאורך שבועות ארוכים של כאבים בחזה, קוצר נשימה, דופק מהיר ושיעול דמי, חייבו את הצוות הרפואי לבצע הערכה מהירה של הסיבה לתופעות במטרה לשלול תסחיף ריאתי. הוא ציין כי רופא המשפחה הוא "העומד בשער", ועליו מוטלת האחריות לאבחן את הבעיה, ולכל הפחות להפנות לבירור מקיף. אלא שבמקרה של התובעת הרופא לא ערך את התשאול המתבקש, לא הפנה אותה לבדיקות הרלוונטיות ולמעשה חרף כל נורות האזהרה ותלונותיה הרבות – נתן לה טיפול כושל. בכך, קבע המומחה, התרשל הרופא התרשלות חמורה.
בנקודה זו ציינה התובעת שבמהלך הירידה במצבה הרפואי הפנו אותה בכללית ללא פחות משש בדיקות קורונה, אשר כולן יצאו שליליות. לעמדת התביעה ניתן היה להקדים את הטיפול בתסחיף לפחות בחודש.
לטענתה היא הפכה מאישה פעילה, עצמאית ובעלת שמחת חיים, לשבר כלי של ממש. לדבריה היא מתקשה בכל מאמץ ולו הקל ביותר – דבר המשליך על התנהלותה בכל תחומי החיים, ופוגע קשות באיכות חייה. בנסיבות אלה היא דורשת פיצוי בסך מאות אלפי שקלים עבור נזקיה השונים – כגון הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רן שקד
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
