אחת השאלות הראשונות שנוהגים לשאול את אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ בישראל, היא מה הקשר שלו לחברת טבע או למשפחת טראמפ. "ככל שחולפות השנים, כך פחות מתבלבלים", הוא מחייך. "בסופו של דבר, זו זכות גדולה שלי, שמחברים את שמי עם אחד האנשים המעולים והרציניים שהיו פה בישראל (התעשיין אלי הורביץ ז"ל, לשעבר מנכ"ל ויו"ר חבר המנהלים של טבע - י.ו.). לגבי דונלד טראמפ, לאחר שהוא נבחר לנשיא ארה"ב, אמרו לנו שאולי כדאי לשנות את השם. אמרנו, שאנחנו היינו קודם. נשיאים מתחלפים, אנחנו נשארים".
טראמפ אינו עוד נשיא ארה"ב, וקרן טראמפ - קרן פילנתרופית שהוקמה ע"י האחים היהודים אדי וג'ולס טראמפ ממיאמי שבארה"ב, במטרה לסייע למערכת החינוך בישראל לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים, באמצעות השקעה באיכות ההוראה - ממשיכה לשעוט קדימה, למימוש המטרה.
אנחנו נפגשים במשרדי הקרן במודיעין. המסדרון רצוף תמונות, שמספרות את סיפור החינוך בישראל. על השולחן במשרדו מונח דו"ח: "מצוינות והרוח הישראלית", שמוכיח באמצעות גרפים שונים את הקשר שבין ההצלחה בלימודי מתמטיקה ומדעים בשנות הלימודים העל יסודיים, להשתלבות בשוק התעסוקה, בתחום ההייטק.
באתר שלכם מוצג ציטוט של אריסטו, לפיו מצוינות היא בחירה, שקובעת את הגורל.
"זו התפיסה, ממנה אנחנו גוזרים את המהלכים. מצוינות היא בחירה, זו דרך שפוסעים בה בכל יום מחדש, זה אורח חיים. צריך לזכור, שהכישרון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של ישראל. אצלנו נמצאים מדענים ומדעניות פורצי דרך, ויזמיות ויזמים, שהקימו את ’אומת הסטארט-אפ‘. אלא, שלא לעולם חוסן, והחשש הוא, שהיתרון היחסי הזה של ישראל נמצא כיום בסיכון. כמדינה שנבנית על מדע וטכנולוגיה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה הישגי חינוך נמוכים בכלל, ושיעור נמוך של מצטיינים בפרט. יכולות גבוהות במתמטיקה ובמדעים הן 'מפתח זהב' להצלחה ברמה האישית והמשפחתית, לחדשנות טכנולוגית, לצמיחה כלכלית, לפריצות דרך מדעיות, ולצמצום פערים".
איך מיישמים את המטרה הזו במערכת החינוך של היום?
"בבתי הספר בישראל, בכל המגזרים והאזורים, פוגשים תלמידות ותלמידים רבים, שנכונים לאתגר המצוינות. זו הזכות שלהם וזו החובה של כולנו לתמוך במטרה הזאת. זה צורך לאומי ממדרגה ראשונה, שנועד לאפשר לישראל להתייצב בעמדת זינוק טובה יותר לקראת הרבע השני של המאה ה-21. סביב תלמידים אלו חייבת להיות מעטפת תומכת של מורים מעולים, של אנשי מקצוע, מומחים ומוסדות, שפועלים ביחד ובתיאום מתוך תחושת שייכות ושליחות משותפת. לכל תלמידה ותלמיד, שנכונים לאתגר, ללא קשר למקום בו הם נולדו, מגיעה ההזדמנות ללמוד ברמת מצוינות.
"כשהקרן נכנסה לישראל, ערכנו בדיקות ומצאנו כי ביצועי מערכת החינוך הולכים ומידרדרים. מצאנו ירידה של 40% בשיעור הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה, וירידה תלולה במספר הלומדים פיזיקה ומחשבים. לשמחתנו, מאז החלה פעילות הקרן, חל זינוק במספר הלומדים במסלולי 5 היחידות בבתי הספר התיכוניים. יש לציין, שממוצע הזכאים לבגרות מהמחזור כולו בישראל הוא 48%, נתון שמציב את ישראל במקום השביעי בעולם, מבחינה זו אנחנו בטופ 10. ישראל היא מדינה מאוד משכילה".
