לממשלות חדשות יש מנהג מגונה בתחום הכלכלי. אם נתונים כלשהם הם טובים לפתע - הממשלה החדשה מיד טוענת שהנה בא המפנה והיא אחראית להתפתחות הכלכלית. ואם הנתונים רעים חלילה - קל מאוד להאשים את הממשלה הקודמת "כי השפעתה עדיין רבה על המתרחש במשק".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
האמת היא שנתוני חודש בודד לעולם לא מספרים את הסיפור האמיתי. כלכלנים רציניים נוטים להתחשב בנתונים שנתיים או לפחות חצי שנתיים. חודש אחד, עם נתון כלשהו לפה ולשם, ממש לא מצביע על שינוי במגמה, אם לטוב ואם לרע.
וכך גם מדד חודש ינואר - הראשון של ממשלת נתניהו השישית - שעלה ב-0.3%, כמו מדד חודש דצמבר, בקצה הגבוה של התחזיות (שהיו 0.1%-0.3%), עדיין לא יכול להצביע למעשה על כיוון כלשהו.
האם האינפלציה נסוגה? האם היא דווקא לא יורדת עדיין? האם המשק במצב טוב יותר או פחות טוב מאשר בחודש האחרון של הממשלה היוצאת, שהייתה בכלל ממשלת מעבר חסרת כל סמכויות להוציא אל הפועל מהלכים כלכליים או רפורמות?
בכל מקרה, ב-12 החודשים האחרונים המדד עלה כבר ב-5.4% והשיא של סתיו 2022 כבר נשבר שוב. עליות המחירים נמשכו גם בחודש ינואר: תחזוקת הדירה עלתה ב-1.4%, סעיף הבריאות במדד התייקר ב-1% ומחירי מוצרי המזון התייקרו ב-0.9%.
לעומת זאת נרשמו גם הוזלות של 4.9% במחירי ההלבשה וההנעלה בשל הקדמת מכירות סוף העונה, עם האיחור בחורף הקר והגשום. הירקות הטריים הוזלו ב-1.9% וסעיף התרבות במדד ירד ב-1.6% בחודש החורפי.
וכך, בחודש הראשון שלה לא הצליחה למעשה ממשלת נתניהו להבטיח בלימה והתמתנות בעליות מחירים. למעט הפחתה של 10 אגורות במחיר הדלק - דבר עוד לא קרה.
כך החשמל דווקא התייקר בינואר ב-8%, מחיר שעליו החליטה רשות החשמל ורק בפברואר תצומצם ההתייקרות ל-6.7%. זהו שיעור רחוק מההפחתה עד להתייקרות של 2.5% בלבד, שאותה הבטיחו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים מפוארת שאותה כינסו שבועיים בלבד לאחר הקמת הממשלה.
גם המים התייקרו בינואר ב-3.5% ולא רק ב-1%, כפי שהובטח - הפחתה בהתייקרות שתחושב רק במדד חודש פברואר. במיסי הארנונה נרשמה הוזלה די מפתיעה של 3.9%, למרות שלפי שעה ההתייקרות של 1.4% טרם בוטלה רשמית.
רפורמות כלכליות לבלימת האינפלציה טרם בוצעו בינואר, וכך למעשה לא הייתה שום השפעה כמעט לממשלה החדשה על מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר.
בכמה תעלה הריבית?
עליית המדד של ינואר מעמידה בכל מקרה בדילמה את בנק ישראל. המדד הגבוה יחסית מאפשר אמנם להעלות ביום שני הקרוב את הריבית הבסיסית במשק "רק" ברבע אחוז, ל-4% ואת ריבית הפריים ל-5.5%. אולם, המשך האינפלציה הגבוהה בישראל, כמו ברחבי העולם, מחייבת המשך העלאות ריבית בארה"ב ובאירופה, ומחייבות עוד העלאות ריבית גם בישראל.
ואולי דווקא העלאה בחצי אחוז בבת אחת בשבוע הבא תהיה הגיונית, כאשר בבנק ישראל מאוד לא מרוצים מהחקיקה של המהפכה המשפטית המתרחשת כבר בכנסת, תהליך שכבר גרם לעלייה של 7% בשער הדולר, שתגביר את האינפלציה בשל התייקרות היבוא, לאי יציבות בבורסה ולמשיכת כספים רבים מישראל לחו"ל.
ובינתיים אין גם תקציב מדינה מאושר ובבנק ישראל יצטרכו עכשיו - לקראת שתי החלטות ריבית באפריל ובמאי - להמתין ולראות האם בחודשים הבאים, עד לאישור תקציב המדינה בכנסת ב-29 במאי, האינפלציה תירגע מעט והמשק יתייצב. אחרת הריבית תמשיך לעלות עוד גם בחודשי חגי האביב.
מה שברור הוא שבאווירה הנוכחית, כאשר ברקע שלבי חקיקת המהפכה המשפטית, התגברות מסוימת בטרור ואי שקט כלכלי בעולם – שקט כלכלי ורגיעה במשק הישראלי לא צפויים בעת הקרובה.
