בית המשפט המחוזי בתל אביב אישרר לאחרונה את החלטת בית המשפט למשפחה לערוך בדיקת אבהות לגבר ישראלי ולמי שבמשך 40 שנה היה משוכנע שהיא בתו, עד שאשתו לשעבר התוודתה בפניו שהיא נולדה כתוצאה מבגידה עם תייר משבדיה. בכך נדחתה באופן סופי התנגדות הבת לבדיקה שלדבריה תגרום לה ולילדיה נזק עצום.
התובע ואשתו לשעבר נישאו כשהיא הייתה בהיריון, והבת נולדה לאחר החתונה. כעבור שלוש שנים הזוגיות התערערה והם התגרשו. ארבעה עשורים לאחר מכן עברה הבת בדיקות גנטיות מטעמי בריאות בארה"ב, ותוצאותיהן העלו שאביה הביולוגי הוא ממוצא אירופאי.
האב הרשמי הוא יוצא צפון אפריקה, ולכן בעקבות זאת הודתה בפניו אשתו לשעבר כי לפני נישואיהם, בעת ששהה בצבא, היא קיימה יחסי מין עם תייר שבדי, ובתה היא בתו. בתגובה הגיש הבעל לשעבר תביעה נזיקית נגד האם ותביעה לשלילת אבהותו כלפי הבת.
בית המשפט למשפחה הורה על קיום בדיקת אבהות, אולם ביולי האחרון ביקשה הבת רשות הערעור, וטענה שהדבר יגרום לה נזק עצום. לדבריה, היא סובלת מ"משבר זהותי עמוק" לאחר שנים רבות של נתק ממי שחשבה שהוא אביה, והבדיקה תהיה "טראומה חוזרת" עבורה. היא הוסיפה שמבחינה הלכתית הבדיקה עלולה ליצור בעיות חיתון לה ולצאצאיה.
עו"ד חגי צבריאבל השופט שאול שוחט דחה את הטענה בדבר בעיות חיתון בהתאם לחוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול (שהתבקשה כחלק מההליך), ולפיה אין חשש שהמבקשת ממזרה מכיוון שאימה לא הייתה נשואה בעת שקיימה יחסי מין עם התייר השבדי.
בהחלטה צוין שכדי לבצע בדיקה גנטית בלא הסכמת הנבדק (הבת) יש לעמוד בשני תנאים: שיש סיכוי סביר שהטענות לקשרי משפחה נכונות; ושניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע טענותיו. ביחס לתנאי הראשון נקבע כי מתקיים "סיכוי סביר" לנכונות טענות המשיב שאינו האב, "ואף הרבה מעבר לכך". לדברי השופט, "מחול השדים" שעוררה הבדיקה הגנטית שביצעה הבת והשיחות שנערכו ביניהם בעקבות התגלית המרעישה עונים על דרישת ה"סיכוי הסביר".
בהקשר לכך ציטט השופט מהתכתבויות בין הצדדים לאחר הגילוי, שבהן האב מבכה על 40 שנות אשמה שחש (בדיעבד לחינם) על כך שנטש את בתו. הוא כתב לה בין היתר כי הוא "האיש שלוהק בעורמה" על ידי אימה לתפקיד אביה, וכי איבד אותה פעמיים – "פעם אחת רגשית והפעם ביולוגית".
השופט סיכם כי המשיב המציא ראיות ברורות שלפיהן הבת ואימה בחרו לטלטל את עולמו כשבישרו לו שאינו האב. הוא הוסיף כי גם התנאי השני לביצוע הבדיקה מתקיים שכן הבת השמיעה את התנגדותה בקול חד וברור. עוד הוא הדגיש כי היא זו שקראה תיגר על האמת הפשוטה שבהתאם לה חי המשיב עד מרץ 2018, ועליה לשאת בתוצאות. לפיכך ערעור הבת נדחה ובדיקת האבהות תיערך כפי שקבע בית המשפט למשפחה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד רומי קנבל
• ב"כ המשיב: עו"ד אשר חן ועו"ד צופית טל
• עו"ד חגי צברי עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
