"השיש במטבח הוא היום הנדל"ן הכי יקר בעולם, וההחלטה מה לשים עליו היא דרמטית. המטרה שלנו היא להפוך את שתיית הסודה להרגל יומיומי, ולכן המוצרים שלנו מותאמים בגובהם כך שיוכלו לעמוד באופן קבוע על השיש במטבח" – אומר אייל שוחט, מנכ"ל חברת סודהסטרים העולמית, ומגדיר בכך את יעד התחרות הגדול של החברה, שפתחה בימים אלה במהלך גדול למיתוג מחודש, כולל שינוי הלוגו, קמפיין פרסומי נרחב והשקת מכשירים חדשים. "החזון של סודהסטרים הוא לשנות את העולם על ידי הורדת השימוש בבקבוקי הפלסטיק החד־פעמיים, ולא שינינו בו מילה. השתנתה והתפתחה הדרך שבה אנחנו עושים זאת, כי גם הצרכן השתנה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
סודהסטרים, שידעה עליות וירידות קיצוניות לאורך יותר מ־100 שנות קיומה, הצליחה בכל פעם להפוך את הלימון ללימונדה, להפתיע ולהמציא את עצמה מחדש, עם שלושת המרכיבים הבסיסיים שאיתם היא פועלת: מים, גז וטעמים. לרגל המיתוג מחדש, מספר שוחט על האתגרים החדשים, מידת המעורבות של החברה־האם, פפסיקו העולמית, התוכניות והחידושים שבדרך, המתחרים הרבים, והכניסה לנעליו של המנכ"ל המיתולוגי דניאל בירנבאום, שהפך מזוהה עם החברה כמעט כמו סטיב ג'ובס עם אפל. בירנבאום עזב את תפקיד המנכ"ל והפך ליו"ר, מיד אחר כך גם נפתחה נגדו חקירה ולבסוף הוגשה נגדו תביעה על העברת מידע פנים לעובדת החברה, שעשתה בו שימוש לרכישת מניות ועשיית רווחים. אבל ראשית למלחמה על מקום בשיש של המטבח.
איך תעשו את זה?
שוחט: "ערכנו מחקר שהקיף 20,000 נשאלים ב־12 מדינות, בהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, קנדה וישראל, ובדקנו מי הלקוחות שיאמצו את השימוש במוצר כהרגל יומיומי. מצאנו בכל המדינות קבוצה אחת דומיננטית עם פוטנציאל: ה'פרוגרסיביים', שאוהבים לאמץ טכנולוגיות חדשות, להגן על כדור הארץ, להשקיע בבריאות, באיכות חיים ובלייף סטייל, ומוכנים להוציא על זה כסף. הופתענו לגלות שהעולם הזה, שזוהה בעבר עם הגילים המבוגרים יותר, בני 60 פלוס, הפך להיות הבון טון של הצעירים, גילי 25־45, מהעשירונים 7־10. הם מהווים 30%־40% מהאוכלוסייה בכל אחת מהמדינות שבדקנו. בישראל הם יותר מ־40%. והם מתחלקים לשלוש תתי־קבוצות: שוחרי הבריאות, אוהבי הלייף סטייל ואוהבי החדשנות. הקבוצה המובילה משתנה ממדינה למדינה: בארה"ב מובילים שוחרי הבריאות, בצרפת מחפשי הלייף סטייל עם דגש על עיצוב, ובישראל אוהבי הטרנדים והחידושים. מכאן יצאנו למהלך המיצוב מחדש".
במסגרת המיצוב מחדש נבחרה הסיסמה Push For Better (תלחצו/תשאפו ליותר טוב) – משחק מילים על לחיצת הכפתור המלווה את תהליך ייצור הסודה במכשיר. הלוגו שונה ללוגו נקי יותר ולצידו בפעם הראשונה הסמל המסחרי שמזכיר פקק עם האות S במרכזו, ובנוסף החברה יצרה "ספר מותג" מושקע שכולל חזון וגם הוראות מדויקות איך להשתמש בלוגו, בכרזות, במודעות, עם שורת כללי עשה ולא תעשה. איך מותר לצלם את המוצר ואיך אסור. למשל, לא לצלם אותו על רקע מטבח מיושן, צבעוני ועמוס מדי בפריטים, או מחוץ לסביבה הביתית, אלא על רקע נקי של מטבחים עדכניים, שמשדרים יוקרה.
