הגירעון הממשלתי הצטמצם מעט בהיעדר התקציב לשנת 2020 - וירד מ-3.2% בינואר ל-3.1% בחודש פברואר. כך מפרסם היום (ה') משרד האוצר.
בחודשיים הראשונים של השנה הסתכמו הוצאות הממשלה ב-56.2 מיליארד שקל לעומת 60.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2019, כך שחל קיטון של 6.6% השנה. עיקר הירידה נרשם במערכת הביטחון, שם כבכל שנה יש נזילות גבוהה יותר עם התשלומים (כך שניתן להקדים או לדחות לאורך השנה בקלות יותר מיתר המשרדים).
תשלומי הריבית ופירעון הקרן של החוב הממשלתי עמדו מתחילת השנה על 5.5 מיליארד שקל. התקציב ההמשכי לשנת 2020 מוגבל למסגרת של תקציב 2019 בתוספת המדד, מה שמגיע יחד לכ-400 מיליארד שקל. במשרד האוצר מסבירים את הירידה בהוצאות בחודשיים הקרובים, בכך שקיימת מכסה חודשית אחידה על פני כל השנה, אולם ישנם מספר חודשים בחצי השנה הראשונה, בהם תשלומי חוב הקרן והריבית על החוב יהיו גבוהים יחסית, בהתאם לפריסת החוב שנלקח לפני שנים.
מאחר שתשלום החוב והריבית בעדיפות ראשונה, הוצאות המשרדים מרוסנות בחודשים אלו כדי להעביר את העודפים לחודשים הבאים. בעוד שהמכסה לחודשיים הראשונים עמדה על 80.4 מיליארד שקל, ההוצאות בפועל עמדו על 70.7 מיליארד שקל. במסגרת התקציב ההמשכי, החשב הכללי נדרש לאשר כל הוצאה חריגה.
בכלכליסט נחשף בחודש שעבר כי דווקא התמיכות בישיבות החרדים היו מבין ההוצאות היחידות שהתיר החשב הכללי עוד מעל למכסה המוגדרת בנוהל התמיכות, העומדת על 70% ממה שניתן בשנה לפני כן, והעניקו למעשה 80 מיליון שקל בחודש באופן חריג, בעקבות לחצים פוליטיים.
סך ההכנסות ממיסים מתחילת השנה עומד על 58.2 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 8.3% לעומת החודשיים הראשונים של 2019. אולם חשוב לזכור שבתחילת 2019 ההכנסות ממיסים היו נמוכות יחסית, מה שרק העצים את החשד כי ברשות המיסים מיהרו לסגור שומות בסוף 2018 כדי להתכנס ליעד הגירעון בעקבות לחץ של שר האוצר, משה כחלון, והביקורת הציבורית על חשבון 2019 - שבסופו של דבר הסתיימה עם גירעון גבוה של 3.7%.
