למרות שהנתונים מראים כי המיסים הפחיתו את הצריכה של משקאות מתוקים וכלים חד פעמיים, משרד האוצר מפרסם היום (ראשון) כצפוי טיוטות להערות הציבור שמבקשות להפוך את הוראות השעה הזמניות, שביטלו את מיסי הקנייה על משקאות מתוקים וכלים חד פעמיים - לקבועות.
כזכור, מיסי הקנייה על משקאות מתוקים וכלים חד פעמיים הוטלו בהתאם להחלטת ממשלה באוגוסט 2021, בעת שבמשרד האוצר כיהן השר אביגדור ליברמן. זאת, במטרה לקדם אורח חיים בריא (בעניין המשקאות המתוקים) ועל מנת להפחית את השימוש בכלים חד- פעמיים מפלסטיק לאור ההשפעות החיצוניות השליליות והנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם.
ההחלטות עוררו את זעמן של המפלגות החרדיות שטענו שמדובר בצעדים נגד החרדים, שהם צרכנים עיקריים של חד"פ ומשקאות מתוקים, אולם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט תמך בהטלת המיסים בשל קביעת הרופאים שהמשקאות הממותקים מזיקים ומעלים את שיעורי חולי הסוכרת והמומחים לאיכות הסביבה שאמרו כי הכלים החד פעמיים מזיקים לסביבה ומסכנים בעלי חיים.
אולם, אחת ההודעות הראשונות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם כניסתו לתפקיד הייתה כי יבטל את המיסים הנ"ל, וזאת בעקבות הסכמות עם החרדים במסגרת ההסכמים הקואליצוניים. ואכן, המיסים בוטלו במסגרת הוראות שעה שתוקפם היה עד סוף שנת 2023, ולאחר מכן אלה הוארכו עד סוף שנת 2024. כעת, כאמור, מבקש השר להפוך את ביטול המיסים לקבוע.
הפסד המס לקופת המדינה מביטול המס על המשקאות הממותקים מסתכם ב-1.1 מיליארד שקלים ומהמס על הכלים החד החד פעמיים ההפסד מגיע ל-400 מיליון שקל - בסך הכל, הפסד גביית המיסים בסכום גבוה של מיליארד וחצי שקלים. אילו נגבה המס הזה היה ניתן לוותר על חלק מהגזירות שנכללות בתקציב המדינה לשנת 2025 כמו ויתור על דמי יום הבראה והעלאת מס הבריאות.
צריכת המשקאות המתוקים והחד"פ ירדה בזכות המס
מניתוח של נתוני הצריכה בפועל על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר עולה כי מאז ביטול המס (מחודש אפריל 2023 ועד סוף חודש מרץ 2024) חלה עלייה ברכישת משקאות ממותקים בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה קודמת בה חל המס, זאת לאחר שבתקופה המקבילה בשנת 2022 בה הוטל מיסוי, חלה ירידה בצריכת המשקאות.
בשנת 2022 כשחל מס קניה על משקאות מתוקים, חלה ירידה חדה של כמעט 12% בכמות המשקאות חבי מס קנייה הנצרכים בישראל לעומת שנת 2021 בה לא חל המס. לעומת זאת, בתקופה שלאחר ביטול המס נרשמה עלייה של כ-5% בצריכה של משקאות כאמור. יוצא, אם כן, כי רמת הצריכה של משקאות מתוקים מאז ביטול המס לא חזרה למה שהיתה לפני הטלת המס.
מבחינת מחירי המוצרים לצרכן, בעת הטלת המס המחיר הממוצע לליטר משקה עלה בסכום הגדול מסכום המס שהוטל על ליטר משקה. יצוין כי חלק מעלייה זו נבעה מסיבה נוספת של הטלת חובת פיקדון על בקבוקי שתייה בנפח ליטר וחצי ומעלה בגובה 30 אגורות החל מינואר 2022 ובמקביל להטלת המס. לעומת זאת, לאחר ביטול המס לעניין מרבית המוצרים סכום הירידה במחיר הממוצע לליטר הייתה נמוכה יותר מנטל המס שהוסר מהם. מן האמור עולה כי הירידה בהכנסות המדינה הכרוכה בביטול מס הקנייה על משקאות לא התגלגלה במלואה לצרכן.
בתוך כך, בשבוע שעבר נדחתה עתירה שהוגשה נגד סמוטריץ' על כך שביטל את המס על המשקאות המתוקים. בתשובתו לעתירה, טען סמוטריץ' כי "מיסים לא נועדו לחנך", וכן כי "צו ביטול מס הסוכר משקף את מדיניותו של המשיב (סמוטריץ') כאיש ימין כלכלי שתומך בשמירה על חופש הבחירה של הצרכנים ובצמצום ההתערבות הממשלתית בשוק חופשי. נקודת מוצא עקרונית זו הביאה את המשיב להתנגד להטלתו מלכתחילה". בית המשפט קיבל בשבוע שעבר את עמדתו, ודחה את העתירה.
בנוגע למס על כלים חד פעמיים, מניתוח נתוני הצריכה בפועל שערך משרד האוצר עולה כי בהתאם למטרתו, המס השפיע על ההתנהגות הצרכנית, והקטין את כמות רכישות הכלים החד פעמיים. כך, בשנה בה הוחל המס (בחודשים נובמבר 2021 ועד חודש אוקטובר 2022) נצפתה ירידה משמעותית ברכישת כלים אלו בהיקף של כ-33%. לעומת זאת, מאז ביטול המס מחודש פברואר 2023 ועד חודש ינואר 2024, חלה עלייה ברכישת כלי הפלסטיק החד פעמיים, בשיעור של כ-34%. בסך הכל רכישת כלי פלסטיק חד פעמיים ירדה בכ-10% מאז כניסת הוראת שעה מס' 3 לתוקף. יוצא, אם כן, כי רמת הצריכה של הכלים החד פעמיים מאז ביטול המס לא חזרה למה שהייתה לפני הטלת המס.
