מסתמן כי חוק התכנון והבנייה יוגמש כדי לקצר את ההליכים להקמת מתחמי מגורים למפוני עוטף עזה. כך עולה מדיון שנערך הבוקר (ד') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא תיקון מס' 149 והוראת שעה - חרבות ברזל, שעוסק בשינויים הנדרשים בחוק התכנון והבנייה לצורך בנייה מחדש של יישובי עוטף עזה ובנייה של מבני מגורים ארעיים עבור המפונים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במהלך הדיון הציג ראש מנהלת תקומה, תא"ל במיל' משה אדרי, את החזון של המנהלת ואמר: "לא נוכל לקדם את חבל התקומה עם הרגולציה, הכללים והחוקים שקיימים היום. אנחנו חייבים מענים מאוד מאוד ייחודיים – ׳מסלולים ירוקים׳. ללא פתרונות ייחודיים, לא נעמוד בלוחות הזמנים שאנחנו שואפים אליהם. אני פונה לכל גורם מדינה שאחראי ובעל סמכות, לסייע בהסרת מגבלות וחסמים".
אדרי ציין כי עיקר החזון הוא יישוב מחדש של הקהילות שפונו מיישובי העוטף, חידוש והרחבת היישובים, "בדגש על שגשוג חבל הארץ כאזור חיוני, פורח ואטרקטיבי לתושבי החבל ומדינת ישראל". עוד ציין כי המנהלת סיימה לקיים כבר שולחנות עגולים עם 15 יישובים צמודי גדר מתוך 24 יישובים. "אנחנו נדון היום בעוד 3 יישובים ועד סוף השבוע נשאף לסיים את הדיונים לגבי השאר", אמר אדרי.
הוא הוסיף: "הרשויות והמועצות לנגד עיננו, ולא נדחק בתושבים לקבל החלטות מהירות; אני מוכן לחתום היום ולקדם את כל התקציבים. אני עומד כנציג מדינה כדי לבנות ולבסס את האמון מחדש. אין למפונים אמון ואנחנו צריכים לבנות את האמון מחדש עם הקהילות".
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, אמר: "מצפים מאיתנו לשים בצד את חוקי התכנון והבנייה ולתת יד חופשית, אבל לא נרצה להישאר אחר כך עם פילים לבנים. חשוב לנו כוועדה לקבל את התוכנית הכוללת, לוודא שיש הקלות ויישום גם הביצוע". ח"כ אשר הדגיש כי הוועדה תקדם את הצעת החוק באופן מהיר לטובת תושבי העוטף. "הוועדה מחויבת לעשות הכול כדי להסיר את כל החסמים המעכבים את שיקום יישובי חבל התקומה. הבאנו את החוק הזה בהליך מאוד מהיר, ונביא אותו בהקדם לאישור סופי במליאת הכנסת".
רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון, התייחס בין היתר לתיקון שאישרה לאחרונה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המאפשר לחברות המתמחות בבנייה מתועשת להקים מבני קבע עם ממ"ד לצרכי מגורים ושימושים ציבוריים עבור המפונים בלבד במסלול עם פטור מתוכנית ומהיתר, כאשר המשמעות היא הקמה תוך 4 חודשים במקום תקופה ממוצעת של 5 שנים.
אלמליח ציין כי הכוונה היא לתכנן את המתחמים הזמניים לטווח ארוך: "לא נרצה לזרוק כספי ציבור לחינם וכבר נתכנן לעתיד. גם אם הבינוי לא ישמש את אותה אוכלוסייה, המתחם ישמש בעתיד אוכלוסייה אחרת. מדובר באזור שנרצה לראות אותו מתפתח ומתעצם ונמשוך לשם תושבים נוספים. אנחנו מדברים באופן כללי על חיזוק הפריפריה".
"הזדמנות היסטורית לאוכלוסייה הבדואית בנגב"
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אמר בדיון כי בחברה "מבינים את הצורך והחשיבות הגדולה. יש עניין של חיים ויש עניין של איכות חיים. חבל הארץ הזה נפגע גם ברמה הסביבתית ואנשים ירצו לחזור לאיכות החיים שלהם". עם זאת, ציין כי "חוק התכנון והבנייה בא לשמור על איכות החיים שלנו, ואם נסתור אותו נקבל מצבים בעייתיים. סתירה לתוכניות מתאר ארציות – זה החשש הגדול שלנו".
בחברה להגנת הטבע הבהירו במסמך הערות שהוכן לקראת הדיון כי בחברה תומכים בזירוז הליכי התכנון עבור המפונים תושבי הדרום והצפון, אשר נזקקים לפתרונות דיור וצרכי ציבור באופן דחוף. "הצעת חוק זו חשובה על מנת לאפשר חזרה לחיים תקינים של המפונים, אולם יש לזכור כי שמירה על עקרונות התכנון הם אלו שיבטיחו פיתוח מושכל ואיכות חיים", נכתב במסמך. "לעמדתנו, עם כל החשיבות שבה לקידום הפתרונות המהירים עבור המפונים, יש לוודא כי הצעת החוק אינה מאפשרת פריצה משמעותית מידי של מערכת התכנון, מעבר לצורך הנדרש כדי לתת מענה לצרכי המפונים".
ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הביע תמיכה בתיקון החוק והתייחס למצוקת הדיור במגזר הבדואי. "התיקון המוצע הוא תיקון ראוי. יש פה הזדמנות פז גם לגבי הכפרים הבלתי מוכרים שבנגב, שהמדינה מתעלמת מהם במשך 70 שנה", אמר. "כשמביאים הצעת חוק כזאת, זוהי הזדמנות היסטורית לאוכלוסייה הבדואית בנגב, ויש מפונים בנגב גם בכפרים האלה. 70 שנה לא נותנים להם מענה – לא למגורים, לא לחינוך. אני מציע שבהצעת החוק תכלול גם את היישובים הלא מוכרים בנגב. אפשר לחשוב יחד כדי לעזור לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים, ששילמו מחיר כבד בחודש הזה, ושיש להם הרוגים וגם נעדרים. זה הזמן לתקן עוול היסטורי, להביא פתרון אפילו חלקי לכפרים הלא מוכרים בנגב".
