בשיתוף אתר "המקצוענים"
במקרה הטוב הצמחים שטיפחתם בגינה יירקבו וקירות הבית שלכם יתמלאו בכתמי רטיבות ועובש. במקרה הגרוע, יהיו תזוזות מבנה שיגרמו לסדקים. במקרה הממש גרוע, המבנה שבו אתם מתגוררים יהפוך למבנה מסוכן שיחייב הריסתו. הנה כל מה שכדאי לדעת, והדברים שאמורים לעורר את תשומת ליבכם על מנת שתזמינו מהנדס לבדיקת יציבות הבית.
הסכנה המיידית לגינה: ריקבון שורשים והרס של צמחיה
במקרה של הצפת מים, הנזק לנגרם לצמחים בגינה הוא מהיר, מיידי ובלתי הפיך. מעבר לעלויות הצמחים, חשבו על עלויות הגינון, ההשקיה והזמן שהשקעתם בה. שלולית שעומדת מספר ימים גורמת לריקבון של השורשים כבר לאחר 3-4 ימים. בהיעדר אפשרות של חדירת חמצן לקרקע, הצמחים פשוט נרקבים, והנזק לצמחיה שבאותו האזור הוא פשוט בלתי הפיך.
מה ניתן לעשות אם מבחינים בשלולית כבר ביום הראשון להיקוותה?
כל עוד הנזק קטן יחסית, מומלץ לפעול מיידית, ולא להמתין על לניקוז טבעי של המים אל תוך הקרקע, אם רוצים להציל את הדשא ואת הצמחייה באזור שבו נקוו שלוליות. כל עוד השלוליות קטנות יחסית, וניתן לנקז אותן, כדאי לעשות זאת, ובסיום לחפור בור ספיגה בנקודה הכי נמוכה בגינה.
חשוב להניח בבור חבית ללא תחתית, כדי למנוע 'קריסה' של דפנות הבור, ולמלא אותו בטוף. זה יכול להיות פתרון חירום טוב שימנע הצפת מים גדולה יותר בעונה הקרובה.
האם ניתן לטפל בבעיה במהלך ימים גשומים או שיש להמתין?
אם מדובר בשלוליות גדולות במיוחד, הרי שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעבוד עם כלי עבודה כשיש בוץ בשטח. לכן, אם יש רצף של גשמים, מוטב להמתין עד להפוגה.
אם האדמה שבחצר היא אדמה חרסית, כדאי למהר ולתת בה יום לאחר הפסקת הגשמים. זאת, משום שמדובר באדמה קשה ואטומה, שסופגת את המים בצורה איטית מאוד. אם האדמה שבחצר היא אדמה חולית, ניתן להמתין אפילו כ-3 ימים עד לאחר הפסקת הגשמים, על מנת לטפל בהצפות המים.
הסכנה שתתגלה תוך מספר שבועות או חודשים: נזקי רטיבות לקירות הבית
צרה נוספת היא שבעקבות היקוות מי גשמים, ובעקבות ניקוז לא תקין של מים שזורמים מהמרזבים, יהיו בבית בעיות רטיבות.
הבעיה העיקרית היא של רטיבות קפילרית קבועה, שבה מים שמחלחלים אל תוך הקרקע, זורמים לכיוון היסודות של הבית, ואז עולים מכיוון הרצפה אל הקירות החיצוניים.
המצב האידיאלי הוא לוודא לפני מערכות גשמים חזקות שמעטפת הבית אטומה היטב. כלומר, אם יש חשש לזרימת מים לכיוון הקירות החיצוניים של הבית, יש לאטום את החלק התחתון שלהם ביריעות ביטומניות (מעין פאנלים חיצוניים, המכונים 'רולקות').
כמובן שזהו טיפול פרוביזורי, ופחות מומלץ מאשר הקפדה על איטום מקצועי של הבית בשלבי בנייה או שיפוץ.
בבתים הבנויים על אדמה חרסיתית, יש לחשוף את הקרקע בעומק של מטר עד מטר וחצי, ולמלא אדמה המכילה בתוכה הרבה אגרגט (אבנים קטנות), כדי לאפשר ניקוז מים אל עומק הקרקע.
