צפו: הקורונה פוגע בעסקים הקטנים
(צילום: חגי דקל)
ממשלת חירום רחבה חיונית עכשיו, כי עת מלחמה היא. בשבועות הקרובים תידרש הנהגת המדינה, כל הנהגה שתהיה, להתמודד עם איומים כלכליים מסוג לא מוכר ומבהיל. יחד עם העולם כולו, גם מדינת ישראל נחשפה למגפה דוהרת המשתקת אזורים, ענפים ומשקים, זורעת חולי וכאוס, מאיימת לקטוע כאן ועכשיו את התנועה חובקת היבשות של סחורות, שירותים וכספים.
מלבד בספרי מדע בדיוני, אין בנמצא מדריך לתגובה הכלכלית הנדרשת לאיומים אלו. הכל מאלתרים: שרי האוצר, נגידים של הבנקים המרכזיים, ראשי התאגידים, מנהלים של חסכונות הציבור. הציוויליזציה כולה מאלתרת – ומסתמכת יותר ויותר על שיתוף פעולה בינלאומי הדוק. בלי השיתוף – מזהירים כלכלנים של OECD, של הבנק העולמי, של קרן המטבע – מחיר ההתפשטות הבלתי מרוסנת של המגפה יהיה קטסטרופלי.
לא מתקבל על הדעת שבימים שבהם הקריאות לכינון סוג של ממשלת חירום עולמית "על סף תהום כלכלי" תופסות תאוצה ומתקרבות למימוש, דווקא הפוליטיקה הפנימית הישראלית תלך בכיוון הפוך, של העצמת הפירוד וההתנהגות האנוכיות.
ראיתי את ראש הממשלה נתניהו מכריז על צעדים נוספים למניעת ההתפשטות של הקורונה ותהיתי למה לא הזמין לעמוד לצידו לפחות את ראשי שתי המפלגות הגדולות הנוספות, כחול לבן והרשימה המשותפת, בני גנץ ואיימן עודה. מה, קורונה מבחינה בין מצביעי מפלגות או בין יהודים לערבים?
רק ממשלת חירום תנצח את הקורונה
משלל הברירות להתרת הפלונטר שהשאירו הבחירות האחרונות (שם זמני?), רק הקמה מהירה של ממשלת חירום רחבה תאפשר את הניצחון במלחמה בקורונה. אזרחי המדינה לא יסלחו לפוליטיקאים שלא ימצאו ברגעי טרום משבר דרמטיים אלו את העוז לתמורה וימשיכו להתנהל כתמול-שלשום, שוקעים בחשבונותיהם הקואליציוניים. עת מלחמה היא, עת חירום.
מגפה דוהרת משתקת אזורים, ענפים ומשקים, זורעת חולי וכאוס, מאיימת לקטוע תנועת סחורות, שירותים וכספים
כדאי לנו להקשיב היטב לדברים שאמרה שלשום מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גיאורגייבה: "אנחנו יודעים היום שהקורונה מתפשטת במהירות. אנחנו יודעים שהזעזוע שהיא גורמת יוצא דופן משום שהוא פוגע גם בביקוש למוצרים ושירותים וגם בהיצע שלהם, גם בקניות וגם בייצור. האתגר הגדול של העולם הוא לכן להתייצב ביחד מול פני אי הוודאות". גיאורגייבה הודיעה על נכונות הקרן לסייע בעשרות מיליארדי דולרים למדינות נגועות, ואולי אפילו במאות מיליארדים - וקראה לכל הממשלות לא לעשות חשבונות תקציביים ולשפוך כסף.
חקיקה תקציבית מיוחדת כבר שוטפת את העולם. בארה"ב התגייסו שתי המפלגות היריבות בקונגרס לאישור תקציב חירום של 8 מיליארד דולר – ושתיהן מבינות שהסכום יעלה במהירות ל-80 מיליארד דולר. בצרפת הודיע הנשיא שמגבלות התקציב לא יהיו שיקול בהחלטות החירום. בפולין השסועה פוליטית בין שתי מפלגות יריבות נוצרה הסכמה כללית לאישור־בזק של "חוק קורונה" מיוחד, עוד לפני שהתגלה שם מקרה המחלה הראשון.
