חברת כרטיסי האשראי מקס (MAX) הודיעה הבוקר (ג') על שיתוף פעולה חדש עם חברת המסחר בקריפטו ביטס אוף גולד (Bits of Gold), במסגרתו תשיק בשבועות הקרובים כרטיס אשראי "קאשבק" בשם MaxBack Crypto שיזכה את הרוכשים בביטקוין בשווי שקל אחד על כל 160 שקל שיחויבו באמצעות הכרטיס. כלומר, במחיר הנוכחי של הביטקוין, העומד על כ-102 אלף שקל - כדי לקבל ביטקוין שלם אחד הלקוחות יצטרכו לבצע רכישות באשראי בשווי של כ-16 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי החברה, עם הזמנת הכרטיס ייפתח עבור הלקוח חשבון ייעודי על ידי ביטס אוף גולד, שתמיר את הסכום בשקלים אוטומטית לחלקי ביטקוין. לצרכן לא תהיה עלות בהחזקת החשבון עצמו, והוא יוכל לקנות בכרטיס זה ביטקוין, אתריום ובהמשך מטבעות נוספים, בהנחה של 6% מתעריף ביטס אוף גולד שנחשב גבוה יחסית בשוק, ואף לצבור בגין קניות אלו זכאות לביטקוין נוסף. הכרטיס יושק כאמור בשבועות הקרובים וזאת בכפוף להשלמת האישורים הרגולטוריים הרלוונטיים.
אומנם ערך הזיכוי יחסית זניח, אך מדובר בעוד צעד משמעותי נוסף בזליגת תחום המטבעות הווירטואליים אל תוך ה"מיינסטרים" בארץ ובעולם, לאחר שמספר רב של חברות הודיעו על כניסתם לתחום בשנים האחרונות. כך למשל, פפר - הבנק הדיגיטלי מבית לאומי, הודיע לאחרונה כי יתחיל לאפשר מסחר במטבעות מסויימים - בכפוף לאישורים רגולטוריים שעליו לקבל.
במקביל, חברת האשראי ישראכרט ובית ההשקעות הוריזון מבית אלטשולר שחם הכריזו היום על שיתוף פעולה חדש, במסגרתו לקוחות חברת האשראי יוכלו לרכוש ביטקוין ואתריום בסכומים נמוכים של החל מ-150 שקל. על השירות, אשר צפוי לעלות לאוויר בחודש יולי, תיגבה עמלה בגובה 3.5%-5.5% (משער רציף), בהתאם לסכום ההשקעה.
הרגולציה ממשיכה להתעכב
בשבוע שעבר הצטרף גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לקריאות החוזרות להסדיר את תחום הקריפטו בישראל וטען כי "עולות טענות כי קיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות נש"פים (נותני שירותים פיננסיים), חברות פינטק וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים.
"הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלו באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל", כתב המבקר בדוח חדש בנושא משטר איסור הלבנת הון בישראל.
בין הקשיים אליהם מתייחס מבקר המדינה, ניתן לציין את תחום הרישיונות לנותני שירותים בתחום, אשר ממשיך להתעכב. עד היום אף חברה בישראל עדיין לא קיבלה מרשות שוק ההון רישיון קבוע, מה שלטענת אותן חברות מקשה מאוד על פעילותן ועל התרחבותן, לרבות גיוס כספים ממשקיעים, ואף גורם לחלקן להוציא את עסקיהן מישראל למקומות אחרים בעולם.
2 צפייה בגלריה
השוק ממשיך להתקדם, ומה עם הרישיונות? משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
למעשה, הרגולטור היחיד שנראה שעדיין מתנגד למהלך בצורה כלשהי, הוא זה שאחראי לתת את הרישיונות לעסקים הפועלים בתחום בישראל - הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת.
בטון שונה מאוד מזה שמציגים בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המדע והחדשנות ואפילו שר האוצר, ברקת טען בכנס בנושא רגולציה על קריפטו שנערך לפני כחודשיים, כי הוא "לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה", אמר ברקת ואף הוסיף: "אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'".
המטבעות הווירטואליים קרסו
בתוך כך, בשבוע האחרון שוק המטבעות הווירטואליים רשם נפילות חדות של עד עשרות אחוזים, כאשר הביטקוין נפל עד לשווי של כ-25.4 אלף דולר - ירידה של 25% בשבוע ושל למעלה מ-60% מהשיא שנרשם בחודש נובמבר 2021, אז גירד את רף ה-69 אלף דולר מלמטה.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
זוהי לא הפעם הראשונה ולא השנייה ששוק הקריפטו רושם יחידות חדות במיוחד בתוך זמן קצר. כך למשל, בסוף 2017-תחילת 2018 רשם הביטקוין נפילה של למעלה מ-50%, אז לרמה של פחות מ-7,000 דולר, בחודש מאי 2021 קרס מכמעט 60 אלף דולר לכ-30 אלף דולר ולקראת סוף השנה שעברה נפל כאמור משיא של כמעט 70 אלף דולר לכ-40 אלף דולר בלבד.
יחד עם זאת, בהסתכלות ארוכת טווח, שוק המטבעות הווירטואליים - ובראשו הביטקוין בתור המטבע הראשון ועם נתח השוק הגדול ביותר - עולה. כך למשל, אחרי הירידות החדות של השבוע, הוא עדיין נסחר בעלייה של למעלה מ-250% ממה שהיה רק בתחילת שנת 2020.
אחת הסיבות המרכזיות לנפילות האחרונות בשוק הקריפטו היא מגמה דומה שנרשמת מזה זמן רב בשווקים המסורתיים בארה"ב ובעולם, בצל תהליך העלאות ריבית שנרשם בשבועות האחרונים במדינות רבות במטרה להתמודד עם האינפלציה המשתוללת.
במקביל, סיבה נוספת שככל הנראה השפיעה על הירידות היא קריסתו של המטבע ה"יציב" - UST, שהתיימר לייצג הצמדה לערך הדולר באמצעות אלגוריתם שנועד להוות תחליף להחזקה פיזית של מטבע "פיאט" (כמו דולר, שקל או אירו) על כל מטבע דיגיטלי.
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, אמר: "כרטיס האשראי MaxBack Crypto הוא ההזדמנות של חלק עצום מהישראלים לעשות צעדים ראשונים בצורה נוחה במציאות הפיננסית הזו ופותח להם את הדלת ליהנות מהאפשרויות שיש לעולם המטבעות הדיגיטליים להציע. שיתוף הפעולה יאפשר לישראלים להתחבר למציאות הזו באופן מאובטח ולהחזיק בביטקוין בקלות חסרת תקדים".
רון פאינרו, מנכ"ל מקס, מסר: "אנו גאים להיות הגוף הפיננסי הראשון בישראל שמשיק כרטיס אשראי עם תוכנית צבירה לקריפטו. אי-אפשר להתעלם מהתנופה והעניין הרב של הציבור בתחום המטבעות הדיגיטליים שהולך ומתפתח בכל העולם ובהתאם לכך, אני מאמין בחשיבות היותנו שם עבור לקוחותינו".
