ערב הסגר השני בניסיון להתמודד עם התפרצות מגיפת הקורונה, בכירים מהמגזר העסקי מתייחסים הבוקר (חמישי) למתווה שימור העובדים שמוביל שר האוצר, ישראל כץ, ומתריעים באולפן ynet: "המתווה הזה הוא מעט מדי, מאוחר מדי. אנחנו כבר מוציאים עובדים לחל"ת".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הלילה גיבשו במשרד האוצר תוכנית לשימור עובדים למעסיקים שלא יוציאו מהיום עובדים לחופשות ללא תשלום. על פי פרטי התוכנית שהגיעו לידי ynet, על כל עובד שלא נשלח בסגר השני הביתה - ישולמו 5,000 שקל, כאשר מספר המענקים שיקבלו נקבע לפי גובה הפגיעה במחזור העסקי. העלות המשוערת של התוכנית: כמיליארד שקל.
שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל, המאגדת מספר חברות גדולות במשק, ביניהן נאוטיקה, טימברלנד, גלי, ניין ווסט ונוספות, טוען כי מדובר במתווה חלקי אשר אינו מספק מענה לעסקים. "אנחנו כבר מוציאים את העובדים שלנו לחל"ת, המתווה שמפרסמים עכשיו לא יועיל לנו, הוא רלוונטי לחגים. אני לא מבין למה בממשלה מאורגנת ומסודרת אי אפשר היה להגיד 'חברה הולכים לסגר' ומראש לפרסם את המתווה, המתווה הזה לא ישפיע על הסגר הנוכחי וחבל, כי ככה אנשים מקבלים החלטות מתוך חוסר וודאות".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מוסיף ואומר: "עד עכשיו אנחנו לא מצליחים להבין את הרציונל הבריאותי. אנחנו שומעים את סגן שר הבריאות שאומר שכנראה הסגר לא יועיל ואת השרים בקבינט הקורונה שלא שלמים עם המהלך הזה. קשה לנו לקבל את הגזרה הכלכלית. יש לנו את הרושם שרק אנחנו נשלם את המחיר".
תורג'מן ואמיתי מעריכים את העלות של הסגר בעשרות מיליארדי שקלים. "המגזרים שאנחנו מדברים עליהם הם לא חמישה ולא שבעה מיליארד שקל. אנחנו מדברים על נזק של למעלה מ-15 מיליארד שקל", טוען אמיתי. "מעבר למספרים, יש פה נזק נפשי, יש פה אי וודאות. זה נכון שבימים האחרונים שר האוצר עושה מנסה למזער את הנזק הכלכלי, אבל עדיין זה מזעור הנזק. הנזק הוא מתמשך, הוודאות לאורך זמן עדיין חסרה לנו".
"עד היום השתמשנו בתזרים המזומנים שהיה לנו, ולכן המדינה צריכה לשנות את הכיוון ולהתחיל לעבוד על מתווה שהיה כמו בצוק איתן, שזה למעשה ירידה במחזורים והנשמה אמיתית לאורך זמן", מוסיף אמיתי.
"חצי סגר זה כמו חצי היריון"
תורג'מן מתייחס גם הוא לנושא וטוען כי מדובר בסגר ללא תועלת "האפקט המצטבר הוא משמעותי והכי מטריד אותי. זה שאנחנו כולנו מנהלים מוכשרים וכולנו רואים לאן אנחנו הולכים. הכסף הזה הוא כל כך מחורר, שכל כך הרבה כסף ילך לפח".
ממה אתה מודאג?
"אני מודאג ממה יהיה שנחזור. ההערכה שלי אומרת שהמצב לא יהיה הרבה יותר טוב ממה שנכנסנו לסגר, ואז הסגר הזה ירד לטמיון. במקום לאמץ את המתווה של ערים אדומות כפי שסוכם בהתחלה או לעשות סגר יותר אלים, המגזר שלנו נפגע הכי קשה בסגר הזה, ומגזרים אחרים נפגעו אולי פחות.
"אני לא רוצה להיכנס לקטע הסקטוריאלי ולדאוג למגזר שלי, אני חושב שיש הרבה אנשים תמימי דעים שהסגר הזה כל כך מחורר שהוא לא באמת יועיל, ואני חושב שלא מאוחר מדי להגיד שההגבלות שדיברנו עליהן גדולות ומוגדלות. חצי סגר זה כמו חצי היריון".
אמיתי מוסיף: "בהחלט יש שינוי כיוון בחשיבה של האוצר, אני באמת מקווה שניתן מענה עוד לפני הטלת הסגר על מנת לייצר וודאות. הדבר היותר חשוב מבחינתי זה בעוד שבועיים שלושה איפה נמצא את עצמנו מבחינה כלכלית, ולכן אני כן חושב שאנחנו צריכים להציג תכנית היחלצות שצריכה להיות מבוססת על מספר רגליים. הדבר הראשון זה לייצר ביקושים. אם הממשלה לא תדע לעזור לנו של ייצור ביקושים לא נוכל לצאת".