במשך חמש שנים עמדה דלית זילבר בראשות מינהל התכנון במשרד הפנים - הגוף שאחראי על כל תכנון הפרויקטים של מגורים ותשתיות, על ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, הרגולציה והרישוי והכנת תוכניות אסטרטגיות. החודש היא עוזבת את התפקיד, בתום קדנציה לא פשוטה - שלושה שרים שתחתם עבדה, היעדר תקציב מדינה, מעבר של מינהל התכנון ממשרד האוצר למשרד הפנים, וגם מגיפה עולמית. בנוסף - שוק דיור לוהט עם בעיות יסוד נוקשות וצורך דחוף לעמוד ביעדי התכנון.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זילבר (54), בזוגיות + 2, גרה במבשרת ציון. היא בעלת תואר שני למדעים בתכנון ערים ואזורים בטכניון, והייתה בעבר מתכננת מחוז ירושלים, ממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, ויו"ר הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה בתל-אביב ובירושלים. בימים אלו מדאיגים אותה שני נושאים - התשתיות, שנמצאות בפיגור משמעותי לעומת הגידול באוכלוסייה, וחוק המטרו, שהממשלה הנוכחית לא הצליחה להעביר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו כבר לא במצב חירום בתחום התכנון למגורים. משבר התכנון נגמר - אנחנו עכשיו במשבר של תשתיות ושל ביצוע. התשתיות זו דרמה, זה מדאיג, ואנחנו במשבר מאוד גדול שרק הולך וגדל", היא אומרת, "קודם כל התחבורה הציבורית. יש תכנון, אבל צריך להתחיל לבצע. זה בעיקר רכבת קלה ומטרו, אבל גם רכבות כבדות, וגם מסופי 'חנה וסע', וגם תוכניות שנחוצות לתמיכה בפרויקטים האלה.
"הדבר השני שחייב טיפול זה הביוב. מדובר באחד החסמים הכי גדולים שמעכב בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור. צריך להבין שלאשר תוכנית בנייה בלי מכון טיהור שפכים (מט"ש), זה כמו לבנות דירה בלי שירותים. לא יכול להיות דבר כזה. אבל יש המון ויכוחים בין הגורמים השונים מתי צריך לאשר ומתי לבנות. יש את רשות המים ויש את משרד הבריאות ועוד גופים, שכולם קשורים (משרד איכות הסביבה, האוצר, הרשויות המקומיות, תושבים שמתנגדים - א"ח), וזה מעכב. אבל חייבים להרחיב את הקיים. היום כבר מגישים תוכניות עם מט"שים, אז יש תכנון, אבל צריך גם לבצע".
3 צפייה בגלריה
זילבר. ''חייבים לתכנן לטווח ארוך אם רוצים כאן חיים איכותיים''
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אילו תשתיות נוספות זקוקות לשיפור?
"עוד תשתית שיש לה בעיה לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה בטווח הארוך היא החשמל - התחמ"שים (תחנות משנה שהכרחיות לאספקת חשמל סדירה - א"ח), שהגורמים השונים רבים איפה הן יוקמו ולכל אחד השיקולים שלו (קרוב מדי לבתי מגורים, מזיק לסביבה וכו' - א"ח), ובינתיים אין. יש הרבה רשויות מקומיות שלא רוצות את התחמ"ש או את המט"ש בשטחן. צריך למצוא לזה פתרון. גם הרכבים החשמליים, שיש הרבה ביקוש להם ונכון לעכשיו עוד יש מענה, אבל ל-20 השנים הקרובות צריך להכין את התשתית כי הם ילכו ויתרבו".
מה בנוגע למשק המים?
"יש תוכנית לשטחי חלחול ומאגרים - שטחים שיישמרו לצורך החדרה של מים למי התהום - כי צריך גם את זה לצד ההתפלה, אבל יש מתח בין הגופים השונים; יש כאלה שרוצים את השטחים האלו לבינוי. אני שמחה להגיד שהתוכנית האסטרטגית מתעדכנת גם בפרקים האלו (מדובר בתוכנית שאושרה לפני כמה שנים בממשלה לדיור עד שנת 2040 שקובעת מה וכמה צריך לתכנן ולבנות, והתעדכנה כך שתכלול גם תשתיות - א"ח).
"לא בכל הנושאים יש תוכניות מאושרות, אבל חייבים לדעת מה החוסרים ומה לתכנן ומה לבצע. אנחנו גדלים והצרכים גדלים, וצריך להתמודד עם זה אם רוצים כאן חיים איכותיים בשנים הבאות".
בענף הנדל"ן מתלוננים לא פעם שאלה בדיוק החסמים שמעכבים בנייה.
