לראשונה בתולדות המדינה – דירוג האשראי של ישראל הופחת הלילה. חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס, אחת משתי החברות הגדולות והנחשבות בעולם, הודיעה אתמול (שישי) בלילה על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה A2 (מרמה של A1), ואף הוסיפה להורדת הדירוג "תחזית שלילית", שעלולה להוביל להורדת דירוג נוספת. מה המשמעויות של דירוג אשראי בכלל ושל ההחלטה הנוכחית, ואילו דברים סוכנות הדירוג מציינת שהשפיעו לרעה על ההחלטה - ומה היא דווקא מציינת לטובה? ynet עושה סדר.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה, שר האוצר ומשרדי סוכנות הדירוג מודי'ס
(צילום: מארק ישראל סלם, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת ורויטרס)
מהי המשמעות המעשית של הורדת דירוג האשראי?
הורדת הדירוג - הראשונה אי פעם מאז שישראל נמדדת בדירוגי האשראי משנת 1998 - צפויה לייקר את הריבית להלוואות שנאלצת המדינה ליטול עקב המלחמה המתמשכת בחזית הדרום ואי השקט בחזית הצפון. כמו כן תתייקר לכן הריבית גם לחברות הישראליות ולמשקי הבית.
עם זאת, נציין כי בשווקים מתמחרים את ישראל כבר תקופה ארוכה יחסית במחיר גבוה יותר, משום שהעולם ער לסיכונים שבמלחמה וגם לאי היציבות הפוליטית והחברתית ששררה בישראל עוד לפני המלחמה, על רקע המהפכה המשפטית. לכן, גופים מרכזיים מובילים רבים העלו כבר את הריבית על הלוואות לישראל.
אז מה בכל זאת מדאיג בהחלטה הנוכחית?
למרות שבפועל השטח כבר תמחר את הורדת הדירוג, כעת החשש שההחלטה תבסס את ישראל ברמת הדירוג הנמוכה יותר - ולתקופה ארוכה. במודי'ס ציינו בדוח החמור שפרסמו אמש כי הם צופים שלישראל יהיה קשה להעלות את הדירוג בחזרה, וכי הדירוג החדש צפוי להישאר לתקופה ארוכה, גם אחרי שהמלחמה תיגמר.
בנוסף, לצד העובדה כי הורדת הדירוג עצמה הייתה צפויה יחסית, ופורסמה כבר לפני כשבועיים לראשונה ב-ynet, ההורדה של תחזית הדירוג בנוסף להורדת הדירוג עצמו מטרידה במיוחד, והפתיעה רבים. החברה הזהירה כי ייתכן שהדירוג ימשיך לרדת ככל שהסוכנות תשתכנע שהמצב בצפון מסלים וכן שהתנהלות הממשלה לא נותנת מענה מספק למצב.
עוד חשש הנובע מההחלטה הוא שגם שתי חברות הדירוג הגדולות האחרות, סטנדרד אנד פור ופיץ', יפגעו בדירוג האשראי של ישראל בקרוב. זאת, לאחר שגם הן שמו את ישראל תחת "מעקב שלילי" עם פרוץ המלחמה.
האם תהיה להורדת הדירוג השפעה על המחירים בארץ?
הורדת הדירוג עלולה להוביל לפחות זמנית לירידה בשערי המניות בבורסה של תל אביב ולהחליש בעת הקרובה את השקל אל מול המטבעות הזרים. מצב כזה עלול להביא לעליית מחירי היבוא, בין השאר של חומרי הגלם, ולצורך להעלות מחירים. למשל, אם השקל יופחת באחוזים אחדים יהיה כנראה צורך לייקר בפעם השלישית את מחירי הדלק כבר בעוד שלושה שבועות.
מה הסיבות שעמדו מאחורי ההחלטה של מודי'ס?
כלכלני החברה מעריכים כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הכנסת והממשלה ופוגעים משמעותית בחוסנה התקציבי של המדינה.
עוד ציינה מודי'ס את היעדר הפתרון לעזה ביום שאחרי כנורת אזהרה מטרידה. לדברי החברה, בעוד שהלחימה בעזה יכולה לרדת בעצימותה ואף להיעצר, אין כרגע הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תוכניות ארוכות טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.
החברה מציינת שהעובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תוכנית ארוכת טווח, הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה, עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. "אך עם זאת" מציינים בדוח, "ממשלת ישראל דחתה עד כה תוכניות מסוג זה. יתרה מכך, גם אם תוכנית כזו תסוכם בסופו של דבר, הצלחתה המתמשכת לאורך זמן תהיה מוטלת בספק".
בנוסף הזהירו במודי'ס, כי "בתרחיש של הסלמת העימות עם ארגון החיזבאללה, עלולה להיות לכך השפעה שלילית אף יותר על הכלכלה מתרחיש הבסיס של החברה, בנוסף ללחץ נוסף על הנתונים הפיסקליים בתרחיש שכזה".
החברה ציינה כי אחת הסיבות המרכזיות להורדת הדירוג נעוצה בחולשת הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (הממשלה). לעומתן, כלכלני מודי'ס מציינים לטובה את מערכת המשפט והחברה האזרחית שהצילו את ישראל מפגיעה קשה עוד יותר בעת הזו.
ההתייחסות של מודי'ס למצב הפנימי בישראל
לדעת החברה, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הממשלה והכנסת. הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים.
החברה משבחת במיוחד את בית המשפט העליון על כך שהצליח לבטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. דברי שבח של החברה נתונים באופן מיוחד לארגונים האזרחיים שפעלו מאז פרוץ המלחמה: "עוצמתה של החברה האזרחית בישראל ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
חוץ מהחברה האזרחית ומערכת המשפט, מה עוד ציינה מודי'ס לטובה?