בנוסף לכל פעילות המיתוג המחודש, בחברה גם השיקו שלושה מכשירים חדשים תחת השם "קולקשן", שמקנה נופך של יוקרה למכשירים. שוחט: "המכשיר 'ארט' מסמן את הכניסה שלנו לתחום הפרימיום (מכשירים מעוצבים יותר עם קריצה לחלק מהמתחרים – ש"ח). 'דואו' מאפשר הכנת סודה בבקבוקי פלסטיק או זכוכית – לפי דרישת הצרכנים במדינות השונות. 80% ממכשירי הסודה בגרמניה, באוסטריה ובשווייץ, למשל, נמכרים עם בקבוקי זכוכית. בארה"ב 90% נמכרים עם בקבוקי פלסטיק. המכשיר השלישי, 'טרה', עושה פישוט של השימוש, גם בהכנסת בלון הגז למכשיר וגם בהפעלתו. בימים אלו אנחנו מפסיקים את ייצור הדגמים הוותיקים. והמהלך מלווה בקמפיין בארץ ובחו"ל".
שלומי לחנה, מומחה לאסטרטגיה שיווקית ומרצה לשיווק, מסכים עם התפיסה השיווקית הזאת ומסביר: "כשהמטבח הופך לסוג של תצוגת אופנה, והמקום על השיש מוגבל, ככל שהפריט עיצובי וידידותי יותר – גדל הסיכוי שלו להישאר על השיש".
אבל המיצוב החדש ומגוון הפעילות וההשקעות הם למעשה המשך של הקו הקודם של החברה. איפה הדרמות שאליהן הורגלנו בסודהסטרים?
שוחט: "בהחלט, אנחנו באבולוציה – ולא ברבולוציה. אנחנו מבינים יותר את הצרכנים ומה עשתה להם הקורונה, מבינים שהם רוצים שנאפשר להם ליצור דברים אישיים, גם סודה, ושהם רוצים מכשירים בנראות אחרת".
אז לא נראה את הקמפיינים התזזיתיים, מייצרי הפרובוקציות, שאפיינו את החברה לפני שש ועשר שנים? לא תראו לנו כלובים מלאים בפחיות ריקות של משקאות קלים שממחישים כמה סודהסטרים חוסכת נזק לסביבה? ואיזה קשר יש לזה עם העובדה שענקית המשקאות הקלים פפסיקו, סוג של מתחרה למוצר הסודה הביתי, היא הבעלים שלכם?
"אנחנו לא תוקפים, אבל זה לא קשור לפפסי. הקמפיינים מן הסוג הזה היו מאוד נכונים לזמנם, כשהיינו חברה קטנה והיינו צריכים להוכיח שאנחנו קיימים. זו הייתה האסטרטגיה השיווקית שהוביל דניאל (בירנבאום – ש"ח) והיא הייתה מצוינת. היום, כשאנחנו חברה עם מחזור של למעלה ממיליארד דולר, היא פחות רלוונטית. גם בעבר הפחית של פפסי לא הייתה במרכז – תקפנו את קוקה־קולה".
עד כמה פפסיקו מעורבת בהחלטות שאתם מקבלים?
"בהחלטות המעורבות מועטה. היא בעיקר בדיווחים הכספיים, בגישה המשפטית. בלב העסק יש מעט מאוד מעורבות".
שוחט, עוד מעט בן 49, הוא יליד חיפה, בוגר תואר ראשון במשפטים ובחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב. הוא גר בתל מונד, נשוי ואב לארבעה – שני זוגות תאומים, בגילי 11 ו־16 וחצי. לסודהסטרים הוא הגיע ב־2010 כיועץ משפטי של החברה. קודם לכן עבד עשר שנים בחברת פרוטרום, המייצרת חומרי גלם לתעשיות הטעם והריח העולמיות. כשמונה שנים מתוכן שימש כסגן נשיא לעניינים משפטיים בחברה.