"חייבים במקביל לבנייה לפתח גם את התשתיות. יש מקומות שבהם זה נעשה. אזור הדרום למשל - נתיבות, שדרות ואשקלון לדוגמה. יש שם תוכניות ענק, והמדינה השקיעה שם בפתרונות הנדרשים. גם שם עוד יש דברים שחסר, אבל המצב טוב יותר. הסכמי הגג של המדינה עם הרשויות עזרו, וזה מראה את החשיבות של השילוב בין האוצר לרשות המקומיות ולמשרדי הממשלה. צריך גם את ההתגייסות וההבנה של ראשי הערים".
חוק המטרו, שלא אושר, מדבר בעיקר על התוכנית הכלכלית של פרויקט המטרו, המיסוי והדרך לממן את הפרויקט, שאמור לעלות מיליארדים רבים.
השבוע, לאחר הריאיון עם זילבר, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הגוף התכנוני העליון, שלמינהל התכנון יש נציגים בו, על המשך קידומה של תמ"א 70 - התוכנית המתייחסת למתחמי התחנות של המטרו. אולם, המועצה לא הכריעה בסוגייה לא פחות בוערת: הקפאת מתן היתרי בנייה לפרויקטים של תמ"א 38 מסביב לתחנות, שעלולים להפריע לפיתוח המטרו. ההחלטה הזו נדחתה ב-45 יום.
מה המשמעות של חוק המטרו ותוכנית תמ"א 70?
זילבר: "זה מאוד-מאוד חשוב. צריך להבין שבלי המטרו - מטרופולין תל-אביב פשוט יקרוס. חייבים שזה ייצא לדרך, כי אנחנו כבר באיחור גדול. אסור לעצור ואסור למצמץ. חייבים להתקדם. התוכנית של התחנות סביב המטרו היא מאוד משמעותית. זה 108 תחנות, ומה קורה מסביב להן בכל הקשור לזכויות בנייה ושימושים בקרקע. התוכנית עדיין לא אושרה אבל היא מתקדמת. חלק מהכסף לפרויקט יגויס מזכויות בנייה במתחמי התחנות (ולכן אישור החוק ותמ"א 70 חשוב - א"ח)".
מה ההישג הגדול שלך בקדנציה ומה הפספוס המשמעותי?
"מינהל התכנון עבר מהפכה מאוד משמעותית. יש היום היקף מטורף של תוכניות בוועדות המחוזיות ובותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור). עברנו מתכנון משברי של כיבוי שריפות - לתכנון אסטרטגי של ראייה לטווח ארוך. זה מאוד חשוב, כי אנחנו מדינה עם אתגרים עצומים שהאוכלוסייה שלה גדלה בקצב מהיר, וחייבים לתכנן לטווח ארוך".
והפספוס?
"תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) מספר 49. זו תוכנית רחבה של כל מה שקשור לתשתית של מערכת הבריאות, והיא לא הושלמה. היא עוסקת למשל בחלוקת שטחים לקופות החולים ולבתי החולים, לבתי אבות ודיור מוגן ועוד. היא מתקדמת, אבל כוללת סוגיות מאוד כבדות. התחלנו לעבוד, ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים בגלל שינויים גדולים בצרכים והתמודדות שונה בעקבות המגפה. יש גם מאבקים בין האוצר למשרד הבריאות. זה מורכב. אני מאוד מקווה שהתוכנית תגיע בשנה הקרובה לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה. זה חבל שהיא לא הושלמה".
מי שיחליף אותך בתפקיד הוא רפי אלמליח, שהיה ראש אגף בכיר לתכנון ברשות מקרקעי ישראל. מה העצה הכי טובה שאת יכולה לתת לו?
"שייהנה מהתפקיד, אבל גם יבין את הכוח האנושי שקיים במינהל התכנון. זו סיירת, וכולם מחויבים ברמה הציונית והערכית. בלי אנשים אי-אפשר לעשות כלום, ובמינהל התכנון יש אנשים מדהימים. במקביל, צריך גם להבין שתכנון זה לא רק יחידות דיור. זה גם שטחים פתוחים, תשתיות ועוד המון דברים.
"בנוסף, אסור לחזור לראייה משברית. מנהל מינהל התכנון צריך להיות הגורם שמסביר לממשלה את חשיבות התכנון לטווח ארוך, כי הראייה של השרים היא הרבה פעמים קצרת-טווח. הוא חייב לעמוד על המשמר, לחבר את הפוליטיקאים לנושא הזה ולהגיד תמיד את דעתו".
הם מקשיבים?
"בגדול כן. לא עוצרים אותי בתוכנית האסטרטגית. אני חושבת שאת רוב הפוליטיקאים הצלחנו לשכנע בהרבה נושאים. החלופה של תמ"א 38 למשל ("חלופת שקד", שתעודד הריסה ובנייה מחדש של מבנים בודדים יחד עם תכנון רחב היקף של הרחוב והשכונה - א"ח) וגם ביטול ההקלות לקבלנים לתוספת קומות או דירות - שניהם עברו. אני חשבתי שאסור להאריך את תמ"א 38 אפילו בחצי שעה. צריך לקדם התחדשות עירונית ברמה המתחמית, לא ברמת הבניין הבודד. תוכניות של 500 יחידות דיור, למשל.
