בית המשפט למשפחה בטבריה דחה לאחרונה בקשה של אלמנה לתקן צו קיום צוואה שהותיר בעלה ובמסגרתה קבע כי היא היורשת היחידה: האישה ביקשה להסתלק מהעיזבון לטובת ילדיה, אבל השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה שהיא לא עמדה בכללים שנקבעו בחוק.
הבעל הותיר צוואה באפריל 2013, הצו לקיומה ניתן ב-2014 ואת הבקשה הגישה האלמנה ב-2021. אולם השופטת הבהירה שעל פי חוק הירושה, על בית המשפט לבחון אם ניתן היה להגיש את הבקשה לפני מתן הצו או בהזדמנות הראשונה.
היא ציינה כי יש לברר מהו ההסבר לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי-הסבירות שלו. נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר - לא תהווה מידת השיהוי מכשול, אף אם מדובר בשנים, אם כי איחור של מעל 10 שנים נתפס כלא סביר. עוד צוין כי הסתלקות יורש מזכותו בעיזבון יכולה להיעשות גם לאחר מתן צו הירושה, ובלבד שטרם חולק העיזבון.
השופטת הבהירה כי הטעם הראשון לדחיית הבקשה נעוץ בעובדה שבניגוד לטענות האלמנה התברר שחלק מפירות נכסי עיזבון המנוח כבר חולקו. אחד מנכסי המקרקעין הרשומים על שם המנוח ונזכרים בצוואתו, מושכר זה מכבר והוא מניב לה מאז דמי שכירות.
הודגש גם שכלל לא הוכח היקף עזבון המנוח, וכפי שטען האפוטרופוס הכללי, בכתבי הטענות מטעם האלמנה הייתה התייחסות רק לנכסי המקרקעין.
גם בהתעלם מהעובדה שהעיזבון כבר חולק, האישה לא הביאה כל טעם או נימוק שיש בו כדי לעמוד בתנאי חוק הירושה בעניין עיתוי הגשת בקשתה לתיקון הצו. "עיון בבקשת המבקשת לתיקון צו קיום הצוואה מעלה נימוק אחד ויחיד ולפיו המבקשת 'החליטה להסתלק' מחלקה בעזבון", נכתב.
השופטת הוסיפה כי הבקשה הוגשה כ-7.5 שנים לאחר מתן הצו שהאלמנה עצמה ביקשה להוציא. כמו כן, היא לא פעלה "בהזדמנות הסבירה הראשונה" שעמדה לרשותה להגיש הסתלקותה לפי דרישות חוק הירושה.
לכך יש להוסיף שמגרסת המבקשת עצמה עולה כי רצונה להסתלק מחלקה בעיזבון המנוח נולד רק עתה, ברקע ייעוץ משפטי שקיבלה: "החשש שלה לסיום חייה, והרצון הטבוע בכל אדם לשמור על ילדיו... ועל משפחתו מאוחדת".
השופטת ציינה כי עם כל ההבנה לרצונה של המבקשת להשכין שלום בית בין ילדיה, אין לשיקול זה משמעות בעת בחינת הוראות חוק הירושה והחריג לכלל בדבר סופיות הדיון.
זאת ועוד, למבקשת דרכים משפטיות חלופיות להסדיר זכויותיה מכוח עיזבון המנוח, להקנות אותן כפי רצונה או לקבוע בדרכים הקבועות בחוק הירושה מה ברצונה שיעשה ברכושה לאחר מותה. מובן שמדובר בפעולות ובדרכים שחלקן כרוכות בתשלום מס, כך שקבלת הבקשה עשויה גם לגרור תוצאות ביחס לקופת הציבור.
"נראה אפוא שגם לפי מבחנים הנוגעים לשימוש בתום לב בזכות להסתלק מעיזבון המנוח, מובילים למסקנה שיש לדחות את הבקשה", סיכמה השופטת. המבקשת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עמרם נהרי עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
