על רקע השיא שנרשם במשיכות כספים מקופות הגמל מתחילת השנה - שהגיע ל-8.2 מיליארד שקל בשבעה חודשים - עו"ד ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים ומתכנן פיננסי, הסביר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, כמה מס צריך לשלם על משיכה לפני גיל הפרישה, אילו מקרים יוצאים מהכלל ומה כדאי לבדוק לפני שפודים קופת גמל.
לדבריו, "מה שקורה בחלק מקופות הגמל אם אתה מושך בטרם עת, זה שצריך לשלם מס אגרסיבי של לפחות 35%. עכשיו מה שקרה זה שאנשים שמשכו מקופות הגמל בעצם חטפו פעמיים - פעם אחת את הירידות של 2022, ופעם שנייה גם את המיסוי הגבוה הזה, שהוא נכון לחלק מסוגי הקופות. בנוסף, עליית הריבית המשמעותית משפיעה - בין השאר בגלל שאנשים לקחו הלוואות בשביל להשקיע אותן כשהריבית הייתה נמוכה, ועכשיו הם בבעיה כי הריבית גבוהה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד הסביר בוקסבאום, באילו מקרים משלמים את המס הגבוה על משיכה, ובאילו לא: "קודם כל זה מאוד תלוי באיזו קופת גמל מדובר. יש קופות גמל שבהן הכסף נצבר עוד לפני שנת 2008 ואז מה שנקרא זה כספים הוניים, אותם אפשר למשוך בלי תשלום של מס גבוה. קופות גמל אחרות, בחלקן, אם עדיין לא הגעת לגיל פרישה מוקדמת, אתה תצטרך לשלם תשלום מיסוי של 35%. זה באופן כללי.
"מי שבכל זאת צריך את הכסף עכשיו צריך לבדוק את שאר המקורות הכספיים שלו. הרבה פעמים אני נתקל באנשים שבמקביל לכסף הזה, יש להם גם כספים בכל מיני חסכנות, בפק"מים, בבנק, אפילו בעובר ושב. לפעמים אנשים מושכים כסף מקרן השתלמות, שהוא פטור ממס, זה כסף מעולה, עוד לפני שהם נוגעים בשאר הכספים שלהם. אז קודם כל תבדקו מאיפה כדאי לכם למשוך את הכסף, בהנחה שאתם חייבים אותו כרגע.
"שנית, אם אתם לא ממש חייבים את הכסף בשנה הקרובה, אולי כדאי שאנשים יבדקו את טווח ההשקעה שעוד יש להם. יכול להיות שאם אפשר לחכות שנתיים-שלוש, ייתכן שכדאי להמשיך לצפות לעוד תיקונים שיהיו בשוק ההון, אגב כמו שקרו מתחילת השנה".
יש מקרים שכדאי לקחת הלוואה כדי לא להוציא את כל הכסף מקופת הגמל ולשלם מס כל כך גבוה?
"לפעמים כן, בוודאי, זה משהו שאנשים חייבים לקחת בחשבון. זה לא נעים לשלם כ-6% ריבית על הלוואה, אבל מצד שני לשלם תשלום של 35% מס, וגם למשוך את זה בדיוק בתקופה של ירידות, זה בוודאי לא מומלץ, אלא אם כן אין ברירה לחלוטין", טען בוקסבאום.
איך שילוב נשים בסיירות ישפיע על שילוב נשים במשק?
עוד דיברנו בפרק, על ההשפעה של שילוב נשים ביחידות מובחרות על שילובן אחרי השחרור בתפקידים בכירים במשק. פרופ' רונית קרק, מומחית למגדר ומנהיגות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הסבירה ב"כסף חדש", כי "יש לשילוב נשים בסיירות הרבה משמעויות. קודם כל יש לזה משמעות סימבולית, כי מדובר בתפקידים מאוד נחשבים, עם הרבה יוקרה, והרבה הערכה כלפיהם בציבוריות הישראלית. והדבר הזה, אנשים אחרי זה נושאים אותו איתם לתוך שוק העבודה.