"תמ"א 38 התחילה כדי לחזק מבנים בפני רעידות אדמה. משם זה הפך להיות קרנבל. למה? כי מדלגים על תוכנית (תמ"א 38 לא מחייבת אישור תוכנית אזורית אלא רק היתר למבנה הבודד, מה שלא מאפשר טיפול נכון בתשתיות בראייה כוללת של העיר - א"ח). החלופה שאושרה מעניקה מענה מסוים, למשל דרישה להקצות שטחי ציבור, וגם ניסוי מעניין של תוכניות במקביל להיתר (אישור תוכנית בוועדת התכנון במקביל להוצאת היתר הבנייה, ולא זה אחר זה, כדי לחסוך זמן. היום צריך קודם לאשר את התוכנית ורק אחר כך לקבל היתר - א"ח)".
מחירי הדירות בשמיים. מה הפתרונות? לתת עוד סמכויות לראשי הערים? לוועדות המקומיות?
"ראשי הערים זה בסיס מאוד חשוב לכל ההתנהלות, לא רק בתכנון, וצריך לתת להם יותר סמכויות. יש היום רק 24 רשויות מוסמכות (הרשאיות לאשר תוכניות בנייה מורכבות, כמו פרויקטים של פינוי ובינוי, מבלי לעבור דרך הוועדה המחוזית - א"ח). אולי גם צריך להוציא את הפוליטיקה מהוועדות המקומיות ובמקביל, לחזק את כוח האדם שם ולדאוג שהוא יהיה איכותי יותר. צריך להבין שהיום גם להוציא היתר זה דבר מורכב מאוד, ולכן צריך לדאוג שיישבו בוועדות האלו אנשים טובים שעוברים הכשרה טובה, ובשביל זה נדרש כסף.
"צריך גם לשפר את הערים בפריפריה, ולהפוך אותן למקום שצעירים ירצו לעבור לגור בהן. יש גם צורך גדול מאוד בדיור להשכרה. אפשרי היום לעשות יותר, פשוט צריך לשווק קרקע להשכרה".
"התכנון צריך להתאים לדרישות החדשות של הצעירים. חייבים תחבורה ציבורית, שטחים ציבוריים נרחבים, שיהיה מרכז מסחרי ושהכול יהיה נגיש במרחק הליכה"
כשנכנסת לתפקיד מינהל התכנון היה במשרד האוצר, ומאוחר יותר חזר למשרד הפנים. מה עדיף לדעתך?
"באוצר אתה קרוב לכסף ויש הרבה הזדמנויות. מצד שני, במשרד הפנים יש יותר קרבה לשלטון המקומי. יש יתרונות וחסרונות בכל מקום, אבל הכי חשוב זה שמינהל התכנון יהיה עצמאי. אני חושבת שאולי נכון שיהיה דווקא תחת משרד ראש הממשלה".
עוד נושא הוא תחזוקת בנייני מגורים. למה אין טיפול רחב יותר בנושא?
"אני מסכימה שלא מטפלים בזה מספיק. לפני שמונה שנים בערך, עוד כשהייתי במחוז ירושלים, ניסינו למצוא פתרון לבעיה. הייתה לנו מחשבה להוסיף לדיירים זכויות בקומת הקרקע לבניית יחידת מסחר שתשרת את כלל הבניין, והשכרתה תממן את התחזוקה לאורך השנים. אבל זה לא עבר את משרד משפטים, בין היתר בגלל מורכבות בירוקרטית. מאז הבנייה הפכה למורכבת יותר ואין עדיין פתרון. היום הכיוון הוא להוסיף זכויות בנייה, למסחר או למגורים, היכן שאפשר - כדי שישמשו למימון של תחזוקת הבניין. צריך למצוא לזה פתרון לא רק במגדלי יוקרה, אלא גם בבניינים נמוכים ורגילים".
מה את חושבת באופן כללי על התכנון בישראל, איזה שיפורים הוא צריך?
"התכנון צריך להתאים לדרישות החדשות של הצעירים. חייבים תחבורה ציבורית, שטחים ציבוריים נרחבים וצפיפות גבוהה, אבל לא רק בצורה של בנייה יותר אינטנסיבית, אלא גם על ידי עירוב שימושים אמיתי (שילוב מגורים, מסחר, מוסדות ציבור ותעשייה קלה באותו אזור - א"ח). גם בשכונות הפחות טובות, שנבנו כך בגלל תוכניות בניין-עיר ישנות, אפשר לעבות ולהוסיף שימושים ולעשות אותן יותר אטרקטיביות ושהכול יהיה נגיש במרחק הליכה, למשל באמצעות בניית מרכז מסחרי. תוכניות שמאשרים היום נראות כך".
פורסם לראשונה: 07:20, 05.08.22