סודהסטרים הוקמה בבריטניה ב־1903 כחברה למילוי בלוני סודה במכשירים דמויי סיפולוקס. בשנות ה־70 וה־80 הם זכו לפופולריות רבה, כשבין הצרכנים הנאמנים שלהם היה גם בית המלוכה. ב־1978 נכנסה החברה לישראל עם המפיץ פיטר וייסברג, עולה מאנגליה שמיקם את המפעל במעלה־אדומים והאמין במוצר בזמן שכולם צחקו עליו. שש השנים הראשונות עמדו בסימן משבר רודף משבר. כשהתפוצצו שני מכשירים בבתי לקוחות, וייסברג תבע את החברה האנגלית, ובמקביל החל לייצר בעצמו מכשיר חדש ובטיחותי יותר, שהוא הבסיס לסודהסטרים המודרנית. בעזרת המכשיר החדש הוא השתלט על החברה הבריטית וקיבל את ההחלטה שעובדת לטובת החברה עד היום: לייצר הכול – את המכשירים, בלוני הגז וגם הטעמים, מה שמשחרר את החברה מתלות בספקי משנה.
המכשיר הפך ללהיט. ב־1999 פעלו בישראל יותר ממיליון מכשירים. בשנת 2000 התחיל המכשיר להסתמן כמכשיר הגזת המשקאות הביתי הנמכר ביותר גם בעולם, אם כי עדיין רחוק מאוד מהנתונים המרשימים של היום. מ־2002 החלה הידרדרות בעקבות סכסוכים עם חברת "בריטה" הגרמנית, ששימשה כמפיצה של סודהסטרים בגרמניה, ובעקבות החלטה של וייסברג להיכנס לתחום מכירת מטהרי המים, עם השקעה של עשרות מיליוני דולרים. ההחלטה הקדימה את זמנה ופגעה במשאבי החברה.
ב־2006 נרכשה השליטה בסודהסטרים על ידי משפחה יהודית־אנגלית העוסקת בנדל"ן, אך היא לא הצליחה להבריא אותה. ב־2007 רכשה קרן ההשקעות פורטיסימו שבניהול יובל כהן את השליטה בחברה. כהן, שהכיר מתקופת לימודיו את דניאל בירנבאום, שכיהן אז כמנכ"ל נייקי ישראל, סחב אותו לשיחות המשא ומתן על רכישת השליטה. חודש אחרי השלמת העסקה ביקש כהן מבירנבאום לעבור לנהל את הרכש החדש.
בירנבאום, איש חזון יצירתי ובלתי נלאה, ילד את סודהסטרים מחדש. לדברי שוחט, מכשירי הסודה מגלגלים היום בעולם 2.5־3 מיליארד דולר, וסודהסטרים מובילה את השוק עם נתח של יותר מ־50% ממנו, אם כי היום יש לה כבר שישה מתחרים. מפעל החברה בנגב מספק פרנסה לכ־3,000 עובדים ממגזרים שונים.
בירנבאום הוא גם זה שהביא לרכישתה של סודהסטרים על ידי פפסיקו העולמית ב־2018. עוד קודם לכן, בירנבאום זיהה שני טרנדים עולים שעובדים לטובת החברה: טרנד הבריאות וטרנד הקיימות. מכשיר שיוצר משקה מוגז בבית, וחוסך רכישה של בקבוקים ופחיות, משתלב היטב בשניהם. זאת לצד החיסכון הכספי והנוחות בהשוואה לרכישת בקבוקים ופחיות. בירנבאום הלך עם הטרנדים שזיהה עד הסוף, כולל עימות ראש בראש מול גדולות יצרניות המשקאות המוגזים: קוקה־קולה ופפסי. הגישה הוכיחה את עצמה, אבל הדרך הייתה זרועה בשורה של משברים.
משבר אחד התרחש בשוק האמריקאי בשנים 2012־2014, כש־50,000 בקבוקים נפסלו על ידי הרשויות האמריקאיות ונאספו בריקול, מחשש שהם עלולים להתפוצץ תחת לחץ. בנוסף נוהלו נגד החברה קמפיינים אגריסיביים של ארגון ה־BDS, שהכריחו את החברה להעביר את המפעל שלה ממעלה־אדומים, שביהודה ושומרון, לפארק התעשייה "עידן הנגב" שליד להבים ורהט. בכל זאת, לפני מספר שנים החליטה החברה, בצעד של שימור הגאווה הלאומית, להטביע את דגל ישראל על אריזות כל מוצריה המשווקים בעולם. את תמונת הדגל מלווה הכיתוב: "מוצר זה מיוצר על ידי יהודים וערבים העובדים כתף אל כתף בדו־קיום ושלום".
