בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בסוגייה תקדימית ובמסגרתה דחה בקשה של גבר לאפשר לו להשתמש בעוברים שנוצרו לפני 20 שנה מזרעו ומביציות של אשתו המנוחה, על מנת לשתול אותם ברחמה של אשתו הנוכחית. השופט איתי כץ נימק את החלטתו בכך שבקשת הגבר לא עולה בקנה אחד עם רצונה המשוער של המנוחה.
המנוחה חלמה להביא ילדים לעולם וגם אבחונה בתחילת שנות ה-2000 כחולה בסרטן הדם לא מנע בעדה מלהתחיל בטיפולי פוריות חרף הסכנה לחייה. אחרי שנתיים של טיפולים קשים, שבמסגרתם נוצרו 17 עוברים מוקפאים מביציות שלה ושל בעלה, היא הלכה לעולמה.
ב-2011 נישא האלמן לאשתו הנוכחית, שהייתה אז כבת 35. הם הצליחו להביא לעולם בן בדרך טבעית ולאחר מכן נתקלו בקשיים ופנו לטיפולי פוריות. לאחר כמה סבבי הפריה חוץ גופית שנכשלו, הומלץ לאישה להסתייע בתרומת ביצית, ובעלה העלה את האפשרות להשתמש בעוברים שיצר עם אשתו הראשונה.
בבית המשפט הוא סיפר שאשתו הראשונה נולדה למשפחת ניצולי שואה וראתה בהבאת ילדים לעולם ניצחון על הנאצים. לדבריו, כל מי שהכיר אותה יכול להעיד שהיא הייתה רוצה לאפשר לו לעשות שימוש בעוברים כדי להביא ילדים. הוא הוסיף שבזמן שחלף הוא עבר כריתת אשך וכעת הוא סובל מספירת זרע נמוכה, כך שאם לא יתאפשר לו להשתמש בעוברים המוקפאים - תיפגע יכולתו להביא ילדים משלו.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל מנגד טענה המדינה שבהיעדר הוכחה לרצון המנוחה להבאת ילדים - בחלוף שני עשורים ממותה ועם אישה אחרת - הרי שאין לאשר את הבקשה.
השופט כץ כתב: "סוגיה זו, שאליה נדרש לראשונה בית משפט בישראל, הינה תקדימית ומורכבת שמעורבים בה שיקולים אתיים, הלכתיים ומוסריים, וההכרעה בה אינה קלה כלל וכלל". הוא הסביר שהנושא היחיד שאותו יש לבחון הוא רצונה המשוער של המנוחה בקשר למה שייעשה בעוברים אשר הופרו מביציותיה.
בפסק הדין נקבע שלא הוכח שהיא אכן הייתה רוצה שיובאו לעולם ילדים בעזרת הביציות שלה בדרך המבוקשת. הבעל ואשתו השנייה לא הציגו מכתב או צוואה שלה שמוכיחים שהיא השתוקקה להביא ילדים לאחר מותה, ודאי שלא בנסיבות הקיימות - בחלוף 20 שנה ועם אישה אחרת. השופט סבר שהיא האמינה בכל מאודה שתחלים ולכן פנתה לטיפולי פוריות, מתוך תקווה להפוך לאימא בעצמה.
עו"ד דפנה כהן סטאוסמדר כפריהוא התרשם שלמעשה, כוונתם האמיתית של בני הזוג היא לממש את הרצון שלהם להביא ילדים לעולם, ולא את רצון המנוחה. הוא הדגיש שהם ביקשו להשתמש בעוברים רק אחרי שעברו בעצמם 14 סבבי טיפולי פוריות כושלים, ולאחר שהתברר כי האישה זקוקה לתרומת ביצית, והדבר אומר דרשני. לפיכך הוא דחה את הבקשה מבלי לחייב את התובעים בהוצאות, נוכח רגישות הסוגייה וההבנה ללבם ולצערם.
עו"ד ויקטוריה גלפנד, שייצגה את העותרים עם עו"ד דפנה כהן סטאו, אמרה בהתייחסה להחלטה: "לטעמנו, פסק הדין גרם עוול חמור הן למבקש והן לזיכרון המנוחה. אחרי שייצגנו בעשרים השנים האחרונות בבקשות רבות להולדה לאחר המוות, זהו פסק הדין הראשון שניתן בישראל בנושא של שימוש לאחר פטירה בעוברים: ביציות מופרות בזרע. מאכזב שבית המשפט בחר שלא לתת משקל לזכויותיו של אב גנטי לעוברים, ובעצם קבע שעם פטירת בת זוג נמחקות זכויותיו בחומר הגנטי שלו עצמו.
עו"ד ויקטוריה גלפנדסמדר כפרי"פסק הדין מפלה באופן ברור בין גברים ונשים, שכן בהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון, במצב שבו גבר נפטר מספיק שאשתו תעיד שרצה בילדים כדי לאשר את בקשתה לעשות שימוש בזרע שלו לאחר מותו. אך מקום שבו נפטרה האישה, לא מצאו לנכון להסתפק בדברים הברורים שאמר בעלה ובהוכחות השונות שהובאו לרצונה, אף שמדובר כאן בחומר גנטי משותף לשניהם.
"בסיטואציה שבה כל מי שהכיר את המנוחה, כולל בני משפחתה הקרובה, העידו על רצונה המובהק שיהיה לה ולמשפחתה המשך גנטי, כלל לא ברור מדוע היועמ"ש התנגדה נחרצות לבקשה. חבל שבמקום להביא מעט מזור ושמחה למי שאיבדו את אהובת לבם, וכשאין בנמצא אף אחד שיכול להיפגע מהבאת הילד לעולם כמבוקש, פסק הדין גרם צער וכאב נוסף לכל המעורבים. המשפחה שוקלת את צעדיה לגבי המשך ההליכים".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: ב"כ התובעים: עו"ד דפנה כהן סטאו, עו"ד ויקטוריה גלפנד
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעל רוד סליטן (פמ"י אזרחי)
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
