בשנת 1867 התאחדו אוסטריה והונגריה לאימפריה האוסטרו-הונגרית ששלטה על חלקים נכבדים של מזרח ומרכז אירופה. בשיאה חלשה על אזור גיאוגרפי נרחב שהשתרע על כ-620 אלף קמ''ר וכלל את מדינות הבלקן, חלקים ממדינות פולין, רומניה, אוקראינה ועוד. הצטרפות מדינות אלה לאימפריה הביאה לשינוי במדיניות המשטר כלפי נתיניהן. אוסטרו-הונגריה ביקשה לקדם שוויון זכויות תאורטי לכל נתיני הממלכה וכך להשקיט התקוממויות פוטנציאליות וכן לאפשר חופש תנועה בחלקי היבשת השונים.
על רקע זה החל גל הגירה של יהודים לווינה, הבירה האוסטרית, שהציעה אפשרויות תעסוקה, תרבות ואורח חיים מודרני יותר ממזרח האימפריה. באותה תקופה החליט קיסר האימפריה פרנץ יוזף להנהיג מדיניות שוויונית יותר כלפי יהודים ואפשר להם להתמנות לתפקידים בממשל שעד אז היו חסומים עבורם.
מרגע פתיחת שערי הממלכה בפני יהודי מזרח אירופה גדלה הקהילה היהודית בגבולות אוסטריה, כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, פי יותר מ-40. בשנות ה-20 של המאה הקודמת כל וינאי תשיעי היה יהודי. בשנת 1933 – ערב עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה – הקהילה היהודית באוסטריה עמדה על קצת יותר מ-200 אלף נפש. אולם מחציתם עזבו את המדינה בשנת 1938 על רקע האנשלוס (הסיפוח לגרמניה).
לאחר מכן ביטל המשטר הנאצי את האזרחות האוסטרית של היהודים שחיו בשטחה. בתום מלחמת העולם השנייה אוסטריה החליטה להשיב את האזרחות האוסטרית ליהודים שאזרחותם נשללה. עם זאת, נותרו מגבלות ארכאיות על הזכאות כגון שנת לידה או שירות קבע בצבא זר.
בעקבות תיקון לחוק האזרחות האוסטרי לפני כשנתיים, מגבלות רבות הוסרו כך שכיום כל הצאצאים של אזרחי אוסטריה שנאלצו לנוס מהמדינה זכאים לדרכון אוסטרי. בנוסף, גם צאצאי מי שהיו תושבי אוסטריה (שלא היו אזרחים), אשר נאלצו להימלט בעקבות רדיפת המשטר הנאצי, זכאים לאזרחות.
ומה בנוגע לגרמניה?
בינואר 1933, כאשר עלתה המפלגה הנאצית לשלטון, חיו במדינה כ-530 אלף יהודים. חוקי נירנברג קבעו כי כל עוד אחד ההורים או הסבים היה יהודי בעברו - כך גם צאצאיו, אפילו אם התנצר. ב-1935 עבר חוק ששלל מיהודי גרמניה את אזרחותם. בעקבות החוקים המפלים החלה הממשלה להפקיע בתי עסק יהודיים, לפטר אותם ולשלול רישיונות עבודה מבעלי מקצועות חופשיים.
עו"ד טל אופירשירי דקרמדיניות המשטר הנאצי הביאה עשרות אלפי יהודים להימלט למדינות השכנות במערב אירופה, לארה"ב, ולמדינות נוספות, חרף קשיים לא מעטים שהערימו על הכניסה בשעריהן. צאצאי יהודי גרמניה המעטים ששרדו רשאים להגיש בקשה במידה שאבותיהם עזבו את גרמניה מ-1933 ואילך. ההערכות הן שיותר מ-300 אלף יהודים הצליחו להימלט מגרמניה.
לאחר מלחמת העולם השנייה החליטה גרמניה להשיב את האזרחות ליהודים, וזכאות זו חלה גם על צאצאיהם. עם זאת, עד שנת 2021 היו מגבלות שונות ומשונות על הזכאות. לדוגמא היעדר זכאות לילדים של אזרחיות (ולא אזרחי) גרמניה שנולדו עד 1953, או היעדר זכאות לצאצאים שנולדו מחוץ לנישואין. בשנה שעברה גרמניה החליטה לעדכן מדיניות ארכאית זו ולפתוח את הזכאות לאזרחות לכל הצאצאים של אזרחי גרמניה היהודים שאזרחותם נשללה על ידי המשטר הנאצי. תיקונים אלו יוצרים זכאות למבקשים רבים שבקשתם נדחתה בעבר.
הזכאות החדשה לתושבי גרמניה וצאצאיהם
בעבר אזרחות גרמנית ניתנה למי שנולד לאב גרמני או נישא לאזרח גרמני, או באמצעות ישיבת קבע של שנים רבות. לידה בגרמניה למי שאביו אינו גרמני לא זיכתה באזרחות. עם עליית הנאצים לשלטון, מאה אלף יהודים שנולדו בגרמניה ושהיו תושביה ללא אזרחות נמלטו, ואלו ששרדו נאלצו לוותר על הקשר לגרמניה.
התיקון לחוק האזרחות הגרמני נותן סוף סוף מענה לתושבים אלו ובעיקר לצאצאיהם. לפי התיקון, כל מי שהיה תושב גרמניה ונאלץ להימלט מגרמניה לאחר 30 בינואר 1933 בגין רדיפת המשטר הנאצי זכאי לאזרחות גרמנית. זכות זו חלה גם על צאצאיהם של אותם תושבים. חשוב להבהיר שהיהודים שנמלטו מגרמניה ואוסטריה מוגדרים כמי שנרדפו על ידי הנאצים מעצם היותם יהודים, ולא צריכים להוכיח את עובדת הרדיפה מעבר לכך.
מדוע מספר הזכאים כה רב?
הודות לפישוט חסר התקדים בחוק היסוד בשתי המדינות, מיליוני צאצאיהם של פליטים יהודים מסביב לעולם יכולים לעתור ולקבל דרכון אירופאי להם, לילדיהם, נכדיהם וכן הלאה. על פי הערכות, חיים בישראל כ-350 אלף זכאים ויותר שיכולים להגיש בקשה לאחת משתי האזרחויות.
מספר הזכאים מסביב לעולם עומד על בערך 2.5 מיליון. הסרת המכשולים בחקיקה החדשה פתחה פקק שהזרים שיעור עצום של זכאים שלאורך עשרות שנים לא יכלו להגיש בקשה. זאת יחד עם ההקלות המאפשרות גם למשרתים בשירות קבע ו/או חובה בצה"ל וכמו כן לעובדי מדינה לקבל אזרחות.
עקב המספר הרב של אזרחי ותושבי אוסטריה וגרמניה שסווגו על ידי חוקי הגזע כיהודים, ככל הנראה מספר הזכאים גבוה בהרבה מהמספרים המתפרסמים, במיוחד אם מביאים בחשבון את צאצאי הדור השני, השלישי והרביעי של קורבנות הרדיפה שזכאים גם הם לקבל דרכון גרמני או אוסטרי.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד טל אופיר ממשרד כהן דקר פקס ברוש עוסק בדיני הגירה ואזרחויות זרות. המאמר נכתב בסיוע יהונתן גבריאלוב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