"סבלנו לא מעט מה–BDS. את החנות שפתחנו בברייטון סגרנו בגלל ההפגנות. אחרי שהעברנו את המפעל ממעלה–אדומים לרהט היו ניסיונות לטעון שמדובר באדמות שנלקחו מבדואים, אבל מאז הכול נדם"
השנים 2016־2018 היו מצוינות לחברה, והשיא היה המכירה לפפסיקו תמורת 3.2 מיליארד דולר, שאחריה עזב בירנבאום את תפקיד המנכ"ל לטובת שוחט והפך ליו"ר. ואז, ב־2019, ניחתה על החברה מכה נוספת: בירנבאום נחקר ברשות לניירות ערך, ושנתיים מאוחר יותר הוגשה נגדו תביעה – שעדיין מתנהלת – לפיה מסר מידע פנים לעובדת לשעבר בסודהסטרים. כתב האישום הוא על עבירות שימוש במידע פנים ושיבוש מהלכי משפט.
ביולי 2019 החלפת את בירנבאום כמנכ"ל החברה, והוא הפך ליו"ר. חודשיים אחר כך היית צריך להרים טלפון לפפסיקו הבינלאומית ולהודיע על ההסתבכות שלו. איך הייתה ההרגשה? ומה הייתה תגובת פפסיקו?
שוחט: "ההרגשה בהחלט לא כל כך נעימה. אתה לא יודע מה קורה. מהר מאוד הובן והוסבר גם לפפסי שזה עניין אישי של דניאל ולא קשור לחברה. ראו שאין השפעה על החברה. ברגע שהיה ברור שהעניין הוא שלו, ואף אחד מנושאי התפקידים בהנהלת החברה לא מעורב, לא הייתה שום תגובה דרמטית. דניאל עתיר זכויות בסודהסטרים. עבדתי איתו עשר שנים, הייתי בקשרי ידידות איתו, ועדיין אני שומר עליהם. לגבי מה שקורה מהבחינה המשפטית, אני יודע מה שכתוב בעיתון, ורק מאחל לדניאל שייצא חף מפשע".
מטעמו של דניאל בירנבאום נמסר בתגובה: "אנו מאמינים כי בהמשך ההליך רשות ניירות ערך תשתכנע לבטל את כתב האישום".
איזו חברה מצאת כשהגעת לסודהסטרים ב־2010?
שוחט: "הגעתי כיועץ המשפטי הראשי של החברה, שהמכירות בדיוק עברו את ה־200 מיליון דולר, והיא מנתה 500 עובדים. לא האמנתי שהיא תגדל עד כדי כך (ב־2021 מחזור המכירות של החברה הוערך בכ־1.5 מיליארד דולר, והיא מעסיקה יותר מ־3,000 עובדים בישראל – ש"ח). כשעזבתי את פרוטרום ואמרתי לאמא שלי שאני הולך לסודהסטרים, היא הייתה המומה. ובסוף הרי אנחנו רק רוצים לעשות את אמא מרוצה".
אתה שונה מבירנבאום, מאופק יותר.
"אנחנו אנשים שונים. אותי לא תראי מככב בסרטוני פרסומת של סודהסטרים".
אתה מנכ"ל ישראלי. איך מאמצים את הראש הבינלאומי?
"בכל הקריירה שלי, 12 שנה בסודהסטרים ולפני כן כמעט עשר שנים בפרוטרום, אני מתמקד בשווקים שמחוץ לישראל. יש לי הסתכלות רחבה לכל השווקים, אני מכיר ומבין אותם הרבה יותר מאשר את השוק הישראלי".
מה השגיאה העיקרית של אנשי עסקים ישראלים שמנסים לפעול בחו"ל?
"לחשוב שאנחנו כישראלים יודעים הכול, וכל מה שצריך לעשות הוא לבצע קופי־פייסט למה שאנחנו עושים בארץ. פשוט לא נכון. כל שוק והמורכבויות שלו, וצריך להקשיב, בוודאי במוצר כמו סודהסטרים שאנשים קונים לבית. אולי בעולם ההייטק הדברים שונים. המחשבה שאפשר במוצרי צריכה לשבת בישראל ולנהל את כל העולם איננה נכונה. אצלנו בכל שוק מטפלת חברה־בת מקומית".