ובישראל? משרד הבריאות וכל מערכת הבריאות הציבורית עושים עבודה מעולה, שעוד תילמד בעולם. אבל לכל ברור שהצלחתם בקרב לבלימת וירוס הקורונה תלויה באורח קריטי בשני מרכיבים: בתקציבים בשפע, ובאמון האזרחים.
מדיניות תקציבית בלתי אחראית
אתחיל בתקציב. למזלנו הרע, הממשלה היוצאת ניהלה מדיניות תקציבית בלתי אחראית שהתעלמה ביודעין מהגירעון הגבוה. לממשלה החדשה יהיה לכן קושי לשפוך כסף נוסף למשק – כפי שממליצה כאמור קרן המטבע הבינלאומית, וכפי שממליצים גם בכירים בבנק ישראל – כדי למנוע גלישה למיתון. זאת משום שקודמתה כבר שפכה כסף אלקטורלי לרוב, ביזבזה אותו על תוכניות סרק. ובכל זאת, אין ברירה. הגדלה זמנית וחריגה של ההוצאה הממשלתית האזרחית היא כורח היום, ומוטב לא להמתין עד בוא השבר. "אל תצטערו על התקציבים שתוציאו עכשיו", פונה ראשת קרן המטבע לממשלות, והיא יודעת למה.
רק שמהלך כזה בלתי אפשרי חוקית, כל עוד נמשך השיתוק הפוליטי. בהיעדר ממשלה עם רוב מוצק בכנסת, אין דיונים על "קופסה" תקציבית מיוחדת, בת 4 עד 5 מיליארד שקלים לפחות, למימון המלחמה בקורונה. לא מדברים על סיוע כלכלי לעסקים וליחידים, למשל באמצעות ערבויות מדינה לחברות תעופה ישראליות כדי למנוע קריסה של התחבורה האווירית לישראל. לא גובש תקציב נוסף להקדמת השקעות בתשתיות הבריאות, התחבורה והתקשורת – 25 מיליארד שקל. הפוליטיקאים עסוקים מדי במריבה, השמצה והסתה.
צפו: דרמה כלכלית בארה"ב בשל הקורונה
(צילום: שמוליק דודפור)
אמון הציבור במקבלי ההחלטות הגורליות הוא הצד המשלים את המלחמה בהתפשטות הקורונה, ובמידה מכרעת משפיע על יעילותה ועל עלותה. במצב של אמון אזרחי סדוק ומתפורר, גם תקציבים של מיליארדים לא יגנו על ישראל מפני תבוסה במלחמה הזאת. האמון אצלנו עדיין חזק, אך הבקיעים בו יתרחבו ככל שיחלפו עוד ועוד ימים ללא ממשל על בסיס פוליטי רחב. תיווצר קרקע פורייה לצמיחת כוחות חושך אנטי־דמוקרטיים ולהתפשטות הייאוש, האנוכיות והשנאה.
בשיא המשבר הפיננסי הגדול בארה"ב, כשנדרשו פעולות חירום כלכליות בלתי שגרתיות, ניצבו בפני העם החרד שתי המפלגות, הרפובליקנית והדמוקרטית, כתף אל כתף. הממשל של הנשיא היוצא בוש והממשל של הנשיא הנבחר אובמה שיתפו פעולה כמו היו ממשל אחד. אם הם יכלו ויכולים, למה אנחנו לא?