על אף החשש בישראל מהתייחסות של סוכנויות הדירוג המרכזיות להתנהלות הממשלה סביב תקציב המדינה, החברה דווקא שיבחה את הממשלה בעניין העלאת המיסים: "נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים". לדברי החברה, ככל שהצעדים יאושרו במלואם, הם יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר. בנוסף, אין התייחסות לכספים הקואליציוניים בדוח, אך כן יש התייחסות ל"סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה", כלומר - גידול יחסי דווקא באוכלוסיות שאינן תורמות לצמיחה.
החברה מדגישה שעד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, בתי הספר נפתחו מחדש וחלק מחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות המילואים הפעיל.
מה הסיכוי להורדת דירוג נוספת?
במודי'ס לא הסתפקו רק בהורדת הדירוג עצמו, אלא גם הוסיפו לדירוג החדש תחזית "שלילית", כלומר השאירו פתח להורדה נוספת, אם מצבה הביטחוני, הגיאו-פוליטי והכלכלי של ישראל יורע בקרוב בשל המלחמה בעזה או עקב פתיחת חזית נוספת בצפון.
כלכלני החברה ציינו כי "לאור תחזית הדירוג השלילית, החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה". החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל-"יציבה", "רק אם לאחר סיום העימות יהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקלית ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות וקביעת סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".
מוד'יס מזהירה, כי "סביר להניח שהדירוג יירד עוד במידה שהמצב בצפון יסלים לעימות בקנה מידה מלא עם ארגון חיזבאללה, שיכלול גם השפעה שלילית משמעותית יותר על התשתיות והיכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש. כמו כן, הדירוג יירד במידה ויהיו אינדיקציות לכך שיכולות של מוסדות מדינת ישראל יפחתו באופן משמעותי מכפי שהחברה מעריכה כיום, לאור הצורך להתרכז במתן מענה ביטחוני. בנוסף, במידה ותהיינה עלייה בהסתברות לפגיעה כלכלית או פיסקלית בטווח הזמן הבינוני, מעבר לתחזיות שהחברה צופה כיום".
ראש הממשלה טען שההחלטה לא כלכלית ונובעת רק בגלל המלחמה.
זו טענה ממש לא נכונה. מצבה הכלכלי של ישראל הורע אמנם בעיקר בשל המלחמה, אולם הממשלה לא עשתה די למנוע את הגירעון העצום והיא גם אשמה בפגיעה (חוק הסבירות) במערכת המשפטית, כאשר במוד'יס מציינים בדוח שרק בית המשפט העליון מנע את הפגיעה הקשה של הממשלה ברגע האחרון.
בנוסף, נתניהו טען בתגובתו כי "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח". מודי'ס, מנגד, טרחה להבהיר בדוח שפרסמה כי זה ממש לא בטוח, ואף ציינה שהדירוג עלול דווקא להידרדר. "באופן כללי, השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרשו על פני תקופה ארוכה, יתכן הרבה מעבר לתקופת הלחימה הפעילה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה והמימון הציבורי עלולים להתגלות כחמורים יותר מכפי שהחברה מעריכה כיום".
מה משמעות דירוג האשראי?
דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול. כאשר דירוג האשראי יורד, הריבית על הלוואות למעשה עולה והעול הכלכלי על נוטל ההלוואה - שהוא למעשה אזרחי מדינת ישראל במקרה זה - מזנק.
מה מצבה של ישראל לאורך השנים?
מאז תחילת קביעת דירוגה של ישראל, בסוף המאה הקודמת, הדירוג של ישראל רק עולה כל הזמן ומעולם לא הופחת עד העת הזאת. מדינת ישראל עמדה מאז ומעולם, ב-75 שנות קיומה, בכל החזרי ההלוואות שנטלה, במועד שנקבע ובכל הכללים שנקבעו בעת מתן ההלוואה.
מצבה הכלכלי האיתן של ישראל לאורך שני העשורים האחרונים הביא בשנים האחרונות להעלאת דירוג האשראי שלה לרמות מהגבוהות בעולם. כתוצאה מכך הצליחו החשבים הכלליים במשרד האוצר לגייס למדינה, גם בשיא משברי תחילת שנות האלפיים והקורונה, הלוואות חדשות בריבית נמוכה מאוד, יחסית לרבות ממדינות העולם, שמצבן בדירוג האשראי שלהן הוגדר פחות טוב מאשר זה של מדינת ישראל.
מי החברות הקובעות את דירוגה של ישראל?
בעיקר שלוש חברות בינלאומיות נחשבות, שכולם בעולם הפיננסי נותנים אמון בדירוגים שהן קובעות: סטנדרד אנד פור, מודי'ס ופיץ'. לפני הבשורה על המהפכה המשפטית והמחאה שפרצה בעקבותיה, שלוש החברות שיבחו את מדיניות ממשלת ישראל ובנק ישראל בעת משבר הקורונה ובשנה שאחריה, שבה המשק יצא במהירות מהמשבר.
בנוסף, החברות צפו בתחזיותיהן לעתיד אפשרות של העלאת הדירוג של ישראל, כאשר מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג של ישראל ל"חיובית" באפריל 2022 בשל הביצועים הטובים של המדינה ביציאה ממשבר הקורונה. שנה לאחר מכן, באפריל 2023, הורידה מודי'ס את התחזית ל"יציבה" בשל החשש מאי היציבות הפוליטית והחברתית על רקע מהמהפכה המשפטית. כעת, כאמור - התחזית הפכה ל"שלילית".
