"אם הממשלה תמשיך לפעול כמו היום, בחוסר התייחסות וחוסר תשומת לב לכלכלה בכלל ולענף הבנייה והתשתיות בפרט יהיה לזה מחירים קשים", כך אמר היום (ג') ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בתדרוך עיתונאים שהתקיים במטה ההתאחדות בתל אביב. לדבריו, "הכלכלה הישראלית חייבת להמשיך לעבוד גם במלחמה ונכון להיום עובדים על התקציב ועל חוק ההסדרים. חובה לטפל במה שקורה היום בענף וצריך להבין שההשפעה ההרסנית של חרבות ברזל על הענף לא תסתיים בתקופה הקרובה. זה עוד ילווה אותנו ב-2024 , 2025 וגם ב-2026. הממשלה לא מצליחה לעשות שום דבר מלבד להבטיח הבטחות או לקבוע נהלים. ביישום בשטח – שום דבר לא קורה. זה חלם אחד גדול".
סרוגו חשף שהתאחדות הקבלנים פועלת לפנות לבית המשפט כדי לקבל התייחסות רשמית להגדרת המלחמה: "בכוונתנו לפנות לבית המשפט כדי שיקבל החלטה וייקבע את הגדרת המלחמה כאירוע מסכן חוזים. אם זה יוגדר כך זה יאפשר לחברות להתנהל. מוטב שהממשלה לא תגיע להכרעה הזו בבית המשפט ותפעל בעצמה. הצענו לממשלה הרבה דברים אבל עד כה לא מקשיבים לנו. במקביל, ההתאחדות גם מתכננת ללוות תביעה נזיקין שקבלנים עומדים להגיש כנגד המדינה. זה אירוע גדול של מיליארדי שקלים וכדאי שהמדינה תתייחס לזה".
סרוגו התייחס גם לפרסום אודות קריאה של הממשל הסיני לעובדים לעזוב את ישראל ואמר: "יש חשש גדול מעזיבה של עובדים סינים. אם באמת יקומו ויעזבו נהיה על הקרשים. זו תהיה מכה קשה. נכון להיום הם כח מאוד משמעותי בענף. כל התחזיות שלנו מבוססות על זה שהם יישארו. נכון להיום ההוראה שיצאה לסינים היא להישאר במקומות בטוחים. לא לעזוב את ישראל. אם הסינים יעזבו הממשלה תהיה חייבת להחזיר את העובדים הפלסטינים".
"ענף הבנייה הולך 5 שנים אחורה"
עוד אמר סרוגו: "המלחמה משפיעה קשות על כל ענפי המשק. אבל אפשר לתקן את זה. זו לא גזירת גורל. ממשלה שתעבוד נכון תוכל להקטין סיכונים ולמזער נזקים. אבל אנחנו לא רואים את זה קורה, ולצערי אני גם לא רואה את זה בתקציב 2025 באופן משמעותי. ענף הבנייה הולך 5 שנים אחורה. היינו אמורים להיות ברמה של 80 אלף יחידות דיור בשנה, אבל יורדים ל-60 אלף יח"ד. המשמעות היא גם שיהיו איחורים במסירת הדירות. ממוצע של בין 6 חודשים ל-8 חודשים. בתחום המגורים עובדים היום 80% ממה שעבדו בשגרה, ובתחום התשתיות רק 20% ממה שיכולים. גם בשלטון המקומי כבר מדברים על הבאת עובדים פלסטינים חזרה. הם מבינים ורואים שלא יהיו להם בתי ספר לשנה הבאה".
לדבריו, "למלחמה השפעה הרסנית על ענף הבנייה אבל האוצר מתעלם מזה וזה יתפוצץ לו בפנים בסוף. כולם יסבלו מזה. לא רק מי שקנה דירה. אם חשבנו ש-20% עלייה במחירי הדירות בשנים קודמות היה אירוע משמעותי - מה שצפוי לנו יהיה גרוע הרבה יותר. אם המשלה לא תתעשת היום, עכשיו, נראה רק נזקים. גם בתשתיות – הממשלה מאבדת את כח הביצוע שלה. שיקום הצפון והדרום, בתי חולים, כבישים, גשרים, בתי ספר. מי יבנה את כל זה כשהקבלנים קורסים?"
סרוגו הציע גם פתרונות אפשריים: "חייבים חשיבה חדשה מחוץ לקופסה. צריך צעדים לא קונבנציונאלים. כולם התפעלו ממתקפת הביפרים – צריך מהלך כזה יצירתי גם באוצר. חייבים תמריצים לגידול בהיצע הדירות ודרך אחת זה להחזיר את המשקיעים לענף. חייבים לעשות תיקון. בינואר 2025 מס הרכישה הגבוהה אמור לרדת אבל הממשלה כבר מדברת על הארכה של המס הזה. למה? זו טעות. זה יכול לסייע גם לתחום הדיור להשכרה שנמצא במשבר. זה גם יכניס עוד כסף לקופת המדינה. בהתחדשות עירונית אפשר וצריך להפעיל תוכנית של זיכוי במס לחברות שיפעלו בהתחדשות עירונית בפריפריה. יעשו פרויקט בצפון ויקבלו זיכוי במס לפרויקט בתל אביב למשל. עשינו בדיקה כלכלית – הוכחנו שזה עובד. המס שהמדינה תקבל בעבור הדירות שיימכרו בפריפריה יהיה יותר גבוה מהזיכוי במס שהקבלנים יקבלו כתמריץ".
