הכלכלנים שהתריעו נגד מהפכת המשפט פרופ' טרכנברג
(צילום: ירון ברנר)
אחרי שהזהירו לפני כחודש מפני ההשלכות האפשרויות של המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית, מאות הכלכלנים הבכירים שפרסמו את המכתב, טוענים כי "מאז הפרסום הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו". אחד מהכלכלנים שחתומים על המכתב השני שהתפרסם הבוקר (חמישי) לראשונה ב-ynet, הוא פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שהיום מכהן כראש המכון למחקרי בטחון לאומי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשיחה עם אולפן ynet התייחס טרכטנברג למה בדיוק קרה בחודש מאז פרסום מכתב האזהרה למצב כעת. "להתפתחויות יש נטייה להתרחש יותר מהר ממה שאנחנו חושבים", מציין טרכטנברג. "מה שאתמול שלשום הייתה אזהרה היום זה חלק מהמציאות. ואנחנו רואים בכל הקשר והקשר בכלכלה איך השווקים הבין-לאומיים מגיבים, איך הסנטימנט הופך להצהרות חריגות מאוד של הבנקים להשקעות בארה"ב, של הטובים מבין אמצעי התקשורת הכלכליים בעולם, the financial times, the economist, וסוכנות דירוג הוציאה לנו כרטיס צהוב-כתום, שאם נמשיך בדרך הזו את גם הדירוג יירד".
כמה מתוך זה קרה בגלל המכתב הקודם שלכם, שאולי הפחיד את העולם?
"הייתי מאוד רוצה שאנחנו הכלכלנים נשפיע כל כך הרבה על הכלכלה הריאלית, מה שנקרא. הלוואי. החברות האלה תפקידן לבדוק את המציאות כפי שהיא, ולא דרך העיניים שלי או של הקולגות שלי. הן מסתכלות באמת לעומק על מכלול של משתנים, חלקם כלכליים אבל חלקם לא כלכליים: שלטון החוק, העצמאות של בתי המשפט, ההתנהלות של הממשלה בהקשרים רבים לא רק בהקשר הכלכלי. הם בוחנים את כל אלה למה? מכיוון שצריך להבין שהכלכלה היא לא בועה שחיה בפני עצמה, אלא לכל מה שקורה מסביב יש השפעה מכרעת על הכלכלה.
"אנחנו מאוד מודעים להשפעה של הביטחון על הכלכלה כי זה מובן מאליו, אבל גם כל יתר הפרמטרים משפיעים. אתן דוגמא קטנטונת. הידיעה שרה"מ התכוון למנות לראש הלמ"ס בן אדם שאני לא מכיר אותו, כל מה שאני יודע זה שאין לו מושג קלוש מה זה סטטיסטיקה, הידיעה הזאת עשתה לה כנפיים והשפיעה מאוד על התפיסה של הבנקים להשקעות וגם חברות הדירוג, למה? מכיוון שכולם זוכרים היטב מה קרה בארגנטינה כאשר הנתונים על האינפלציה זויפו במשך שנתיים. ומה קרה בטורקיה כאשר לא באותה מידה, אבל גם שמה הנתונים לא היו אמיתיים. לכן כל הידיעות האלו עושות את המלאכה, לא עם כל הכבוד לנו הכלכלנים לא מה שאנחנו אומרים או לא אומרים".
כמה אתה מוטרד, והאם אתה חושב שנתניהו שומע אתכם?
"אני מוטרד כפי שלא הייתי בכל החיים הבוגרים שלי. אני לא אומר את זה בקלות דעת. יש לי ילדים ויש לי נכדים, ומדינת ישראל לעולם לא הייתה במצב כל כך קשה. אתמול קיימנו את הכנס השנתי של המכון למחקר וביטחון לאומי, ואחד המוטיבים שעלו שמה מכולם זה שתמיד הדבר הכי מסוכן במדינה זה צירוף של משברים, צירוף של איומים. המצב הכי קשה שחוותה מדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים היה במהלך האינתיפאדה השנייה כאשר קרו שני דברים בו זמנית: האינתיפאדה השנייה, שהייתה קשה דיה, וגם התפוצצות הבועה של הדוט קום. וזה הביא לכך שהתוצר הלאומי של ישראל התכווץ בפעם הראשונה בהיסטוריה. למה? כי עוד פעם זה צירוף של תהליכים. מה ההבדל? ההבדל הוא ששתי התופעות האלו, האינתיפאדה השנייה והתפוצצות בועת הדוט קום היו חיצוניים לנו. אנחנו בתוכנו התלכדנו כדי להתמודד עם שני האיומים האלה. היום יש לנו גם צירופים קשים מאוד - מה שקורה כיום ביו"ש, איראן מתארגנת לגרעין מול עינינו, היחסים עם ארה"ב שמתערערים, ואנחנו בתוכנו במין סחרור שלא ידענו כמוהו".
