הגידול העקבי בגירעון השנתי נמשך, וכבר ברור שהוא יהיה גבוה יותר מהיעד המקורי ל-2023. באוגוסט שיעורו של הגירעון ביחס לתוצר ב-12 החודשים האחרונים עמד כבר על 1.3% שהם 23.1 מיליארד שקל. בחודש אוגוסט בלבד נרשם גירעון של 5.7 מיליארד שקל בהשוואה לגירעון של מיליארד שקל בלבד באוגוסט אשתקד. כך עולה מנתוני החשב הכללי באוצר שפורסמו היום (ראשון). מתחילת השנה עדיין קיים עודף מזערי של 0.4 מיליארד שקל שהולך ומצטמצם בכל חודש.
הסיבה לגידול בגירעון נעוצה בהמשך מגמת הירידה בגביית המיסים ביחס לשנה שעברה. לפי האוצר הירידה נבעה מירידה חדה בגביית מיסי הנדל"ן, ירידה במס החברות ועלייה בהחזרי המס. בסך הכל הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים בינואר עד אוגוסט -286.1 מיליארד שקל לעומת 298.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממיסים ב-7% והכנסות ממיסים ישירים ירדו ב-10%. גביית המיסים בחודש אוגוסט הסתכמה ב-32.6 מיליארד שקל בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ההוצאות בחודש אוגוסט עמדו על כ-39.5 מיליארד שקל, והוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 302.9 מיליארד שקל, לעומת 282.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
הגירעון צפוי לגדול עוד עד סוף השנה בשל התגברות ההאטה במשק, הוצאות לא מתוכננות כתוספות למשרדי ממשלה, למגזר החרדי, להסכם המורים, ירידה בגביית מס מעסקאות הנדל"ן שפוחתות ועליה בתשלומי הממשלה בחו"ל (בשל פיחות השקל).
נוכח ההוצאות הנוספות שכבר נכפו על התקציב, מניחים באוצר שלא יהיה אפשר להימנע מקיצוץ תקציבי מיד אחרי החגים.
נזכיר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיש לפני שבוע לוועדת הכספים דוח על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות, ועל אף שהדגיש שמצב הכלכלה הישראלית טוב ביחס למדינות אחרות, הוא הודה כי "המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב, ובנוסף, לאינפלציה העולמית יש השפעה על השוק הישראלי דרך היבוא. השפעה הזו עלולה להתעצם נוכח היחלשות השקל".
בכלכליסט פורסם כי שר האוצר נאלץ לנסח מכתב משלו, אופטימי יחסית, לאחר שלא היה מרוצה ממכתבם של אנשי המקצוע במשרד שהתייחסו לסיכונים הכלכליים בעקבות ההפיכה המשטרית. הכלכלנים הזכירו במכתב שנגנז את חוזקותיה של כלכלת ישראל, אך גם את המגמות שאולי יעלו את הצורך לעדכן את התחזית. בין היתר רצו לציין את מגמת הפיחות בשקל, את חוסר הוודאות בזירה הפוליטית והכלכלית סביב החקיקה הנוגעת למערכת המשפט, כאחת מהסיבות לפיחות, ואת ביצועי החסר של מדד ת"א 100 לעומת בורסות אחרות בעולם.
לפי הפרסום, סמוטריץ' זעם על הדוח וביקש לשנות את הניסוחים ולהפוך אותם לחיוביים יותר, ולאחר שסרבו החליט לנסח מכתב משלו בו שיבח את חוזקת הכלכלה הישראלית, כאמור, והוסיף ביקורת חריפה על מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית: "המשק הישראלי מגלה עמידות ויציבות יחסית בתקופת משבר עולמית, ונתוני המקרו של הכלכלה הישראלית טובים וחזקים", כתב סמוטריץ'. "האיתנות הזו מתחדדת שבעתיים נוכח קמפיין שמנהלים בחודשים האחרונים גורמים חסרי אחריות שמנסים לפגוע בכלכלה באופן מכוון במסגרת מאבקם הפוליטי בממשלת הימין ובתיקונים החשובים שהיא מבקשת להעביר במערכת המשפט הישראלית".
יצוין שאת ההתפתחויות הללו, על רקע ההאטה במשק, ההסכמים הקואליציוניים העצומים בהיקפם ועל רקע החקיקה של הרפורמה המשפטית חזתה כבר לפני כמה חודשים אחדים הכלכלנית הראשית לשעבר שירה גרינברג שפרשה מתפקידה בחודש שעבר, והיום מונה במקומה סגנה שמואל אברמזון.