מה למדת מהאנשים המקומיים שלך במדינות השונות?
"איך פוגשים את הצרכן, איפה מוצאים אותו, איך מדברים אליו. קחי למשל את הנושא של פרסומות. מה שעובד בארה"ב לא יעבוד בגרמניה. בסופרבול יצאנו עם הפרסומת של האסטרונאוטים (שמוצאים מים של סודהסטרים במאדים — ש"ח). זו פרסומת קלאסית לאמריקאים, שנשארה בשוק האמריקאי. בגרמניה היא לא תעבוד. בתקופת התשדירים עם סקרלט ג'והנסון בסופרבול ישבתי בסין בישיבה. התשדיר שלנו כיכב בחדשות הבינלאומיות (ג'והנסון זכתה להתקפה חריפה מצד ארגון ה־BDS, על רקע העובדה שהמפעל של סודהסטרים פעל בשטחי יהודה ושומרון – ש"ח). סיפרתי להם על כל מה שקרה, ונדהמתי מהדממה ששררה בחדר. עד שהתברר לי שכל הנוכחים בישיבה סינים ואף אחד לא ידע מיהי סקרלט ג'והנסון".
מה קורה עם ה־BDS? בעבר התקיימו הפגנות מול חנויות בעולם שמכרו את מוצריכם. סקרלט ג'והנסון נאלצה לעזוב את הארגון ההומניטרי אוקספם, שמתנגד למסחר במוצרים המיוצרים בהתנחלויות, אחרי שהייתה שגרירה של הארגון במשך שמונה שנים. מה קורה היום?
"סבלנו לא מעט מהנושא. את החנות שפתחנו בברייטון (אנגליה), שנחשבת לעיר הירוקה באירופה, נאלצנו לסגור אחרי שנתיים בגלל ההפגנות. נכון להיום, הכול נדם. ראשית, אין יותר סיבות לתקוף אותנו מאז שעברנו ממעלה־אדומים לרהט. בהתחלה היו ניסיונות לטעון שמדובר באדמות שנלקחו מבדואים. עובדה לא נכונה. ומאז הכול שקט".
תחזרו לרעיון של פתיחת חנויות סודהסטרים?
"לאחרונה שוב הועלה הרעיון מחדש, עם אפשרות להתנסות במוצר ובטעמים בחנויות. זה יקרה אולי כאשר מספר הטעמים והמוצרים יגדל".
לאיזה כיוון הולכים הטעמים?
"נכון להיום יש לנו 50 טעמים, וכל מדינה בוחרת את המגוון שלה. בצרפת השקנו טעם של תה ליפטון, כי ליפטון הוא מותג־על שם. ביפן משתמשים בסודה נקייה, כמעט לא שותים טעמים. הם שותים ויסקי מעורבב עם סודה, ואנחנו משתלבים טוב מאוד בטרנד, כי הסודה שלנו מאוד חזקה".
שוחט מציב לפני מעמד ובו חמש מבחנות זכוכית שקופות עם טעמים שייחשפו לקהל אולי בעוד שנה. "בלי פפסי לא היינו יכולים להגיע לטעמים האלו", הוא אומר. "מלפפון עם חלפיניו, אננס אש – חריף, בירה לא אלכוהולית — טרנד חזק באירופה". ויש גם מוצר חדש שיצא לשוק בעולם ועדיין לא בארץ: באונס דרופס – בקבוקונים קטנים עם תמציות טעם, שמטפטפים לבקבוק המים המוגזים, מנערים, ויש משקה. יש כבר 15 טעמים, חלקם מכילים קפאין. הטעמים הקלאסיים מומתקים בסוכר, סוכרלוז, אספרטיים וסטיביה. טעמי הזירו והדיאט – בממתיקים מלאכותיים בלבד. אפשר להוסיף אותם גם למים ולקבל מים בטעמים תוצרת בית. יש לשמור במקרר אחרי הפתיחה, "בגלל הרכיבים הטבעיים", מסביר שוחט. "בהתאם גם אורך החיים שלהם מוגבל אחרי הפתיחה לשישה שבועות".
