באשקלון עדיין מלקקים את הפצעים מסבב הלחימה האחרון. "תוך כדי הלחימה ספגנו 77 פגיעות ישירות בבתים. עיר עם 160 אלף תושבים, מתוכם 40 אלף תושבים לא ממוגנים - זה פשוט מטורף. אין פה כדאיות כלכלית לתמ"א 38 - אנחנו דורשים סבסוד לבניית ממ"דים, המדינה צריכה לפתוח את השיברים ולסבסד פרויקטים עם מיגונים". כך אמר היום (א') גדעון קינג, ראש המינהלת להתחדשות עירונית בעיר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קינג דיבר בוועידה הלאומית לפינוי בינוי של מרכז הבנייה הישראלי שנפתחה היום בירושלים. בפאנל בנושא יחסי השלטון המרכזי עם השלטון המקומי הוא התייחס להחלטה האחרונה שהתקבלה מוקדם יותר היום במועצת מקרקעי ישראל, רגע לפני שהיושב בראשה, שר הבינוי והשיכון היוצא יעקב ליצמן, צפוי להיות מוחלף על ידי שר הבינוי והשיכון הנכנס, זאב אלקין. במסגרת ההחלטה, אושרה ההצעה של רשות מקרקעי ישאל (רמ"י), משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית באזורים ללא היתכנות כלכלית באמצעות הכנסות מקרקע משלימה.
על פי ההחלטה, הפרויקטים יקודמו על ידי הפניית תקבולים פיננסיים, שמקורם בשיווק קרקע משלימה למיזמים באזורים אלו. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ההחלטה נועדה להגביר את הכדאיות הכלכלית של מיזמים להתחדשות עירונית באזורים בהם הרווחיות הכלכלית עבור היזמים נמוכה. בהקשר זה הבהיר קינג: "קרקע משלימה באשקלון היא הכרח, בין אם במתכונת הקודמת או במתכונת הנוכחית שאושרה היום. אין לנו כמעט מתחם פינוי בינוי שלא נדרשת לו קרקע משלימה".
בפאנל השתתף גם ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, שהתייחס לעימות בין העירייה לרמ"י לגבי קיום הסכם הגג שנחתם מול המדינה. "הסכם עם המדינה הוא בגדר המלצה", טען פדלון. "חתמתי על הסכם לבניית 1,850 דירות, האכלוס מתבצע בימים אלה. אבל שום דבר לא קיבלנו, זה התפוצץ לנו בפרצוף.
ראש עיריית הרצליה, משה פדלון: "מה שמעניין את רשות מקרקעי ישראל זה כסף, לא מעניין אותה תשתיות לאומיות"
"מה שמעניין את רמ"י זה כסף, לא מעניין אותה תשתיות לאומיות. אין תשתיות ביוב ומים. היום מכון טיהור השפכים שלי מלא. נשארתי עם 300 הקוב האחרונים, כשיש לי תוכניות ל-30 מתחמי פינוי בינוי, עם פוטנציאל ל-13 אלף דירות. הכל יוקפא", אמר פדלון והוסיף: "אני פונה למשרד החינוך שיקימו לי גני ילדים וכיתות כי בתי הספר מלאים, ואין אישור. שנתיים וחצי אני ממתין. אגו, כוחניות, בירוקרטיה נוראית וחבל".
אסף סימון, מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית, חיזק את הדברים. "יש ניתוק אמיתי בין השלטון המרכזי למקומי ואי-אפשר להתעלם מזה יותר. יש ראש עיר שרוצה לקדם התחדשות עירונית בעיר שלו ולא מצליח. בהרצליה זה המט"ש (מכון טיהור שפכים - ה"צ) ואנחנו מכירים את זה במקומות אחרים עם בעיות אחרות. הסכמי הגג כנראה פספסו משהו. בסוף העולם מונע מכסף ואם ראש עיר לא מצליח לקבל כסף לעיר שלו על הגדלת יחידות הדיור אנחנו בבעיה", אמר.
רועי ברזילי, סגן ראש עיריית רמת גן, הוסיף: "כשהשלטון המרכזי החליט לקדם את תמ"א 38, המטרה הייתה להגן על ישראל מפני רעידת אדמה וזה היה הדבר הכי מרכזי. בשלב מסוים ב-2011 הדברים השתנו. הייתה מחאה חברתית, ואזורי הביקוש הפכו להיות המנגנון המרכזי להגדלת היצע הדיור כדי להוריד מחירים. אבל אנחנו עמוסים גם כך בדירות. כשאמרו לנו שאנחנו צריכים לענות על הביקוש, אמרנו שגם האמצעים צריכים להשתנות. אם אני צריך לבחון איך להגדיל את היצע הדיור, תמ"א 38 היא תוכנית אנטי תכנונית".