להתערב כשיש חשד ממשי: אשת התחרות
"רשות התחרות תמכה בכניסתה של אמזון לישראל. ראינו בכך מהפכה צרכנית, קביעת סטנדרטים חדשים במסחר המקוון. לכן אנחנו מברכים על נוכחות אמזון בארץ. אבל שיהיה ברור: אם אמזון תעשה כאן פעולות אנטי תחרותיות, ננקוט נגדה את כל האמצעים העומדים לרשותנו", אומרת עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות, לשעבר רשות ההגבלים העסקיים, אחת הרשויות העצמאיות המעטות - בארץ ובעולם - שיש להן סמכויות אכיפה פלילית, כמו למשטרה ולרשות ניירות ערך.
הגישה של מיכל הלפרין לאמזון מאפיינת את תפיסתה כראשת הרשות: להתערב לא לשם התערבות ולא בשם עקרונות אבסטרקטיים, אלא רק כאשר יש חשד ממשי לניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידי שחקן עסקי גדול. הלפרין: "עם כניסתי לתפקיד שיניתי את המיקוד, הפוקוס של הרשות. פחות הכרזות ויותר מבחנים מעשיים. הסטנו משאבים למאבק ממשי במכשולים לתחרות, והפכנו מרשות שהיא סוכנות לאכיפת חוק לרשות הפועלת באינטנסיביות לקידום תחרות".
מחלקת החקירות של הרשות שבה נפגשנו לשיחה - היא לא כחוקרת ואני, למזלי, לא כנחקר - שוכנת באחד מבנייני המשרדים הארוכים הפזורים באי־סדר מופתי באור־יהודה. במסדרון המוביל אל חדרי החקירות מוברג לקיר שלט: "רשות ההגבלים העסקיים".
לא הגיע הזמן להחליפו בשלט מעודכן? שאלתי את הלפרין, המסכמת השבוע ארבע שנים - שני שלישים של כהונה שלמה - מלאות אקשן. לבטח הגיע הזמן, השיבה הלפרין, כבר חלפה שנה מאישור חוק חדש ושם חדש, אבל בגלל היעדר תקציב למדינה, גם אנחנו בדיאטה של הוצאות. לאחרונה, הוסיפה, הורה לנו האוצר לא לכבד אנשים בישיבות, אפילו לא במיץ ובורקס. יקר מדי.
לא היה קל
לא היה קל להלפרין להיכנס לנעליו של קודמה, פרופסור לכלכלה ומשפט דיויד גילה, במיוחד לאחר הריב המתוקשר שלו עם הממשלה סביב מתווה הגז. בהחלטה "מאוד לא טובה", לדברי הלפרין, "מודרה הרשות החוצה מגיבוש המתווה הסופי. סמכויותיה נלקחו ממנה בדרך חסרת תקדים עד שנשארה מחוץ למשחק". ולמרות זאת, הלפרין לא מהססת לשבח את התוצאה הסופית.
מתווה הגז טוב לישראל?
הלפרין: "מנקודת ראות לאומית, ובניגוד לשיח העוין סביבו, מתווה הגז הוא בהחלט הישג כלכלי משמעותי. המאגר לווייתן מתחיל להזרים גז ללקוחותיו במדינות השכנות, והכניסה של חברת האנרגיה הקפריסאית לענף מועילה לתחרות ומביאה להורדת מחירים. מתווה הגז קידם את המשק, תרם ותורם למדינת ישראל. אין לי שום כוונה לפעול לשינוי שלו".
אבל יש לך כוונה להקפיד על מימושו.
"תפקידנו כרשות לתחרות לא להניח לאף גורם מסחרי הקשור בו לסטות מהכללים התחרותיים כפי שנקבעו במתווה הגז. יחד עם משרדי הממשלה אנחנו בודקים כעת את הטענות של כמה מחברות האנרגיה על הפרת כללים אלו. החקירה בעיצומה ואם יתברר שגורם כלשהו אכן מפר את המתווה, נתייחס להפרה בחומרה".
יש ביקורת על הימנעות הרשות מהכרזה על מונופולים.
