בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חבר מושב עין יעקב שבצפון נגד אחייניתו, בטענה שרישומה כבעלים על אחת הנחלות במושב נעשה בדרך של נאמנות עבורו, ומשכך הוא זכאי להעביר את הנחלה לבתו. האחיינית טענה שהנחלה הוקנתה לה באופן מוחלט, אך על רקע טענות סותרות שהעלתה במסגרת הליכים קודמים, קיבל השופט חננאל שרעבי את גרסת הדוד.
בשנת 1979 רכש הדוד נחלה בעין יעקב. כעבור כחצי יובל החליטה המדינה לעודד את פיתוח יישובי קו העימות – בהם עין יעקב – ולהגדיל את מספר התושבים. משכך התקבלה החלטה במשרד החקלאות על הליך תוספת נחלות, שבמסגרתו הוקצתה לכל בעל נחלה במושב נחלה נוספת. התובע, שנכלל בהליך, חתם בנובמבר 2002 על הסכם להעברת זכויותיו בנחלה הנוספת לאחייניתו (הנתבעת). בעקבות זאת נרשמו היא ובעלה דאז בסוכנות היהודית כבעלי הנחלה והתקבלו כחברים במושב.
בתביעה שהגיש לבית המשפט הוא טען שבמעמד קבלת הנחלה הנוספת כל ילדיו היו קטינים ולכן הוא פעל בעצת אחיו, אביה של האחיינית, לרשום את הנחלה על שמה כדי לא לפספס את ההזדמנות לקבל צ'ופר משמעותי מהמדינה. לטענתו, אחייניתו החזיקה בנחלה בנאמנות בלבד כך שכעת – משבתו בגרה והתחתנה – הוא זכאי כבעל הנחלה האמיתי להעביר אותה לבתו ולחתנו. מנגד טענה האחיינית שהקניית הנחלה ב-2002 נעשתה באופן מוחלט, ולא בנאמנות, והיא בעלת הנחלה.
עו"ד אביחי ורדיבתקופה שבין העברת הנחלה והגשת התביעה האחיינית ובעלה התגרשו. במסגרת הסכסוך ביניהם שהתנהל בבית המשפט למשפחה, היא ואביה העלו נגד הבעל טענה שלפיה הבעלים האמיתי של הנחלה הוא הדוד, ולא הם.
השופט שרעבי עמד על כך שגרסת האחיינית ואביה בבית המשפט למשפחה, שלפיה הנחלה מוחזקת על ידה בנאמנות עבור הדוד, סותרת באופן קוטבי את גרסתם בהליך הנוכחי. הוא הדגיש כי האב ובתו טענו טענות פוזיטיביות סותרות בשני הליכים משפטיים נפרדים, ולאחר שהשיגו את התוצאה הרצויה להם בתיק המשפחה בעקבות הטענה שם, הם מנסים כעת להשיג תוצאה רצויה באמצעות טענה הפוכה. במצב שנוצר חל על האחיינית השתק שיפוטי, כלומר היא מנועה מלטעון לבעלות על הנחלה.
למעלה מן הצורך קבע השופט שגם לגופה של תביעה, הצדק עם הדוד. כך, לבית המשפט הוצג מכתב מ-2014 שבו ביקשה האחיינית לגרוע אותה מחברותה באגודה החקלאית. מסיבה שאינה ברורה חברותה לא נגרעה והיא אף חתמה בהמשך על הסכם להעברת הנחלה לגורם שלישי.
חתנו של התובע העיד על האבסורד שבהתנהלות ועד המושב. לדבריו, כשם שהוועד קיבל את אותו גורם שלישי כחבר באגודה – על סמך הסכם עלום שכרת עם האחיינית – כך גם ריצ'רד גיר היה יכול להתקבל למושב. בסופו של דבר קבע השופט כי הבעלות בנחלה היא של הדוד, ולבקשתו היא תירשם על שם בתו וחתנו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד משה חורי
• ב"כ האחיינית: עו"ד אמיתי בן נון
• ב"כ הגורם השלישי: עו"ד אריה סוכובולסקי
• ב"כ הסוכנות היהודית: עו"ד מנחם גדרון
• ב"כ רשות מקרקעי ישראל: עו"ד אריאל ברגר
• עו"ד אביחי ורדי עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