"לא בטוח שישראלים ירצו לגור במגדלי עירוב שימושים"
בפאנל בנושא עירוב שימושים (הכוונה לפרויקטים למגורים המשלבים מסחר ותעסוקה), הזהיר ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, מפני עודף פרויקטים מהסוג הזה. "לא בטוח שהישראלים ירצו לגור במגדלים של עירוב שימושים. כמה תושבים ירצו לגור במגדל של 50-40 קומות שלמטה יש גן ילדים?", תהה מלול. "הם יירדו בבוקר לחניון ויתקלו בהורים שמביאים את הילדים לגן, ולכן לדעתי הנושא של עירוב השימושים הוא רק סיסמא. איני חושב שמדינת ישראל מתאימה לצורת הבנייה הזאת".
גם יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, ציין כי עירוב שימושים ומגורים במגדלים לא מתאים לעיר. "בני ברק בתרבות שלה היא לא עיר - היא כפר, אי-אפשר לקיים את מרקם החיים של בני ברק במגדלי מגורים", אמר. "כיום בפרויקטים של תמ"א 38 אנחנו דורשים הקצאה למבנה ציבור בקומת הקרקע, אבל לא מדובר במגדלי מגורים עם שימושים נוספים".
האדריכל גיא מילוסלבסקי, הוסיף כי "יש היום מגמה הולכת וגדלה של פרויקטים בהתחדשות עירונית הכוללים עירוב שימושים. הצפיפות בערים בכל העולם הולכת וגדלה, וגם בישראל צפויה עלייה משמעותית בצפיפות לאור תחזיות הגידול באוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים, רמת ילודה גבוהה ועוד. כדי לא להגיע למצב של ערים עם שכונות מנוכרות ומרבצי בטון יש צורך בפרויקטים של עירוב שימושים שיתנו מענה לצרכי התושבים".
עו"ד לירון רוט: "לא בכל פרויקט מגורים נכון לשלב משרדים או מסחר, על אף הדרישה החוזרת ונשנית של ועדות התכנון"
עו"ד לירון רוט, שותפה במשרד עוה"ד גינדי כספי ושות', אמרה כי "עירוב שימושים הוא פיתרון יעיל ונכון כאשר משתמשים בו במיקום הנכון, ובתמהיל הנכון. אחד האתגרים הגדולים הוא ההפרדות הפיזיות והמשפטיות בין השימושים השונים. ההפרדות חשובות מאוד לדיירים שרוכשים דירות בפרויקט, ורוצים לדעת שאיכות החיים שלהם לא תיפגע כתוצאה מקיומם של שימושים נוספים כגון גני ילדים, מסחר ומשרדים. לא בכל פרויקט נכון לשלב משרדים או מסחר, על אף הדרישה החוזרת של ועדות התכנון".
ירושלים: "לישראלים אין יכולת להתחרות בתושבי החוץ"
בפאנל שעסק בירושלים כמודל לעיר מתחדשת בישראל, אמרה שירה תלמי בבאי, מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, כי "ירושלים נושאת בנטל כבד מאוד. הרשות החליטה להכניס פנימה עוד ועוד אוכלוסייה כי היא מאמינה שזה הדבר הנכון לעיר הזו, והמשמעות היא צורך לצופף. יש אנשים שעדיין לא הבינו מה המשמעות של מדינה שמכפילה עצמה כל שלושה עשורים. יש פה קונפליקט. מצד אחד מדינה שרוצה להשתייך לעולם הראשון, שבפועל מתרבה כמו העולם השלישי. הדרך לפתרון זה קודם כל לראות את המציאות ואני חושבת שירושלים שם".
4 צפייה בגלריה
"מדינה שרוצה להשתייך לעולם הראשון שבפועל מתרבה כמו העולם השלישי". גשר המיתרים בירושלים
(צילום: רויטרס)
מהנדס העיר ירושלים, יואל אבן, הוסיף: "בירושלים גרים היום כמיליון איש. הבאה בתור היא תל אביב עם 400 אלף איש, זה לא אותו סדר גודל. עשירית מאוכלוסיית המדינה גרה כאן. המשמעות היא צורך בפיתוח אינטנסיבי. הצפי שלנו הוא שבעוד 20 שנה יחיו בירושלים 1.5 מיליון תושבים, ואנחנו רוצים לייצר עוד ועוד יחידות דיור ומקומות תעסוקה ושטחי מסחר".
היזם אורן כהן, המתמחה במיזמי יוקרה ופועל בעיר, התייחס לפלח שוק היוקרה המיועד בעיקר לתושבי חוץ: "הביקושים שאנחנו מרגישים הם מכל העולם, השוק הישראלי כמעט לא רלוונטי. במרכז העיר נבנים פרויקטים שבהם כל דירה נמכרת לפי שווי של 90-60 אלף שקל למ"ר בנוי ועשרות מיליוני שקלים בסך הכל. לישראלים אין יכולת להתחרות ברוכשי החוץ, אבל אלו רוכשים שתורמים רבות לכלכלת העיר. העיר צריכה לחבק אותם, זו האליטה של היהדות העולמית, בתחומי הפיננסים, המסחר, הטכנולוגיה".
