תזכורת: שר האוצר ישראל כץ בהודעה על חוק ההסדרים
(צילום: גיל יוחנן )
משרד האוצר מגבש תקציב חד-שנתי, לשנת 2020 בלבד - בניגוד להסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ולמרות שיו"ר כחול לבן בני גנץ לא נתן לכך את הסכמתו. כך עולה מתדרוך שערך אתמול שר האוצר ישראל כץ (ליכוד) לגבי חוק ההסדרים. כץ אמר: "אנחנו עובדים כעת על תקציב חד-שנתי. אם לא ישנו את החוק ב-28 באוגוסט - יצאנו לבחירות". כץ מכוון לכך שעל פי חוק ממשלה שמתחילה לכהן בשנה של תקציב המשכי מחוייבת לאשר תקציב בתוך 100 ימים ממועד כינונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כץ הודה לראשונה בקולו כי "בכל מקרה לא יהיה תקציב באוגוסט, ואם לא ישנו את החוק לא יהיה תקציב", ושיגר איום מרומז לגנץ: "מערכת שלא רוצה בחירות תשנה את החוק. כרגע המערכת עובדת על תקציב חד-שנתי באופן מקצועי, בלוחות הזמנים, אחרי שראש הממשלה נתן אור ירוק. אנחנו לא מאמינים שבסוף המערכת תמנע העברת תקציב מיידי בגלל הפוליטיקה".
הליכוד מצליח לקבוע עובדות בשטח משום שבשלב זה קשה לדמיין מצב שבו אגף תקציבים מצליח לייצר תקציב דו-שנתי, גם אם ישונה החוק ותנתן אורכה לאישור התקציב עד ספטמבר. רק היום תוצג הצעת התקציב לראש הממשלה נתניהו, ורק אחר כך יחל דיון פרטני על ההצעה עם שרי הממשלה השונים והרבים. הפיכת התקציב לדו-שנתי תמתח את לוחות הזמנים עוד יותר, למרות שהסברה הגורפת מחוץ למערכת הפוליטית היא כי ההבדל בין תקציב שנתי לדו-שנתי הוא זניח, בהינתן העובדה שהוא לא נבנה עדיין בפועל.
בולטים בהיעדרם: מהלכים שישנו את המציאות הקיימת
לצד המהלכים שמופיעים בחוק ההסדרים שהוצג אתמול (הצעת התקציב עצמה עדיין לא נחשפה) בולטים המהלכים שאינם מופיעים בו. זאת למרות שבשונה מחוקי הסדרים קודמים כעת מדובר בהזדמנות מיוחדת. המשבר חסר התקדים שזעזע את המשק הוא ההזדמנות היחידה, במיוחד של הממשלה המכהנת המקרטעת, לקבל החלטות הכרחיות אך קשות.
במסיבת העיתונאים אתמול הכריז כץ: "התקציב יהיה אחראי, הוא יתאים למצב שאנו נמצאים בו ולא יהיו בו גזירות. לא תהיה העלאת מיסים". עם זאת הדגיש כץ כי ידרוש מההסתדרות להסכים להתייעלות במגזר הציבורי. פקידי משרד האוצר הציעו לכץ לקצץ 45 מיליארד שקל מהמגזר הציבורי במסגרת התקציב הקרוב בפריסה לשלוש שנים. בין ההצעות נמנו קיצוצי שכר זמניים או קבועים, ביטול זמני של תשלומים חד-שנתיים כמו ביגוד או הבראה, ביטול תוספות שכר על ותק, קיצוץ בהפרשות לקרנות השתלמות ועוד. מדובר בקיצוצים שיוכלו להפוך לשינויים מבניים.
ככל שהקיצוצים כעת יהיו קטנים יותר העלאות המיסים העתידיות יהיו גדולות יותר וכמובן תוספות התקציב שהאוצר יוכל להרעיף על המשק המדמם. ההכרעות בהקשר לקיצוצים יתקבלו בימים ובשבועות הקרובים.
לעומת זאת, שר האוצר כבר הכריע שלא להעלות בינתיים את גיל הפרישה לנשים ולקבל החלטה בנושא רק בעוד ארבעה חודשים. הוא נמנע גם משינוי לוח החופשות במערכת החינוך על אף שגם הוא מבין כי מדובר בשעת כושר לבצע שינויים במערכת החינוך. למרות זאת הוא הסתפק בשלב זה במתן סמכויות למנהלים במקום לשנות את לוח החופשות שפוגע בשוק העבודה ובהורים הצעירים. לצד אלה התעלם כץ גם מהאפשרות לביטול הטבות מס שנויות במחלוקת, כמו על פירות וירקות או על שירותים שניתנים לתיירים.
גם אם ישנם מהלכים חשובים בחוק ההסדרים הם אינם כאלה שישנו מהותית את המציאות הקיימת. קשה לראות הזדמנות נוספת שתהיה לממשלת האחדות המשותקת להעביר החלטות כל כך הכרחיות אך גם קשות לעיכול. בהקשר זה, עלולה כהונתו של כץ שהתחילה בהזדמנות להסתיים כהחמצה גדולה.
אז מה חדש?
חוק ההסדרים שנחשף אתמול לראשונה במלואו כולל ברובו מהלכים שאינם חדשים ומהווים במידה רבה מיחזור של צעדים שנכשלו בעבר או פשוט לא קודמו. הדגשים שמציב החוק דומים מאד לשנים קודמות על אף שישראל מצויה בשיאו של משבר כלכלי היסטורי שבמוקדו משבר אבטלה חריף שקצהו אינו נראה באופק. למרות זאת חוק ההסדרים מתמקד בהגברת התחרות, שיפור פריון העבודה, ייעול המגזר הציבורי ופיתוח תשתיות.
מדובר, כאמור, במהלכים שנמצאים על אש קטנה כבר זמן רב. במובן מסויים ניתן לזקוף לזכותו של כץ את העובדה כי הוא אינו חושש לקדם מהלכים שכבר נשחקו באוזן הציבורית. דוגמה לכך היא רפורמת התמרוקים שאמורה להקל על ייבוא מוצרים באמצעות העברת המשקל מפיקוח במכס לאכיפה בשווקים. גם הסרת חסמי תקינה מהווה תיקון של הרפורמה במכון התקנים שיצרה פקק תנועה במוצרים מיובאים במכס. על המהלכים האלה ועל עוד רבים אחרים כבר נקטף הקרדיט על ידי שרי האוצר והכלכלה לשעבר משה כחלון ואלי כהן - גם אם הם לא הניבו תוצאות בפועל ויש להמשיך בקידומם.