"להיות מונופול זה לא מעשה פלילי ולא עבירה על חוק. עבירה על חוק מתקיימת כאשר חברה מנצלת את מעמדה השליט בשוק כדי לחסום תחרות, לפגוע בתחרות ולהפיק רווחים מופרזים. כשלעצמה, הכרזה על תאגיד כלשהו כמונופול לא מקדמת דבר ולא עוזרת לצרכן. רק מייצרת כותרות בתקשורת. לכן, זו טעות חמורה לראות בהכרזה את חזות הכל; העשייה חשובה. אנחנו מנהלים כעת, בשלבים שונים, שבעה תיקים נגד מונופולים החשודים בפעילות אנטי תחרותית. שבעה תיקים זה מספר עצום, לפחות כפול ממה שניהלה רשות ההגבלים העסקיים בעבר. אנחנו אמרנו לחברת קוקה קולה, לדוגמא: את חשודה בניצול לרעה של כוחך בשוק מפני שאת חוסמת את הכניסה של המתחרים לענף המשקאות המוגזים. אמרנו לחברת בזק: את חשודה כי את מקשה על מתחרים להשחיל סיבים אופטיים בצנרת שלך. אלו הקרבות שלנו, לא ההכרזות".
"להיות מונופול זו לא עבירה על החוק. עבירה מתקיימת כשחברה מנצלת את מעמדה בשוק כדי לחסום תחרות. עצם ההכרזה על תאגיד כמונופול לא מקדמת דבר"
כאשר מכריזים על תאגיד כמונופול, משרד הכלכלה יכול להטיל פיקוח על מחיריו.
"פיקוח על מחירים זה משהו שהממשלות עשו בשנות ה-80. הוא מעוות את התמריצים ולא עובד לטובת הצרכן. ראינו רק לאחרונה למה גרם וגורם פיקוח על מחירי החמאה; נכון יהיה להסירו עכשיו. לטובת הצרכן העלינו את הקנס המרבי על הפרת התחרות ל-100 מיליון שקל".
"לא באתי לחנך"
"אני מאמינה מאוד בדה רגולציה", מצהירה הלפרין בנחרצות ומעיפה מבט מלא תמיהה על מרחבי נתב"ג, השוממים בעקבות הקורונה, הנשקפים מחלון החדר. "הרגולציה בארצנו לעיתים קרובות מדי טיפשית, מיושנת, מבטאת את האינטרסים של קבוצות לחץ. לדעתי, הממשלה צריכה לשחרר את חנק הרגולציה מהעסקים. רפורמה פרו־תחרותית אחת מוצלחת שווה יותר ממאה אכיפות של אסדרה".
"הרגולציה בארצנו לעיתים קרובות מדי טיפשית, מיושנת, ולטובת קבוצות לחץ. רפורמה פרו–תחרותית אחת מוצלחת שווה יותר ממאה אכיפות של רגולציה"
את מתנגשת הרבה ברגולטורים אחרים. ידוע במיוחד העימות עם הפיקוח על הבנקים.
"נכון, אני מתנגשת לא מעט ברגולטורים אחרים. ברוח יותר טובה ופחות טובה. המחלוקת שלי עם הפיקוח על הבנקים לא נסבה על החשיבות שהפיקוח מייחס ליציבות המערכת הבנקאית, אלא על הצורך לכלול בשיקוליו גם את קידום התחרות. לשאיפה ליציבות בנקאית מוחלטת, הרמטית, יש עלויות לא מבוטלות: המהפך הטכנולוגי מתאחר, ניהול הסיכונים עלול להשתבש, ורווחת הלקוחות נפגעת. חברות הזנק ישראליות רבות פועלות בחזית הקדמית של הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) - אבל לא למען הבנקאות בארץ. מנהלי החברות אומרים לי, הדרישות הרגולטוריות כאן הן כאלה שאנחנו צריכים להשתגע כדי להיכנס לשוק המקומי. אז אנחנו מוותרים עליו".
התנגדתם למיזוג בין מזרחי טפחות לאיגוד, בסתירה לעמדת הפיקוח על הבנקים, שתמך. בית הדין הכריע נגדכם. נחלתם תבוסה?