"חוץ מזה, נשים שנכנסות לתפקידים האלה בעצם יוצרות קשרים עם כל אותם גברים וחיילים שנמצאים בתפקידים האלה, ואנחנו יודעים שאחת הסיבות שנשים אחר כך מתקדמות פחות בעולמות התעסוקה זה החבר מביא חבר, ופה יש לנו סיכוי לחבר מביא חברה. אותן נשים למעשה מייצרות איזשהו הון חברתי על ידי כל רשתות הקשרים, ואנחנו רואים את זה קורה בעולמות של ההייטק ובעולמות של הטיס.
"מעבר לקשרים ולסטטוס, יש גם את החלק של לקיחות סיכונים ואיזשהו חוסן שאולי אפשר לפתח ביחידות האלה. למשל, יש מחקר גדול שמראה ש-96% מהנשים בתפקידים הבכירים בארה"ב הן נשים שבילדות שלהן או בקולג' עסקו בספורט. אז גם הפעילות הפיזית הזו של ספורט, של לשחק עם קבוצה או להבין מה זה לנצח ומה זה להפסיד".
עוד בפרק: מה זה אומר שת"א כבר לא בסיכון להפוך לבועת נדל"ן? עורכת הנדל"ן הילה ציאון עם כל הפרטים. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא של יום רביעי בנגן שבראש הכתבה.
עוד כסף לחרדים? "באוצר לא אמרו לנו את האמת"
לאחר שוועדת הכספים אישרה השבוע עוד העברה של מאות מיליונים לצורכי המגזר החרדי והחינוך ההתיישבותי, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק, טען בריאיון ל"כסף חדש" כי "מאשרים את מסגרת התקציב כדי שהקואליציה לא תיפול ואז מתחילים למתוח אותו לכל הכיוונים ושנה אחרי כבר אי-אפשר להכיר את התקציב".
בליאק הפנה אצבע מאשימה (גם) לאגף התקציבים באוצר: "הפקידות הבכירה במשרד האוצר ניסתה, בלחץ של הפוליטיקאים, לא לומר לנו את כל האמת. לצערי, זה חוזר שבוע אחר שבוע כי הכספים מועברים ממשרדים כמו משרד הרווחה שאין בו עודפים לבחורי הישיבות ולעסקנים החרדים לצרכים סקטוריאליים של המפלגות החרדיות - ולבור הזה אין תחתית.
"אני טוען שכל השינויים האלה בתקציב, שלושה חודשים בלבד אחרי אישורו, הוועדה מאשרת אותם בניגוד לחוק - ואנחנו נתעקש על כך. הרי אם היום הם מדברים על חגי תשרי ועל סיורי הסליחות, הם לא ידעו בחודש מאי שבספטמבר יהיו חגים? זה לא ייתכן. אני אפילו לא מדבר מבחינה פוליטית - מבחינה עניינית ומקצועית. לכן אנחנו נמשיך להעלות את הנושא הזה, לעקוב אחר הדיון וננסה להיאבק ולמנוע את זה", אמר בליאק.
"למען ההגינות, זה לא התחיל בממשלה הזאת", הוסיף בליאק. "זה אולי נעשה ביתר שאת בממשלה הזו, אבל זה התחיל לפני לא מעט שנים והגיע הזמן לתקן את זה - כי זה דבר לא תקין, לא פוליטית ולא מקצועית. בסופו של דבר, זה פוגע באמון הציבור במערכת".
עוד בפרק: יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, הסביר מה גורם לזינוק המתמשך במחירי הנפט ואיך הם משפיעים עלינו ושמוליק דודאי, מתמודד לראשות מ.א. עמק יזרעאל, מנכ"ל החברה הכלכלית של משגב ומנהל פיתוח עסקי של המועצה במשגב, טען כי מה שצריך כדי לפתח את עמק יזרעאל זה הייטק: "צריך להוציא אותו מ'מדינת הרצליה-תל אביב' ולהביא אותו גם למרחב שלנו, לצפון". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא מיום שלישי >>
מה צריך לעשות כדי לקבל טיפול נפשי בזול?