ידוע שיש מחסור במורים למתמטיקה. איך התגברתם על הבעיה הזו?
"בתחומי המתמטיקה והמדעים, ישראל נהנתה ממורים מצוינים שעלו לארץ מחבר המדינות בשנות ה-90, אך רבים מהם הגיעו לגיל פנסיה. כתוצאה מכך, המחסור החריף וזה אחד הגורמים לירידה שנרשמה במספר בוגרי 5 היחידות במתמטיקה ופיזיקה. כשהתחלנו, בערך ב-60% מבתי הספר התיכוניים שמגישים לבגרות, לא היתה בכלל אפשרות ללמוד 5 יחידות לימוד במתמטיקה. לא היו מורים למתמטיקה.
"התחלנו בסקרים כדי להבין מי יכול ורוצה להיות מורה למתמטיקה, ומאוד הופתענו כשגילינו שאנשים שעובדים בהייטק, בסביבות גיל 50 רוצים שינוי. האקזיט לא הגיע, הצעירים נושפים בעורף, והאיזון בין בית לעבודה ומשפחה לא הגיע. זה גיל שבו אדם קם ושואל את עצמו עד כמה הוא יכול להמשיך לעבוד בשביל בעל המניות של החברה, כמה שבתות וחגים אפשר עוד לשבת באיזה לאונג' בהונג קונג כדי לתקן תקלה בסלולרי של איזה לקוח? אנשים גם רוצים להשאיר חותם. מהסקרים עלה שאחד מ-12 אמר שאם יוכשר, ילך ללמד.
"ואכן, רוב המורים החדשים למתמטיקה הגיעו מההייטק. התהליך ממשיך, ומאות מורים חדשים למתמטיקה ומדעים מצטרפים לשורות ההוראה דרך תוכניות הכשרה מיוחדות שמיועדות לאנשי הייטק, שלומדים להיות מורים. משרד החינוך וקרן טראמפ, ביחד עם מכון מופת, הקימו מנהלת שנקראת 'מהייטק להוראה', שמובילה הכשרה של 1,500 מורים נוספים. המורים החדשים הללו הם חלק מהגורמים לעלייה הגדולה במספר בוגרי 5 היחידות שנרשמה בשנים האחרונות. בזכות זה, כיתות ומגמות שנסגרו - נפתחו מחדש בעשרות בתי ספר. עם זאת, עדיין ניתן לאתר מחסור נקודתי במורים לתחומים הללו".
6 צפייה בגלריה
הורוביץ, נתניהו ובנט בטקס הענקת פרס טראמפ להוראה איכותית ב-2016
(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)
השכר שלהם שווה לשכר המורים באותו מקצוע?
"השכר שלהם זהה לשכר המורים, בהתאם לדרגות הוותק בהוראה, ההתפתחות המקצועית וההשכלה האקדמית".
עד 2018 התמקדתם בתלמידי התיכון ומ-2019 אתם מתמקדים בחטיבות הביניים. למה?
"כשבודקים את תוצאות המבחנים במתמטיקה במבחן פיז"ה (מבחן בינלאומי, שמתקיים אחת ל-3 שנים ע"י מנהל החינוך של ה-OECD, במסגרתו נבחנים בני 15–16 הלומדים במוסדות החינוך בקריאה, מתמטיקה ומדעים. י.ו.), שהתקיים ב-2018, רואים ש-8.8% בלבד הצטיינו בו, כמעט כמו ה-9% מאוכלוסיית ישראל, שעובדת בהייטק. זה אומר שקיים צינור מצוינות צר, לפיו מי שמצטיין במתמטיקה במבחן בסוף כיתה ט', עולה על הדרך שתיקח אותו היישר להייטק. יתרה מזאת, מקרב המצטיינים, 99% יהודים, 60% בנים, ומקרב 9% מועסקים בהייטק, 96% יהודים ו-76% גברים. זה נתון עצוב. לכן, מ-2019 פנינו אל חטיבות הביניים, במטרה להעלות את רמת הלמידה במתמטיקה ומדעים ולהרחיב שם את בסיס המצוינות. הבנו שהעתיד של התלמידים מתחיל בחטיבה, שלצערנו, היא החצר האחורית של מערכת החינוך בישראל".
שזה אומר?