מחצית מהטעמים שאתם מציעים לשוק הישראלי באתר האונליין שלכם הם וריאציות על משקאות פפסי.
"כי הטעמים הכי נמכרים בסודהסטרים הם הטעמים של פפסי, כשגם בטעמים שלנו וגם בטעמים של פפסי, המבוקשים והנמכרים ביותר הם ללא סוכר".
אתם מדברים על שימוש במעצבים לעיצוב המכשירים. זה לא חדש, כבר השתמשתם באיב בהאר, בכרים ראשיד.
"אכן עבדנו בעבר עם כרים ראשיד, אבל זו הייתה עבודה מסוג אחר. נתנו לו מכשיר והוא עיצב את הנראות החיצונית שלו. ההשפעה במכירות הייתה קטנה. הגישה השתנתה: מעצבי העל שאנחנו מגייסים מגיעים עם הפילוסופיה שלהם ומשנים את הפונקציונליות של המכשיר. למשל, המעצב היפני של מכשיר שנמצא עכשיו בהכנה שינה בדרך גם את צורת הטענת בלון הגז".
"אנחנו עובדים על מכשיר שיאפשר לגזז כל נוזל, כולל יין ומיץ. הבעיה: ככל שסמיכות הנוזל גבוהה יותר, אם תכניס לתוכו גז הוא יתפרץ בשחרור. שחרור משקה מוגז צריך להיות מאוד מבוקר בגלל חשש לסכנה"
איזה סיוע אתם מקבלים מפפסיקו פרט לטעמים?
"פפסי היא מעצמה גלובלית, חברת המזון השנייה בגודלה בעולם עם 80 מיליארד דולר מכירות, מחציתן בצפון אמריקה. זה נותן כוח. לדוגמה, הודות לפפסי נכנסנו לרשת הסופרמרקטים הענקית אלברטסון. עכשיו אנחנו נכנסים לרשתות הפארם האמריקאיות, בהן CVS. פפסי שינתה את מערכת היחסים שלנו עם אמזון. כדי להיכלל בין מוצרי אמזון פריים – מועדון הלקוחות הענק – אמזון דורשת התחייבות לספק לבית הלקוח תוך 48 שעות מרגע הקנייה. בעזרת הפריסה של פפסי יכולנו להיכנס לרשימה. לפפסי גם יש מרכז עיצוב במנהטן, ובין השאר אנחנו עובדים עם מעצב־על איטלקי שנמנה עם הצוות שם".
באילו מדינות החדירה של סודהסטרים היא הטובה ביותר?
"סקנדינביה, ושוודיה ספציפית, מובילות, כמו בעבר, אם כי מדינות רבות סגרו את הפער: גרמניה, צרפת ואיטליה. ויש גם שווקים חדשים שמצליחים בגדול: קנדה, אוסטרליה, יפן. לאחרונה נכנסנו לספרד ולפולין. האחרונה התגלתה כהצלחה אדירה, אחד השווקים הכי צומחים בשנה הראשונה בהיסטוריה של סודהסטרים. עמדנו להיכנס לשוק הסיני ואז פרצה הקורונה. לאחרונה עלתה שוב האופציה הזאת, אבל הקורונה עדיין לא נרגעה וזה לא הזמן הנכון. אנחנו ממשיכים לתחזק את הקשרים שפיתחנו בשוק הסיני, שיהיו לצידנו כאשר יבוא היום המתאים. ניסינו את הודו לפני שש שנים ולא הצלחנו, הבנו שצריך לחשב מסלול מחדש וזה עוד יקרה. אני לא מקבל את הגישה הישראלית האוטומטית — אם זה שוק גדול אני חייב להיות בפנים. פנו אליי עשרות אנשים מהאמירויות. פפסי אכן חזקה מאוד בשוק הערבי, אבל כרגע זה פחות אסטרטגי מבחינתנו להשקיע בהן משאבים של חדירה לשוק חדש".
איזה חלק תופסת ישראל במכירותיכם?
"ברמה הגלובלית השוק בישראל מהווה אחוזים בודדים מעוגת המכירות, מדינה קטנה מול עולם גדול, אבל אבסולוטית זהו שוק מצליח וצומח עם קצב גידול מרשים וחדירה לקהלים נוספים וצעירים".