"אף שאני עצמי הייתי מנועה, בגלל הסכם ניגוד עניינים, לטפל בבקשת המיזוג בין מזרחי־טפחות לאיגוד, אני יכולה לומר לך שהתלבטנו רבות באיזו עמדה לנקוט, לתמוך או להתנגד. הושמעו נימוקים כבדי משקל לכאן ולכאן. בסיום הדיונים הפנימיים הוחלט להתנגד. בית המשפט, בפסיקה לא שגרתית, ביטל את התנגדותנו. אני החלטתי שלא נגיש ערעור על ההפסד. רגולטור צריך להיות מוכן לספוג מפעם לפעם הפסד בבית הדין. לא אסון, לא סוף העולם, לא מכה אנושה במעמד".
התייאשת מתחרות בבנקאות? מבנקים חדשים בישראל?
"אנחנו ברשות התחרות לא תולים תקוות גדולות בהקמת בנקים חדשים, אלא בפתיחת עוד ועוד רכיבים בסל השירותים הבנקאיים לתחרות מצד גורמים לא־בנקאיים. זאת כדי שלצרכן יהיו חלופות טובות בכל סוג של שירות בנקאי - בתשלומים, באשראי, בניהול השקעות אישיות ועוד. אני מקדישה שעות רבות לדיונים על כך עם האחראים על אסדרת השווקים הפיננסיים. בהידברות אפשר להגיע להסכמות. לבנקים כמובן נוח להמשיך לשווק את סל השירותים שלהם כיחידה אחת, כבלוק אחד. לא לנצח; השינוי מתדפק על דלתותיהם.
"אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאני עובדת עליהם", מספרת הלפרין, "הוא הקמת פורום תחרות פנים־ממשלתי. שולחן משותף שסביבו יישבו נציגים של משרדי הממשלה השונים, רגולטורים מתחומים שונים, וישתדלו לפתור יחד בעיות ולהוריד חסמים המקשים על קידום תחרות. אני מקבלת תשובות חיוביות עד נלהבות מבכירים במשרדים שאליהם פניתי. אמרו שישמחו לתת כתף. תקוותי לכנס את הפורום כבר באמצע השנה. רשות התחרות מבססת את מעמדה כיועצת הממשלה לענייני תחרות, ופועלת להטמעת השיקול התחרותי בהחלטותיה".
לכשיתכנס הפורום, האם תדונו בו בכניסת חברות הסעה שיתופיות כמו אובר לישראל? משרד התחבורה, כידוע, מתנגד.
"משרד התחבורה דווקא בא אלינו עם הצעות מקוריות לפתרונות מעשיים וחוקיים לבעיות המונעות את כניסת אובר לישראל, מהלך שאני מאוד תומכת בו. אנחנו ברשות מודעים לתוצאות חיצוניות לא רצויות של שימוש בשירותי הסעה כמו אובר על החמרת הגודש במרכזי הערים ודחיקת רגלי התחבורה הציבורית. כדי להתגבר עליהן אכן נדרש שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה והרגולטורים. מה שלא מקובל עליי זו סגירת שערי המדינה לתחרות בגלל קבוצות אינטרסנטיות מקומיות. חשוב מאוד שלתושבי ישראל תהיה חלופה תחרותית למוניות".
"משרד התחבורה דווקא בא אלינו עם הצעות מקוריות לפתרונות מעשיים וחוקיים לבעיות המונעות את כניסת אובר לישראל, מהלך שאני מאוד תומכת בו"
קבוצות האינטרסים מתארגנות בקרטלים, לרוב לא חוקיים.