"הכיתות שם צפופות, המורים פחות טובים מאשר בתיכונים. כשבדקנו, מצאנו שאין בהן כמעט כיתות מצוינות, ואם יש, זו כיתה בשכבה. זה המקום בו החלומות של הילדים נרקמים, הם מחליטים במה כדאי להם להשקיע, שם נמצא המפתח לשוק התעסוקה בהייטק, ושם עוזבים אותם לנפשם. בתקופת הקורונה, פתחו מחדש את הקניונים, לפני שפתחו מחדש את חטיבות הביניים. על הפערים האלו קשה לגשר כשמגיעים לתיכונים. הגענו לחטיבות הביניים ואמרנו להם: 'תפתחו כיתות מצוינות, נעשה איתכם מהלך מורכב', כי הסיבה שישראל לא מצליחה במבחני פיז"ה איננה כי נכשלים בהם. זה כמו שאני אכשל בכינור רק כי לא למדתי אף פעם.
"לכן שינו תוכניות לימודים בעולם, והיום בחטיבות ביניים במדינות שונות לומדים מתמטיקה כדי להבין רפואה, חלל, רובוטיקה, סייבר ומיחשוב. למקום הזה עכשיו אנחנו נכנסים. היום המועצה להשכלה גבוהה מובילה תוכנית להרחבה של 40% במספר המקומות ללימודים של מקצועות המדעים באוניברסיטאות, וכדי שהשינוי הזה יחלחל לשוק העבודה, ובפרט לתעשיית ההייטק, צריך לכלול בתוכניות הלימודים, בעיקר בחטיבות הביניים ובתיכון, מיומנויות שנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21. דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא הצביע על הצורך ועל הפער הזה. כעת מתגבש מהלך חדש ששותפים לו עשרות גופים משדה החינוך, שמטרתו לסייע לממשלה להוביל שינוי שכזה".
אתה עצמך לא בוגר מגמות ריאליות, ובכל זאת אתה מנכ"ל של קרן השקעות גדולה.
"נכון. ואני לא מתחרט על מה שלמדתי בתיכון ובאוניברסיטה. מה שחשוב הוא שתהיה קיימת אפשרות בחירה. שאנשים יוכלו ללמוד ולעסוק במה שהם חלמו".
"משפחה של פעילות ציבורית"
הורביץ נולד בירושלים לפני 51 שנה, לאחת המשפחות הידועות. סבו, מצד אמו, הוא אליהו מרידור, מראשי האצ"ל, ממייסדי תנועת החרות וח"כ מטעמה, שנפטר בגיל 52, ועל שמו הוא קרוי. סבתו, אמה של אמו, רעננה, בת 98, פרופ' ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. הוריו הם עו"ד יאיר הורביץ, ששימש 14 שנה כמנכ"ל משרד מבקר המדינה, ופרופ' חגית הורביץ, לשעבר מנהלת מחלקת הילדים בבית החולים ביקור חולים. אחד מדודיו הוא דן מרידור, ואחד מבני דודיו הוא שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. "גדלתי במשפחה של פעילות ציבורית, לא הכרתי משהו אחר. חשבתי שכל העולם קם בבוקר כדי לעזור לאנשים אחרים", הוא מודה.
הורביץ הוא אחד מששת ילדי המשפחה. לברית המילה של אחיו הצעיר, הגיע כקצין בצבא, בו שירת ביחידה סודית. את הוורסטיליות באופיו, ערך שהוא מחשיב בעיקר בעת הזו, הוכיח כשהקדיש לא מעט מזמנו בתקופת לימודיו בתיכון לנגינה בפסנתר ולטניס. מבחינה מקצועית, הוא רשם לעצמו גם פרק פוליטי, כשהצטרף לדודו, דן מרידור, שהכריז ב-1999, בסוף כהונת הכנסת ה-14, על כוונתו לרוץ לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. "זה התחיל בקול תרועה רמה והסתיים בוועדת חוץ וביטחון", הוא מחייך.
בשנים 2000-2011 שימש משנה למנכ"ל 'יד הנדיב', הקרן הפילנתרופית של משפחת רוטשילד בישראל, ומיד לאחרי, הצטרף לקרן טראמפ. במסגרת זו יזם, בין היתר, את הקמת "מנהלת הייטק להוראה", שמכשירה במוסדות האקדמיים מאות מורים חדשים מדי שנה לתחומי המתמטיקה והמדעים, את "התיכון הווירטואלי", בו לומדים מרחוק כאלף תלמידים מהפריפריה לבגרות ברמת 5 יחידות, את "רשת ערי מצוינות" שמאגדת עשרות רשויות מקומיות שמפעילות תוכניות עירוניות לקידום לימודי המתמטיקה ומדעים, ואת "חמש פי שניים", שהוביל נפתלי בנט בתפקידו כשר החינוך, בה חברים כ-100 ארגוני חינוך וחברות הייטק, שפועלות לחיזוק המצוינות בחינוך המדעי והטכנולוגי.