במקביל גם עלתה התחרות מולכם. יש לכם הרבה יותר מתחרים, בהם גם כאלה שמציעים ערכים מוספים, כמו "דרינקמייט" שמאפשרת לגזז גם מיצים ויין ולא רק מים, והיא לא היחידה.
"אנחנו עובדים על מכשיר שיאפשר לגזז כל נוזל, כולל יין ומיץ, ועומדים להשיק אותו בעוד כשנה או שנה וחצי. הבעיה: ככל שרמת הסמיכות של הנוזל גבוהה יותר, אם תכניס לתוכו גז הוא יתפרץ בשחרור. בדומה למה שקורה כשאת פותחת בקבוק קולה אחרי שניערת אותו. שחרור של משקה מוגז צריך להיות מאוד מבוקר בגלל חשש לסכנה".
אתם מנצחים במבחני צרכנים רבים, אבל בעיצוב חברת "ארקה" מכה אתכם עם מכשירים יפהפיים ממתכת בצבעי נירוסטה ופליז, שזוכים למכירות טובות גם באמזון, למרות שמחיריהם כ־300 דולר, לעומת מכשירים שלכם שמחיריהם כמחצית ומטה.
"יש לנו גם תשובה לארקה – מכשיר שלנו, שטרם הושק, בעיצובו של מעצב־על יפני. כרגע יש לנו אבטיפוס אחד. המכשיר יושק רק בעוד שנה, במחירי פרימיום. במבחני צרכנים הוא גובר על ארקה בעיצוב, ובוודאי בתפקוד. המכשיר של ארקה הוא מהדור הישן. הודות לפטנט מיוחד שהגה המעצב במכשיר החדש שלנו, לא צריך אפילו לפרק את החלק האחורי לצורך הכנסת בלון הגז, מחליקים אותו פנימה".
שוחט מדגים לי את המכשיר על השולחן ומבקש שלא אצלם. ניכר בתשובתו שארקה מצליחה לגרום לסודהסטרים אי־נוחות בהקשר של העיצוב והמיצוב הפרימיומי. המכשיר נראה כמו מכשירי ארקה, בנוי כולו מתכת, כולל הנראות החיצונית. האם הוא נותן פייט עיצובי? לא בטוח.
Mysoda Woody, המתחרה הפינית שלכם, מייצרת מכשיר מחומרים ממוחזרים. איך זה שאתם, שהצבתם את הדאגה לאיכות הסביבה בדנ"א של החברה, טרם יצאתם עם מכשיר העשוי מחומרים ממוחזרים?
"גם על מכשיר כזה אנחנו עובדים ונשיק אותו בשנה הבאה, אם כי צריך לזכור שעצם השימוש בסודהסטרים מהווה תרומה לסביבה. נשיק גם קטגוריות נוספות של מוצרים". שוחט מראה לי קו אביזרים להכנת קוקטיילים, הכולל כדורי מתכת מיוחדים, כוס מידה, קשים חד־פעמיים, מכשירי שייקים ועוד. "זה לקטגוריית הקוקטיילים הלא־אלכוהוליים, שצומחת בעקבות הקורונה", הוא אומר. "עוד חלק מהמחויבות החברתית שלנו הוא מעבר לבקבוקי מתכת במקום פלסטיק".
יש תחושה שאתם משתמשים בפרסומות שלכם בסלבים גדולים פחות מבעבר.
"אנחנו בהחלט עובדים מול משפיענים, אבל מקומיים. בישראל אלו בין השאר קורין גדעון, עומר מילר, ירדן הראל, ינאי פרישר־גוטמן. היום פחות עובדים עם פרזנטורים בינלאומיים. לקחת מישהי מהקרדשיאנס, לשלם לה מיליוני דולרים כדי שתעלה פוסט אחד – זה לא משפיע מספיק. אנשים יודעים שהיא עושה זאת תמורת כסף. לא במקרה מיזם משקפי השמש בשיתופה (קרולינה למקה – ש"ח) נכשל בישראל. מספר עוקבים גדול איננו בהכרח יתרון. המחקרים מראים שככל שמספר העוקבים קטן יותר, אחוזי המעורבות שלהם וההשפעה המתמשכת של המשפיענים על החלטת הקנייה גבוהים יותר".
פורסם לראשונה: 07:17, 30.09.22