עוד צעד שהציע קשור לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י): "אפשר להכניס הרבה מאוד כסף לקופת המדינה על ידי פירוק רמ"י ל-4 חברות ממשלתיות שיעבדו במקביל. בלי בירוקרטיה ועם ניהול נכון כמו של חברה פרטית. זה מהלך שבהמשך יוכל גם להיות מונפק בבורסה ולמשוך את המוסדיים להיכנס פנימה. ביישום נכון של התוכנית הזו כל שנה יהיה אפשר להכניס מיליארדים לקופת המדינה".
"מגמת העלייה בהתחלות בנייה התהפכה"
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, דיבר על המצב בענף: "מגמת העלייה בהתחלות הבנייה התהפכה בשנת 2023. בעוד שב-2022 היה שיא התחלות בנייה, סביב 69 אלף יח"ד. המלחמה הפכה את המגמה וכבר ב-2023 יש ירידה ל-62 אלף יח"ד. 3 גורמים מרכזיים הובילו למצב הזה – אי יציבות ביטחונית, אי וודאות והיעדר יציבות כלכלית שמשפיעה על פעילות הקבלנים ומונעת יציאה לפרויקטים חדשים וגם מחסור בידיים עובדות. מחסור אדיר שלא מאפשר להתחיל פרויקטים חדשים".
עוד על פי סלוביק: "התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית ספגו את עיקר הירידות. למה? כי שם עיקר הביצוע הוא של קבלנים קטנים ובינוניים שהתבססו בעיקר על עובדים פלסטינים. הם לא גמישים כמו החברות הגדולות בפרויקטים הגדולים, ואין להם עובדים זרים שהמשיכו לעבוד. עלייה בגמר בנייה גם נעצרה. זה לגמרי בגלל המחסור בעובדים. מי שהתחיל לבנות אין לו שום אינטרס לא לסיים אותה. אבל הנתונים מעידים על ירידה של 24% בנתון הזה ברבעון השני של 2024 לעומת הרבעון המקביל אשתקד".
סלוביק התייחס לקצב הבאת העובדים הזרים נכון להיום ואמר שאם המצב ימשך כפי שהוא היום מכסת העובדים הדרושה לענף תגיע למצב סביר רק בשנה הבאה. "משך הבנייה הולך ועולה", הוסיף סלוביק, "עלה עכשיו בחצי שנה נוספת. יש לזה משמעות כלכלית אדירה. המגמה הזו תסתיים אולי ב-2026, 2027, ויש מי שמדבר רק בסוף העשור. גם ענף התשתיות נמצא בבעיה גדולה – מאז פרוץ המלחמה אין לנו עובדים. בתחום זה היו כמעט רק עובדים פלסטינים".
לדבריו, "עדיין לא נקבע נוהל להביא עובדי תשתיות ולא הגיע אפילו עובד תשתיות אחד לישראל. למרות שהממשלה קבעה שצריך לטפל בזה. הפסד ההשקעה בתחום הזה תהיה גדולה מאוד כ-10 מיליארד שקל מידי שנה בשנים הבאות. זה יבוא לידי ביטוי בהיעדר כיתות בבתי ספר, בתשתיות לשכונות שלא ייבנו, במרפאות, מדרכות וכד'. זה גם מביא לקריסה הולכת ומתגברת של חברות ביצוע בתחום".
"550 חברות נמצאות בקשיים"
צביקה דוד, סגן נשיא ההתאחדות ואחראי על תחום הביצוע והתשתיות, סיפק אף הוא תמונת מצב מטרידה על הענף: "הענף הולך ומצטמצם. לפי נתוני COFACE BDI, עד 30 לאוגוסט עודכנו ש-550 חברות נמצאות בקשיים או חדלות פירעון. הערכה שלנו שנגיע עד 800 חברות עד סוף השנה. נקווה שנתבדה. הממשלה חיייבת לטפל בתחום ואסור שייטפלו רק במגורים בלי לטפל בתחום התשתיות. ההתנהלות בשלטון המרכזי וגם בשלטון המקומי צריכה להשתנות בכל הקשור לתנאי תשלום והסדרי תשלום. זה גורם להחלשה של הענף והקבלנים. יש חוזים דרקוניים מול המזמינים והמלחמה לא נחשבת לכח עליון. אנחנו מנסים לפנות לממשלה שיאפשרו איזשהו דיאלוג".
חיים פייגלין צילום: כפיר סיון חיים פייגלין, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר כי "תוכנית הדיור האסטרטגית שגובשה ב-2017 לוקה בחסר. היא נשענת על הנחות גידול באוכלוסייה שהן פשוט לא נכונות. חסר כיתות, חסר כבישים, חסר מרפאות ומיטות בבתי החולים ועוד ועוד. חייבים לעדכן את התוכנית הזו אתמול. מעבר לכך, הממשלה שוגה בראייה האסטרטגית את תחום המגורים".
הוא הוסיף כי "היא משקיעה הרבה בתוכניות לדיור מוזל במקום לסייע בתחום הדיור להשכרה שהוא תחום עם השפעה גדולה מאוד על המשק. הממשלה יכולה לסייע הרבה יותר בתחום השכירות ובינתיים דירות להשכרה מתייקרות בגלל מחוסר טיפול והזנחה של התחום. זה מקפיץ את שיעורי הריבית ואת האינפלציה. הממשלה צריכה להתייחס בצורה משמעותית לתחום הדיור להשכרה – לתקן מחדש את חוק עידוד השקעות הון כדי שיהיה רלוונטי לסביבת הריבית הקיימת".