ומה עושים בהיעדר איטום מקצועי בשלב הבנייה? כיצד ניתן לשפר את מצב האיטום של מעטפת הבית?
ניתן לחפור סביב הבית וליצוק מדרכת בטון ברוחב של כמטר וחצי, כדי להרחיק את המים מהרצפה ומשטח המעטפת של הבית, ולהקפיד להניח שכבה של בד גיאוטכני, שאמור למנוע חדירת שורשי צמחיה אגרסיביים, שיכולים לחדור לא רק את שכבת האיטום, אלא גם את שכבת הבטון.
כמו כן, כדאי לנקז את המים, ולהרחיקם מכיוון הבית אל מיקום רצוי בחצר, בו ייאגרו עודפי המים, לצורכי השקיה. יש לחפור תעלה מהמקום שבו המים נקווים, ואשר שם לרוב נוטה להיות שלולית גדולה, ולהסיט אותם לכיוון הרצוי.
מהי הסיבה העיקרית להיקוות שלוליות בבתים פרטיים?
לרוב, המים מגיעים מהמרזבים שעל הגג. לכן, כדאי להרחיק את פתחי המרזבים ממעטפת קירות הבית, ולמקם לידם את בורות הניקוז ומהם למתוח צינור שרשורי המוטמן בקרקע ומכוון בשיפוע אל עבר הצמחייה שנרצה להשקות. חשוב לעטוף את הצינור בבד גיאוטכני, כדי שגם הוא במשך הזמן לא יינזק משורשי צמחיה שבקרקע.
הסכנה הרחוקה, אך הגדולה מכולן: נזק ליסודות הבית עד כדי קריסתו
הסכנה של פגיעת מים ביסודות הבית גבוהה בעיקר באזורים בהם האדמה קשה, ואינה מצליחה לנקז כמות גדולה של גשמים בזמן קצר, אל מי התהום.
במקרים קלים, הדבר יגרום לתזוזות מבנה ולסדקים בקירות ובחיבור שלהם עם התקרה. במקרים קיצוניים, המבנה ייחשב למסוכן ויחייב את הריסתו.
לכן, יש למנוע זאת מראש, ואם הדבר כבר קרה, להיות ערניים לתזוזות מבנה, ולהזמין מהנדס לבדיקה מקצועית של יציבות המבנה.
הפתרון האידיאלי: לדאוג לניקוז תקין בשלב בניית השלד
כאמור, שלב בניית השלד של הבית, הוא הזמן האידיאלי לדאוג לתקינות ניקוז המים. בכך, לא יהיה צורך לדאוג לפתרונות שהם בבחינת פשרה (בורות ניקוז, למשל). לשם כך, יש לחשוף את היסודות, מיד בסיום שלב השלד, ולפזר סביבם שכבת אבנים, שתימנע חלחול מי המרזבים אל יסודות הבית.
כיצד ניתן למנוע נזק ליסודות בשלב שבסיום הבנייה?
תיקון השיפועים: אם לא דאגתם לכך מראש, תוכלו למזער את הסיכון לנזק ליסודות תוך ניתוב מי הגשמים אל מחוץ למגרש הבית זאת, באמצעות תיקון השיפועים שסביב הבית, לכיוון המגרש.
חפירת בורות ניקוז: כפי שצוין קודם, בנוסף ניתן לחפור בורות ניקוז לקליטת מי הגשמים, שימנעו מהם להישאר זמן רב על פני השטח, וינקזו אותם לכיוון מי התהום.
באזורים שבהם האדמה חרסית, יש לחפור בורות בעומק של 2 וחצי עד 3 מטרים אל תוך האדמה. אם היא חולים, הבורות יכולים להיות פחות עמוקים (בין מטר למטר וחצי עומק).
הדבר החשוב ביותר הוא לדאוג שהם יהיו רחבים יחסית, ויאפשרו קליטת מים מהירה יחסית, וימנעו שלוליות. בורות אלו, מכוסים בשכבת אבנים וברשת מעליהם, כך שהם אינם חשופים ואינם מפריעים לניצול רגיל של אותו השטח בחצר הבית בו הם ממוקמים.
