בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שזוגתה של אישה אשר הסתייעה בחבר משותף על מנת להרות ולהביא לעולם תינוקת, לא תוכר כאמה המאמצת. השופטת תמר סנונית פורר קבעה שאין מקום להכרה בהורות "הסכמית" שאינה מעוגנת בחוק.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2021 סיפרו המבקשות שהן בנות זוג מזה כעשור, ויש להן עוד שני בנים שניתן לגביהם בעבר צו הורות פסיקתי. בשלב מסוים נעזרו בנות הזוג בחבר משותף כדי שאחת מהן תיכנס להיריון ותביא לעולם צאצא שלישי.
השלושה סיפרו בבקשה כי ערכו ביניהם הסכם בעל פה שלפיו החבר ישמש רק כתורם זרע להיווצרות העובר, כאשר ההורות עצמה תוטל על בנות הזוג. אחרי שנולדה התינוקת הם ביקשו מבית המשפט "לאכוף" את ההסכם בצורת מתן צו אימוץ לזוגתה של האם הביולוגית, וניתוק הקשר המשפטי בין הפעוטה לאביה, תורם הזרע. לדברי בנות הזוג, מאז לידתה של הפעוטה הן מגדלות אותה יחד עם בניהן הנוספים, בשיתוף ובאהבה. הן חידדו שהאב אינו מעוניין בקשר כלשהו עם הפעוטה, וכי מתן צו אימוץ כמבוקש עולה בקנה אחד עם טובתה.
אלא שב"כ היועצת המשפטית לממשלה התנגד לבקשה. לעמדתו, קבלת הבקשה תהווה מסלול עוקף להליכי האימוץ הקבועים בחוק, ואין לתת לכך יד. לשיטתו, לא די ברצונו של האב לוותר על זכויותיו וחובותיו לגבי בתו הביולוגית, על מנת להעניק לצדדים את מבוקשם.
ואכן, השופטת סנונית פורר הסבירה שהבקשה עומדת בניגוד לפסיקה השוללת הכרה ב"הורות הסכמית" תוך שלילת ההורות הביולוגית: "מצב שבו המשפט יעודד עריכת הסכמים פרטיים שיש בהם לשלול הורות לאחר לידה. יש בו פגיעה בליבת החוקים המסדירים הורות ואין לקבלו. הוא מהווה מסלול עוקף לדין הקיים".
היא ציטטה מפסיקה שלפיה בניגוד אולי לתפיסה הרווחת, הנפגע העיקרי מעשיית דין עצמי בתחום ההורות – הוא הילד בעצמו. היא אף דחתה את ניסיון בנות הזוג להציג את שיקול טובת הילד כשיקול המכריע. לדבריה יש לתת את הדעת למכלול הנסיבות של הולדת הפעוטה וליתר השיקולים כבדי המשקל העומדים בבסיס הסוגיה.
כך למשל, ב"כ היועצת המשפטית התריע שקבלת הבקשה תגרום למדרון חלקלק שיוביל לראיית התהליך של הבאת ילד לעולם כתהליך ייצור "מוצר" שבו יש "ספק" ו"צרכן" או "משתמש" – על כל המשתמע מכך.
השופטת הבהירה כי הסיטואציה שנוצרה לא נכפתה על הצדדים, והם נכנסו לתהליך בעיניים פקוחות. מכאן שאין סיבה להעניק לזוגתה של האם הביולוגית צו אימוץ, הניתן ברגיל למצב של ניתוק קשר בין הורה לילדו מסיבות עלומות.
עוד ציינה השופטת כי הפעוטה כבר בת 3 וחצי ולא הוכח שהמצב הנוכחי – שבמסגרתו ה"תורם" נחשב לאביה הביולוגי – פוגע בה בצורה כלשהי. אדרבה, מהבקשה עולה שהקטינה אהובה על כל סובביה, מטופחת ומושקעת. לפיכך היא הורתה על דחיית הבקשה ללא צו להוצאות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד ארגמן הוט
• ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד חשין
• עו"ד מורן בריק מילר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין