הבורסה לניירות ערך מציגה את עצמה כ-"מקום מפגש של החברות הישראליות הפועלות במשק לבין הציבור הרחב" ובכך מציעה לציבור המשקיעים שותפות בחברות ובנעשה במשק ואפשרות להרוויח מפעילותן.
הבורסה מפעילה באתר האינטרנט שלה מרכז ידע ומנסה באמצעותו ללמד את הציבור אודות אפשרויות ויתרונות ההשקעה בה. ונראה שזה עובד. מאז שהחלה להיסחר באוגוסט 2019, המשקיעים בה נהנים מתשואה של 373% ומדיבידנדים של 323 מיליון שקל, ושווי השוק שלה צמח מ-915 מיליון שקל ל-3.4 מיליארד שקל.
מעבר למבט הכללי על תוצאותיה מתחילת הדרך, גם ב-2023, שבה מדדי המניות בבורסה המקומית הפגינו חולשה הן ביחס לביצועיהם בשנים קודמות והן ביחס למקביליהם בחו"ל, ובהמשך לכך גם ב-2024 שבה המלחמה מעיקה על המשק ועל החברות הנסחרות, מניית הבורסה לני"ע מציגה ביצועים טובים בהרבה מהמדדים ומחברות רבות אחרות, כך, בעוד מדד ת"א-ביטוח ושירותים פיננסיים ומדד ת"א-125 - המדד המייצג של הבורסה, שבהם היא נכללת, עלו ב-2023 ב-16% וב-12% בהתאמה, מניית הבורסה טיפסה ב-44%.
כשמתחילת 2024 בזמן שמדד ת"א — ביטוח ושירותים פיננסיים עלה ב-22% ות"א 125 עלה ב-11% בלבד, היא רשמה עלייה של 97%, והיא המניה השלישית בביצועיה מבין אלו שנכללות בת"א-125. מקדימות אותה מניות אלקטריאון ואל על, שעלו ב-148% ו-113% בהתאמה. שופרסל הניבה תשואה זהה לשל הבורסה.
בסוף 2023 הגיעה הבורסה להסכם עם הבנקים שהחזיקו ב-18% ממניותיה (בראשם הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי, שהחזיקו מעט פחות מ-15% במצטבר), ובעקבותיו בתחילת 2024, לאחר חלוקת דיבידנד של 231 מיליון שקל, היא מכרה את החזקותיהם בתמורה ל-353 מיליון שקל בעיקר למשקיעים זרים, אך גם לכאלה ישראלים, בהם המוסדיים מגדל ביטוח, הראל ביטוח וכלל ביטוח, וקרן הגידור נוקד. 111 מיליון שקל מתמורת המכירה הועברו לרשות הבנקים ו-242 מיליון הועברו לקופת הבורסה להשקעות תשתית בתחום הטכנולוגיה.
בין המשקיעים הזרים היה גם המיליארדר ביל אקמן, שייסד ומנהל את קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square) המנהלת קרוב ל-18 מיליארד דולר, ורכש 4.9% ממניותיה, כשהוא אומר "רצינו לקנות עוד, אבל זה כל מה שהיה זמין למכירה". לצד הציבור, בעלי המניות העיקריים כיום בבורסה הם קרן ההשקעות האוסטרלית-אמריקאית מאניקיי גלובל (20%), ולצידה קרן ההשקעות הדנית נובו נורדיסק עם 8.5% וארטיסן פרטנרס האמריקאית שמחזיקה ב-5%.
לצד המשקיעים, מי שנהנה מתוצאותיה של החברה הם עובדיה. עלות שכרו השנתית של מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, שהגיע אליה בתחילת 2017 אחרי שעזב את תפקידו כמנהל חטיבת שוק ההון של בנק לאומי, הגיעה ל-6.2 מיליון שקל ב-2023 ומתחילת כהונתו היא הצטברה ל-30 מיליון שקל. עלות שכרו המלאה ב-2024 עדיין לא דווחה. כחלק ממנה הוא יהיה זכאי לשכר שנתי של 2.9 מיליון שקל (ברוטו), ולמענק שנתי של עד שש משכורות חודשיות. בנוסף, ביוני השנה הפכה הלוואת שימור של 3.5 מיליון שקל שקיבל ב-2019 למענק חד-פעמי. כשבמהלך 2023 קיבל הלוואת שימור דומה נוספת לחמש שנים שתהפוך גם היא למענק אם ימשיך עד אז בתפקידו.
ב-2019 בן זאב קיבל 4.25 מיליון אופציות במחיר מימוש של 12 שקל לאופציה, שהבשילו במנה אחת בחודש יולי האחרון. מאחר ששווי המניה הנוכחי עומד על 37 שקל למניה, הרווח האפשרי של בן זאב ממימושן מגיע ל-120 מיליון שקל. במהלך 2023 בן זאב קיבל 544 אלף אופציות נוספות בשווי של 1.5 מיליון שקל שיבשילו במנה אחת בתום חמש שנים מהקצאתן.
עלות שכרם של ארבעת הסמנכ"לים של בן זאב הגיעה ב-2023 במצטבר ל-9.2 מיליון שקל (כ-2.3 מיליון שקל לכל אחד) ועלתה בכ-50% לעומת 2022, בעיקר הודות לאופציות שקיבלו. עלות שכרו של יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה ב-50% משרה, שמונה לתפקיד ביולי שעבר מגיעה ל-1.55 מיליון שקל בשנה.
אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים בלידר שוקי הון תולה את הזינוק בשווי הבורסה בכך "שהם עומדים בתוכניות ומראים שיפור בהכנסות וברווח. השנה החולפת מוכיחה את מה שהבורסה טענה לאורך כל הדרך - שהיא אחת המניות הפחות מסוכנות בשוק. פשוט כי היא עובדת כל הזמן. המסחר ממשיך והבורסה נהנית מהעמלות עליו. ככה שהיא פחות מושפעת מהתנודתיות במצב הכלכלי ומצליחה לייצר תוצאות טובות גם במצבים קשים.
"בנוסף, מכירת המניות על ידי הבנקים בתחילת השנה הביאה לשיפור בסחירות של המניה, כאשר גם המשקיעים הזרים וגם אלו הישראלים משתכנעים שיש לבורסה עוד פוטנציאל צמיחה, ושההנהלה שלה תדע לנהל ולהעלות את העמלות ולשמור על רווחיות גבוהה. כשהיא מצליחה גם לייצר מנועי רווח נוספים, כמו למשל מכירת מידע על המסחר ולא רק גובה עמלות עליו".
הבורסה הציגה ב-2023 עלייה של 8% לעומת השנה הקודמת בהכנסות, ל-390 מיליון שקל, ורווח נקי של 83.2 מיליון שקל, זינוק של 64% והרווח הגבוה ביותר מאז ההנפקה. זאת, חרף ירידה במספר ההנפקות ובמחזורי המסחר במניות בהשפעת המלחמה והמשבר הכלכלי, כשהבורסה נהנתה מעלייה במחזורי המסחר במוצרים אחרים בהם מק"מ, אג"ח ממשלתיות וקרנות נאמנות ומעלייה בפדיונות בקרנות הנאמנות, לצד עלייה במחירי העמלות שאותן היא גובה ומהצמדת התעריפים למדד שעלה.
בינואר-יוני 2024 הכנסותיה של הבורסה עלו ב-11% ביחס לתקופה המקבילה, ל-213 מיליון שקל נתון שמיוחס להכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות ומעלייה בתעריפים, והרווח הנקי עלה בשיעור דומה ל-50 מיליון שקל.
אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל במגדל ביטוח אמר לכלכליסט כי "ניכר שההנהלה של הבורסה אקטיבית. היא שמה במוקד את שיפור הפעילות ואיתור מקורות הכנסה חדשים, ופעלה גם כדי לחזק את הקשר עם השוק". סנובסקי מייחס חשיבות למהלך למכירת מניות הבנקים ולכניסתו של אקמן להחזקה בבורסה בינואר: "הכניסה שלו מספקת תו איכות עבור החברה וגורמת גם למשקיעים זרים ולישראלים להאמין בה. בתחילת דרכה השוק השווה את מניית הבורסה למניות של הבנקים ושל גופים פיננסיים אחרים, אבל היא שונה מהם, ובניגוד להם הוכיחה שהתנודתיות בשוק דווקא עושה לה טוב. כשמחזורי המניות ירדו, הבורסה נהנתה מעלייה במוצרים אחרים למשל במסחר באג"ח שעלה יפה. כשמעבר לכך היא הצליחה לגוון את מקורות ההכנסות שלה, ועמלות המסחר הן רק חלק מהן".
ואכן, פירוט הכנסותיה של הבורסה בינואר-יוני 2024 ממחיש את דבריו של סנובסקי: עמלות המסחר היו אומנם מקור ההכנסה הגדול ביותר — 82 מיליון שקל, אך משקלן מכלל ההכנסות היה 38%. כשבנוסף להן היא נהנתה מ-3 מקורות הכנסה נוספים, דמי רישום ואגרות, שירותי מסלקה והפצת מידע ושירותי קישוריות, שכל אחד מהם היה אחראי לכ-20% מההכנסות.
גם סנובסקי מייחס לפחות חלק מהעלייה בשווי הבורסה לתפיסתם של המשקיעים את פוטנציאל הצמיחה העתידית שלה: "אם במלחמה הבורסה מצליחה להעלות את ההכנסות והרווחיות, אז אחריה יהיה ניתן לצפות לעוד עלייה. כשאנחנו רואים שהבורסה גם מנסה למשוך משקיעים זרים באמצעות הכוונה לשנות את ימי המסחר. ברור שכל עוד המלחמה נמשכת המשקיעים הזרים יירתעו מלהיכנס להשקעות בבורסה אבל שינוי ימי המסחר יכול להפוך את הבורסה המקומית לזירה אטרקטיבית יותר עבורם בסיומה".