2 צפייה בגלריה
הכלכלנים שחתומים על המכתב. פרופ' פרנקל, גפני, ששינסקי, וינטר, בן בסט, מלניק, אקשטיין, חזן, טרכטנברג, סטרבנצ'ינסקי
איך המשבר הכלכלי שאתם מדברים עליו יתפוס את האזרח הקטן?
"הפגיעה תהיה רחבת היקף, כי מה שקורה הוא לא דבר אחד. בוא נתחיל מהדברים הכי פשוטים. אם הדירוג יורד, הממשלה תצטרך לשלם ריביות יותר גבוהות על החוב של מדינת ישראל. תשלומי הריבית האלה באים ממה? באים מתקציב המדינה. כדי לשלם את זה יהיה פחות חינוך, פחות בריאות, פחות תחבורה, ואת זה אנחנו נרגיש מיידית. שנית, אם התופעה של משקיעים שיימשכו מכאן את ההשקעות שלהם, אם ישראלים יוציאו את הכספים מכאן וכך הלאה, כל זה יביא כמובן ללחץ מאוד חזק על הדולר, ואנחנו יודעים מה קורה אם שער החליפין עולה. המחירים בארץ עולים מיידית, כי אנחנו מייבאים את רוב המוצרים שאנחנו צורכים. זה מיד בא לידי ביטוי ביוקר המחייה. שלישית, בדיוק בגלל אותה סיבה בנק ישראל יאלץ להעלות את הריבית. בנק ישראל יעלה את הריבית, אז המשכנתאות יתייקרו וכך הלאה.
"זה הגל הראשון. הגל השני הוא אפילו יותר חמור, כי אם ההשקעות לא ימשיכו לזרום למדינת ישראל, סקטור ההייטק ייפגע קשות. וזה קטר הצמיחה של המשק, ולכן מה שיקרה לאורך זמן זה שהצמיחה תרד ואנחנו מדינה שצומחת באוכלוסייה, ולכן כדי שרמת החיים לא תרד, אנחנו צריכים צמיחה של מעל ל-2% לשנה. אנחנו מהר מאוד עלולים למצוא את עצמנו בכל התרחישים האלה בו זמנית".
משקיע טוען: ענקית טכנולוגיה מקפיאה פיתוחים בארץ
בתוך כך, אדם פישר מקרן ההון-סיכון בסמר, אחד המשקיעים הבכירים בארץ, צייץ הערב בחשבון הטוויטר שלו כי "נודע לי ממקור ראשון אחת מחברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות הגדולות בעולם החליטה להימנע מכל פיתוח חדש של הקניין הרוחני (IP) המתקדם ביותר שלה במשרדים בישראל. אינני יכול להפריז בחשיבות הרגע הזה".
פישר לא ציין מי החברה המדוברת וממי קיבל את המידע, אך הוסיף כי "אחת הסיבות המרכזיות שבגללן ההייטק הישראלי התפתח באופן שונה ממדינות אחרות היא הנכונות של חברות להפקיד את פרוייקטי הפיתוח הגדולים והחשובים ביותר שלהן במרכזי הפיתוח בישראל. מיטב המהנדסים והמפתחים הישראלים רוצים לעבוד על הפרויקטים המאתגרים ביותר, ואם הם לא יוכלו להמשיך לעשות זאת כאן, הם יבקשו לעשות זאת בחו"ל.
"לקח עשרות שנים עד שההייטק הישראלי הגיע לנקודה הזו, וזהו האיתות הראשון שהכל מתחיל להתפרק. עסקים ומשקיעים יכולים להתמודד עם חדשות רעות, אבל אין להם יכולת להכיל חוסר ודאות, שעד מהרה מובילה לחשדנות ולחשש. זוהי שעת חירום; זה אינו תרגיל!", כתב המשקיע.
פורסם לראשונה: 14:46, 02.03.23
