"הליכוד הפכה להיות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגדולה בישראל". כך טען היום (ג') יאיר כץ, מזכיר ארגון העובדים הארצי של התעשייה האווירית, בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, בהתייחסו לסירוב של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית, כפי שעשה בחודש מרץ האחרון. האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה, או חפשו אותנו בכל אפליקציות הפודקאסטים.
לדבריו, "כשבר-דוד מכריז 'אני א-פוליטי, אני לא שייך לאף מפלגה כזו או אחרת', מטבע הדברים יותר נוח לו בשיח מול אנשים שפועלים ותומכים בארגוני עובדים... האם יאיר לפיד הוא זה שפועל למען איגוד עובדים ווועדים? התשובה היא חד משמעית לא. דווקא חברי כנסת ושרים מטעם מפלגת הליכוד, שנבחרים בבחירות מוקדמות בפריימריז ויודעים להגיע לקהלים נרחבים ולנסות לשכנע אותם, מטבע הדברים יש מעורבות פוליטית של רבים מהעובדים ויש עניין דו-צדדי של חברי הכנסת לפעול למען העובדים והאיגודים ויש עניין של העובדים לבחור במי שמקדם את האינטרסים שלהם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד אמר כץ, כי "אני חושב שאני ורבים מחבריי, גם ארנון בר-דוד אני מניח וגם רבים אחרים, לא רוצים את הקיצוניים משני הצדדים. לראות תמונות של מכת"זיות שמעיפות אנשים, בין אם הם חילוניים גמורים או חרדים או יוצאי העדה האתיופית, לראות תינוקת או תינוק יושב באמצע כביש ומשחק למען המחאה, לראות אנשים סוגרים כבישים, עוצרים את נתב"ג או עושים הפגנות ומבעירים פחים בירושלים - זה אף פעם לא תמונות שאני נהנה לצפות בהן".
יחד עם זאת, כץ התייחס לסירוב הנוכחי של בר-דוד להתערב במחאה וטען כי "אני חושב שבפעם הקודמת, כשארנון נדרש לתת את התשובה כאשר המעסיקים וגורמים נוספים פנו אליו אגב אותם פיטורים או אותו ניסיון לפטר את שר הביטחון, ארנון הרגיש שאם הוא לא עוצר את האירוע הזה כפי שהוא מתנהל אז באותם ימים, אז המדינה כנראה מגיעה לנקודת אל חזור. והיום, אני מניח, שארנון לא חושב אותו דבר".
עוד לדבריו, "אני נבחרתי על ידי עובדות ועובדי התעשייה האווירית כדי לייצג אותם בעניין מאוד מסוים, וזה שמירה על מקומות העבודה שלהם, זכויותיהם, תנאי העבודה שלהם ותנאי השכר שלהם. האם אני יכול להשתמש בכוח שהעובדים נתנו לי, במנדט שהעובדים נתנו לי, כדי לעצור עבודה בתעשייה האווירית בנושאים שאני רואה בהם נושאים מהותיים למשק הישראלי או למדינת ישראל, אבל הם לא הנושאים שהם טהורים לעניין שבו אני נבחרתי לייצג אותם? אני לא בטוח שהייתי עושה את זה.
"אם וכאשר יהיו גורמים שינסו לפגוע בשכרם של העובדים, בתנאי העבודה, בתנאי השכר ובכל אותם דברים שציינתי לפני כן, אנחנו לא נהסס להשתמש בזכות השביתה שניתנה לנו, ואנחנו נעשה זאת בחרדת קודש, אבל אנחנו נעשה זאת במלוא העוצמה. האם אני יכול עכשיו לקחת בשם העובדים, וחלקם, אני יכול להגיד לך, 50% בהערכה גסה הם בעד הרפורמה המשפטית הזאת, ולנסות ולעצור את החקיקה דרך הכוח שאותם אנשים נתנו לי? אני חושב שזה לא לגיטימי.
"האם עילת הסבירות מביאה אותנו למצב של היחלשות ביכולת שלנו לשמור על העובדים? אני חושב שלא. כאשר אני קיבלתי את המנדט מהעובדים, אני אצטרך להפעיל את שיקול הדעת שלי, תוך כמובן התייעצות עם אנשי מקצוע וגורמים נוספים, ובסוף ההתייעצות הזאת אני חושב שגם אם תעבור עילת הסבירות, יש לבית המשפט מספיק כלים כדי למנוע מממשלת ישראל לפעול שלא כדין, ועילת הסבירות היא לא חייבת להיות אחת מהם", אמר כץ.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בנאום ברקע "יום השיבוש"
(צילום: דוברות ההסתדרות)
ובכל זאת, מזכיר ארגון העובדים הארצי של התעשייה האווירית הודה בריאיון כי "בסופו של דבר שמענו בסשן הקודם, סביב מרץ, מהלקוחות שלנו כל מיני שאלות כמו למשל 'מה קורה במדינה, האם יש פה יציבות ומה קורה עם כל הנושא הזה של חקיקה. זה לגיטימי ששואלים שאלות".