"קרטלים בלתי חוקיים ותיאומים חשאיים של מכרזים הם האיום הגדול על התחרות. הרשות חושפת אותם ומביאה לדין. יש לנו כאן, היכן שאנחנו משוחחים כעת, מחלקת חקירות מצוינת. מצוידת במיטב הטכנולוגיות. הרשות להגבלים עסקיים, בשמנו הקודם, הביאה לפירוק קרטלים רבים, ואני המשכתי את המסורת. לפני חודש וחצי הטיל בית משפט עונשים כבדים על חברות לטיפול בגינון ממשלתי; הן תיאמו מחירים וגזלו כסף כבד מהציבור. הרשות תאשר קרטל אם ורק אם נשתכנע מעל לכל ספק שיש בו תועלת לציבור, וזה מקרה נדיר ביותר".
משרד התקשורת פרסם מכרז לפריסת רשת סלולרית דור 5. רשות לתחרות שלמה עמו?
"נציג של הרשות לתחרות היה חבר בוועדה שניסחה את המכרז. תוך כדי הדיונים הבענו את דעתנו בנושאים רבים, כולל על התמריצים הקושרים בין פריסת רשת דור 5 לבין השקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות, החסרות לנו כל כך. הרבה ממה שאמרנו והצענו התקבל, לשביעות רצוננו. אך אני ערה לעובדה שהמכרז בניסוחו הסופי יצא מורכב מאוד ורצוי היה לפשט אותו".
את מתכוונת להתיר לסלקום לקנות את גולן טלקום?
"בין שתי החברות נחתם מזכר הבנה, אך לא הייתה פנייה לרשות לתחרות, מלבד שיחת טלפון אינפורמטיבית קצרה. לא הוגשה לי בקשה לאישור הרכישה כך שלא התחלנו לדון בנושא".
הרשות לתחרות לא מטפלת בשליטתן של חברות טכנולוגיה רב־לאומיות במרחב הדיגיטלי של ישראל. למה?
"השארתי את הטיפול בהן לרשות התחרות של האיחוד האירופי. לה האמצעים, היכולות והעוצמה. אנחנו רוצים להיות בקו אחד עם העולם; הלוואי שניתן היה לייצר בתחום זה שיתוף פעולה גלובלי והתחשבות גלובלית. באירופה, למשל, שוקלים לאסור על חברות טכנולוגיה גדולות לקנות חברות הזנק העשויות להתחרות בהן, כמו רכישת ווייז על ידי גוגל. צעד כזה עלול לפגוע בתעשיית ההיי־טק שלנו ולהשפיע לרעה על התחרותיות שלנו".
ישראל הייתה חלוצה בהתרת יבוא מקביל, כלומר יבוא מוצרים במחיר נמוך שלא באמצעות סוכן מקומי מורשה ורשמי. האם יבוא מקביל כזה באמת תרם לרווחת הצרכנים ולהורדת מחירים?
"במדינות מפותחות לא מעטות אין חקיקה ופסיקה המתירות יבוא מקביל בלתי מוגבל כפי שישנן בארץ - וטוב שישנן. אני בוודאי בעד יבוא מקביל. אסור לעצור אותו. מבחינה זו אנחנו מדינה מאוד מתקדמת, והרשות לתחרות רואה בכך הישג. אנחנו חוקרים במלוא הרצינות כל תלונה על התנכלות של סוכנים מקומיים ליבואנים לא רשמיים ולוחצים להקל את הרגולציה על היבואן המזדמן, בהיבט של מכס, תקינה, כשרות ועוד. חייהם העסקיים קשים".
אנחנו חוקרים במלוא הרצינות כל תלונה על התנכלות של סוכנים מקומיים ליבואנים לא רשמיים ולוחצים להקל את הרגולציה על היבואן המזדמן"
אבל?
"היבוא המקביל, כמו גם המותגים העצמיים של רשתות המסחר הגדולות, יובילו להוזלות משמעותיות רק אם אנחנו, הצרכנים, נעדיף לקנות אותם. אם נצביע עם הכיס. אבל על זה אין לי השפעה; אני באתי לתפקידי הממלכתי כדי לשרת את הצרכנים, לא כדי לחנך אותם".
משפט אחרון זה מתמצת נכונה את ה"אני מאמינה" של עו"ד מיכל הלפרין.