בסוף השבוע פרסמנו ב-ynet שלאחרונה יותר ויותר חברות, בתחום ההייטק בעיקר, שמות דגש גדול יותר על רווחת העובדים בפן הנפשי. אם בעבר החברות הגדולות התחרו על עובדים באמצעות הפקות מנקרות עיניים, לאחרונה הצ'ופרים שצוברים תאוצה זה דווקא טיפולים פסיכולוגיים, פעילויות כמו יוגה ומדיטציה ועוד. זאת, כשברקע המצב של השירות הפסיכולוגי הציבורי בישראל בעייתי ביותר, והסיכוי לקבוע תור לפסיכולוג מסובסד מהמדינה קטן במיוחד.
אפרת ליה שחף, פסיכולוגית וחוקרת, כותבת המחקר "התערבות טיפולית" עבור קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, סיפרה ב"כסף חדש" כי "המשבר של בריאות הנפש זה משהו שקורה בכל העולם, וזה החמיר אחרי הקורונה, אבל עוד לפני זה ארגון הבריאות העולמי הודיע שהדיכאון היא אחת המגפות הגדולות שנתמודד איתן במאה הזאת.
"במחקר שערכנו גילינו שאכן כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מדווחים שהם מוציאים כמעט אלף שקל בחודש על טיפול נפשי. זה בערך עשירית מהשכר הממוצע, הרבה יותר מעשירית מהשכר החציוני. לא שאלנו אותם אם הם משתמשים בשירות הפסיכולוגי של המדינה או שלא, אבל לפי הסכומים נראה שהרבה מההוצאה היא על שירותים פרטיים".
עוד היא הוסיפה כי "לשירות פסיכולוגי ציבורי אתה צריך לחכות לפעמים שנה אפילו, גם כשמדובר באנשים שמתקשרים ואומרים שהם רוצים להתאבד. זה עצוב ברמה כזאת".
בנוגע לחברות שמציעות לעובדים טיפולים פסיכולוגיים על חשבונן, לא בטוח שמדובר רק ברצון טוב - אלא בצורך כלכלי של ממש של החברות. לפי המחקר שכתבה ליה שחף, "מדובר בסוגיה מאקרו-כלכלית כיוון שבמדינות עשירות, ובהן ישראל, מחלות נפש מהוות מחצית מכלל המחלות עד גיל 45, מה שהופך אותן למחלות הנפוצות ביותר בקרב אנשים בגיל העבודה. רבים ממתמודדי הנפש אינם מועסקים, ובמקרים שבהם הם עובדים יש להם סיכוי גבוה יותר להיות חולים או לעבוד מתחת לרמת מסוגלותם, מה שמביא לפגיעה בפריון. במדינות רבות קרוב למחצית מקצבאות הנכות משולמות בגין מחלות נפש".
"צריך להבין שאדם עם מחלה פיזית למשל מתפקד טוב יותר כעובד מאדם שסובל מדיכאון או חרדה, ואחד מכל חמישה אנשים יסבול מדיכאון או חרדה במהלך החיים באופן שיוביל לפגיעה תפקודית", הסבירה ליה שחף. "זה משליך גם על בני המשפחה שתפקודם נפגע הרבה פעמים כי הם צריכים לטפל במישהו שלא מתפקד".
על ההנחה שרק חברות חזקות מעניקות טיפול נפשי שכזה לעובדים שלהם, אמרה כי "זה יוצר עוד יותר פערים בין עובדים חזקים לחלשים, אבל חשוב לדעת שזו הטבה שמקבלים הרבה פעמים דרך הביטוח בריאות, ואפשר להתמקח על זה ולעשות על זה משא ומתן בנוגע למה כולל הביטוח הזה. בכל מקרה אין ספק שזה משהו שהמדינה צריכה לספק כי אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות".
עוד סיפרה ליה שחף כי "מצאנו במחקר ששליש מהאנשים באוכולוסייה הבוגרת היו מוכנים להעלות מיסים כדי שיהיה שירות כזה של המדינה שדרכו הם יוכלו לקבל טיפול נפשי".
עוד בפרק: בצל פגישת נתניהו-מאסק, זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הסביר ב"כסף חדש" מה מצבה של ישראל בתחום ה-AI, וכתבתנו מירב קריסטל הסבירה מדוע נראה שהישראלים לא קנו הפעם בראש השנה בהיקפים שהם קונים במרבית השנים. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא מיום שני >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