עוד אמר, כי "ברור שהכלכלה הישראלית נפגעת דרך המחאות, או דרך הצעדים הפוליטיים שקורים. הרי בסוף זה ביצה ותרנגולת. אבל אנחנו נמצאים באירוע הזה והאחריות של שר האוצר, של ראש הממשלה ושל גורמים נוספים בממשלת ישראל היא להביא את הכאוס הזה לסיומו, ויפה שעה אחת קודם".
בין ימין לשמאל: האם מחאה כלכלית לגיטימית?
בהמשך הפודקאסט התראיין שגיא ברמק, ד"ר להיסטוריה אמריקנית וראש תכנית אדם סמית במכון ארגמן, אשר התייחס לכך שהמהלך שביצעה רשת ביג (השבתה חלקית של מרכזי הקניות במסגרת המחאה) שוב הציף את הערבוב בין הימין והשמאל בכל הנוגע לכלכלה בישראל והוביל לקריאות מימין "להחרים את בעלי ההון".
לטענתו, "אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף ולהשאיר את השדה הכלכלי מחוץ לפוליטיקה. כלומר, אין דבר שהוא יותר מסוכן בעיניי מפוליטיזציה של השדה הכלכלי. בסוף, יש יזמים שמגיעים מהשמאל, יש יזמים שמגיעים מהימין, ויש צרכנים שמגיעים מהמשאל וצרכנים שמגיעים מהימין, ועובדים שמגיעים מהשמאל ועובדים שמגיעים מהימין. בסוף, כשאתה נכנס לעסק, לסופר, למוסך או לכל מקום שבו יש לך אינטראקציה כלכלית כלשהי, אתה לא שואל את האדם 'אתה בעד הרפורמה המשפטית או שאתה נגד הרפורמה המשפטית?'.
"השדה הכלכלי מאפשר לנו לשתף פעולה מבלי שום קשר לדעות הפוליטיות השונות והמשונות שלנו. וכשאנחנו מכניסים את העסקים, שמאוד טובים בלייצר ערך כלכלי לצרכנים, לקלחת הפוליטית -אנחנו למעשה מרחיבים את גבולות הפוליטיזציה של החיים שלנו. בעינינו זו מגמה מאוד שלילית.
"אם ניקח את ביג כדוגמה... לי אין שום בעיה שהבעלים של ביג יביעו את דעתם האישית. יגידו: 'תשמעו, זאת העמדה שלנו. אנחנו חיים בחברה חופשית, אנחנו מנסים לשכנע אתכם, אזרחים חופשיים, בכך שאנחנו צודקים, ואנחנו לא מכניסים את זה לתוך המתחם שלנו. למה? כי במתחם שלנו יש הרבה שלא מסכימים איתנו. יש עסקים שאולי חושבים אחרת'. כשאתה לוקח את העסקים שבתוך המתחם שלך כסוג של 'בני ערובה' - אני לא מבין מה ההיגיון בלחולל פוליטיזציה לעסקים עצמם".
"בדמוקרטיה יש קול אחד לבעלים של ביג ולמי שבא ומנקה לו את המתחם. אבל אני פשוט לא רואה שום צורך, אין שום סיבה לנכר את החוויה של הצרכנים, ואני לחלוטין מצדד באותם צרכנים שבאים ואומרים לביג: 'תקשיבו, אם אתם מכניסים עכשיו פוליטיקה למה שאמורות להיות האינטראקציות הכלכליות בינינו, אנחנו יכולים פשוט לקנות במקום אחר'. זה חלק מהמשחק", טען ד"ר ברמק.
ד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם באוניברסיטת חיפה, התראיין גם הוא ל"כסף חדש" והסביר כי "ההסתדרות היא לא היחידה שעושה פה שביתות. מה שראינו גם במרץ זה תופעה מאוד מעניינת בהיסטוריה של הקפיטליזם שלא שומעים עליה הרבה אבל היא בהחלט מתרחשת - וזה מה שנקרא' שביתת הון'.
"לא תמיד שביתות הן של עבודה, לפעמים שביתות הן של בעלי עסקים. ובעצם כשאנחנו שומעים, גם אם זה חברות שאומרות 'אנחנו לא נשקיע כסף בישראל' או 'אנחנו נמשוך את הכסף מפה ונעביר אותו לארה"ב', או אפילו קניון ביג שאומר שהוא לא ייפתח היום וכו' - אפשר לראות את כל הדברים האלה כסוג אחר של שביתה, שביתה דווקא של ההון ולא של העובדים".
אם פספסתם: אתמול עסקנו ב"כסף חדש" בהחלטה לעצור את רצף העלאות הריבית: בכיר בבנק ישראל הסביר בפודקאסט הכלכלי של ynet מה השיקולים שעמדו בפני הנגיד לפני ההחלטה להותיר את הריבית על כנה, איך הירידה בערך השקל תשפיע על ההחלטות הבאות ומה מידת ההשפעה של החקיקה המשפטית. וגם: למי כדאי לבחון אפשרות למחזר משכנתא ולמה קבוצת ביג "ירדה מהעץ"? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול>>