הוא נשוי לשרון, עו"ד במחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים, ולהם ארבעה ילדים: יואב, סטודנט למתמטיקה, ענת, סטודנטית לפיזיקה וביולוגיה, שי, חיילת ביחידה טכנולוגית בתחום המחשבים, ואביגיל, תלמידת תיכון בכיתה מדעית. "זו היתה הבחירה שלהם", הוא מדגיש.
בשבוע שעבר הגיעו ההורים הגאים לאחד הבסיסים הסודיים בדרום הארץ, לטקס הסיום של בתם, שי. "הבת שלנו סיימה הכשרה באחד התפקידים הבכירים והרגישים בתחום המחשבים והסייבר, לאחר הכשרה של כמה חודשים. בטקס המרגש עלו לבמה לקבל את התעודות 9 בנים ובת אחת. זה הטופ של המדינה - בת אחת. וגם זה לאחר מאמץ מאוד גדול".
הורביץ מספר שבתו ענת, אשר "קיבלה מדליית ארד באליפות העולם בהתעמלות אקרובטית בשנת 2018, ושירתה בצבא כספורטאית מצטיינת", פנתה גם היא לתחום הריאלי, ו"מתכוננת ללימודי פיזיקה וביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן".
האם בשל פעילות הקרן, יהיו יותר בנות בפיזיקה, במחשבים ובהייטק?
"אנחנו עדיין במציאות, שבה, ברגע הבחירה במגמות, נטיית הבנות היא לבחור בביולוגיה וכימיה, והבנים בפיזיקה ומחשבים. כאב לשלוש בנות וכמי שחי את השטח, הפער המגדרי מעסיק אותי. הרבה הורים עדיין מייעצים לבן שלהם לללמוד פיזיקה ומחשבים, ואומרים לבת שתבחר במה שהיא אוהבת, כאן נוצר הפער. אבל אנחנו בקרן אופטימיים חסרי תקנה. העובדה, שכבר עכשיו יש 50% בנות ב-5 יח"ל במתמטיקה, זו הוכחת היתכנות חשובה, שמראה שאין שום סיבה בעולם שתלמידות לא תהיינה שוות גם בלימודי הפיזיקה והמחשבים. כשזה יקרה, ואני מקווה ומצפה שכך יהיה, היחידות הטכנולוגיות בצבא וההייטק הישראלי לא יוכלו לבוא בטענות למערכת החינוך, וכל העיניים תהיינה נשואות אליהם, כדי שגם אצלם תהיה התפלגות שווה".
מה עשתה לכם הקורונה?
"עם כל הבעיות שהיא הביאה, לנו היא עשתה טוב. פתאום נעצרו להבין איך העולם עובד. הבינו שהמתמטיקה נמצאת בכל מקום, ויתרה מזאת: הבינו שהעולם ניצל בזכות המדעים. זה רגע שבו ילדים אמרו לעצמם: 'לשם אנחנו רוצים להגיע'. משרד החינוך הבין את ההזדמנות. התלמידים והמורים 'נאלצו' לעבור לעולם הדיגיטלי, שמו זרקור על הנחוץ עכשיו. פה התחילה המהפכה".
שנה חדשה עם ממשלה חדשה. רה"מ הוביל את מהפכת המתמטיקה כשהיה שר החינוך. מעודד אותך?
"כן. אנחנו בתקופה אופטימית. הממשלה החדשה הציבה יעד, שבהייטק הישראלי יעבדו בעוד כמה שנים 15% מהמועסקים. הממשלה מבינה שעכשיו צריך לגזור לאחור, ומבחני פיז"ה הבאים בחטיבות יהיו המבחן הראשון. המטרה היא שיצליחו בהם לא רק ממרכז הארץ, אלא גם בפריפריה, וגם בנות. ואז, כאמור, לישראל יש המשך דרך להצלחה. אני מעריך שתוך פחות מעשור, נגיע לטופ 10 של המצוינות הזו".
