מאז 7 באוקטובר משוועים בבתי המלון, במסעדות ובתי הקפה, במפעלי התעשייה, באתרי הבנייה ובפרויקטים לתשתיות לעובדים זרים כדי לחזור למסלול עבודה רגיל. זו תמונת המצב העדכנית.
בתי המלון: "רוצים עובדים זרים"
ענף המלונאות נמצא על סף משבר ובהתאחדות בתי המלון מתריעים שיש להביא עובדים זרים במקום הפלסטינים. "במציאות הנוכחית, יש מלונות שיאלצו להיסגר ואחרים יאלצו לצמצם את אירוח הנופשים בעיקר לקראת חופשת הפסח ובמהלכה". כך אמרה שלשום מנכ"לית ההתאחדות סיון דטאוקר בדיון בוועדת הכספים. מסתבר כי הבעיה הקריטית מתמקדת במקצועות החדרנות והניקיון, שהם מה שהאורח רואה בעיניו. מדובר במחסור של 2,000 חדרנים, תפקיד שמילאו בעבר העובדים הפלסטינים.
מלונאי בכיר אמר לנו כי "הישראלים פשוט לא מוכנים לעבוד בתחום. עשינו בעבר כנס גיוס עובדים באילת הצלחנו לגייס ארבעה עובדים מתוכם נשאר אחד. אם לא יתנו לנו לכל הארץ הקצאה של 2,000 עובדים זרים, תהיה קטסטרופה בענף".
ההיערכות לקראת החגים מטרידה את המלונאים. "אני חושש שהאירוח במלונות בפסח לא יהיה בסטנדרטים הגבוהים שהאורחים רגילים אליהם בגלל חוסר גדול בעובדים", אמר ל-ynet אחד ממנכ"לי רשת מלונות גדולה בארץ. "יש לנו חוסר בכ-500 עובדים פלסטינים שעבדו אצלנו שנים רבות, בעיקר בתחום משק הבית. נשנע עובדים מתל-אביב, שם רוב המלונות עדיין עם מפונים ואין תיירים, לאזורי הביקוש בפסח ובראשם אילת. אבל זה לא אפשרי כפתרון לטווח ארוך. ישראלים לא רוצים לעבוד בחדרנות ובשטיפת כלים. נקודה". לדבריו, "לא קל לחזור להפעיל בתי מלון אחרי תקופה ארוכה ששיכנו מפונים. נדרש לזה מאמץ אדיר. למזלנו, באילת יש עוד חלק מהפיליפינים שהקצו לנו בעבר".
בכיר ברשת אחרת הוסיף: "החזרת העובדים הפלסטינים היא בעייתית. במלונות שלנו יש מפונים אנשים עם מטען נפשי כבד מ-7 לאוקטובר, המפגש עם הפלסטינים עלול להיות טעון מאוד, ואני לא רוצה לחשוב על אפשרות קיצונית יותר. הממשלה חייבת לאשר יבוא עובדים זרים נוספים למלונאות וגם זה לא קל".
המסעדות: "100 שקל לשעה לעובד ניקיון"
גם המצב במסעדות רחוק מלהשביע רצון. שלומי סלמון, הבעלים של מסעדת אמורה מיו בתל-אביב, אומר כי המחסור בעובדים גורם לעליית מחירים. "זה לא הגיוני שמנת ספגטי ברוטב עגבניות תעלה כמעט 100 שקל, אבל אני נאלץ להעלות מחירים כי מחיר עובד ניקיון זינק בגלל המחסור ל-100 שקל שעה. הכל עלה, משיפוצים במסעדה ועד עלות של עובד. זה לא הגיוני שעל כל שקל הכנסה מחצית הולך לשכר עובדים, שמנצלים את המצב".
סלמון מספר כי היו לו בעבר 7 עובדים פלסטינים שלא יכולים כעת להגיע לעבודה. "אני מגביל את עצמי במספר הסועדים למרות שיש לי מקום במסעדה. כלומר, לפי מספר העובדים שהתייצבו באותו יום. אני עובד מהבוקר עד לילה לשמור על רמת שירות ללקוחות, הכוחות שלי כבר נגמרים, יוקר המחיה עלה לנו בכל וזה מתבטא במחיר. אני עובד על רווחיות כמעט אפס רק כדי לשמר את המקום".
לדבריו, המלחמה בחזית הכלכלית היא לא פשוטה. "איך אנחנו יכולים במצב זה להיות זולים ותחרותיים? יש לי משפחה בארה"ב ובאירופה, בכל המקומות מעסיקים מהגרי עבודה בשכר של חמישית מישראל. האריתראים סוחטים אותנו ומעלים מחירים וגם חברות כוח האדם. אני לא מבין את הממשלה שלא מקבלת החלטה בנושא".
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, מתאר את המצב הבעייתי: "יש מחסור של 20 אלף עובדים בענף ההסעדה, שמעסיק מעל 170 אלף עובדים. זה מחסור כרוני במקצועות שאף ישראלי לא רוצה לעבוד בהם, והמצב החמיר מאוד מאז המלחמה. בנוסף, בגלל שהענף מאופיין בעובדים צעירים שנמצאים במילואים יש מחסור במלצרים וברמנים, ועל זה יש חוסר של 2,000 עובדים פלסטינים שעבדו בענף". ברמן מוסיף כי כיום עלות מעביד להעסיק שוטף כלים מגיע ל-20 אלף שקל בחודש.
התעשייה: "מייצרים פחות"
"חסרים לנו מאות עובדים כי ישראלים לא רוצים לעבוד בקו היצור ובנקיון. כתוצאה מהחוסר אנחנו מייצרים פחות, 'מותחים' משמרות ומשלמים שעות נוספות שמעלות את עלות היצור". כך אמר ל-ynet מנכ"ל אחד ממפעלי המזון הגדולים.
כיום חסרים בתעשייה כולה 20 אלף עובדים. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו בקטסטרופה, אין מפעל שאין לו חוסר בעובדים. בנוסף, לאחר המלחמה יש עובדים בתפוקה נמוכה יותר בגלל מילואים, בגלל שכול במשפחה ועוד. לפני המלחמה היו חסרים 12 אלף עובדים, נוספו להם 7,000 פלסטינים שלא מגיעים יותר. שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות הכריזו כי יגייסו 6,000 עובדים שיש להניח שחלקם יגיעו מהמפעלים הקיימים. זה מביא אותנו לחוסר של 25 אלף עובדים בתעשייה - כ-6% מהעובדים בענף".
תומר הוסיף: "תעשייה דורשת הליך עבודה רציף. אם חסר עובד בתחנה אחת לאורך פס היצור, כל הקו יושבת. אנחנו קוראים לממשלה להעביר מיידית החלטת ממשלה שתאפשר לפחות 10,000 עובדים רק לתעשייה מבלי הגבלה של מדינות. דרשו לייבא רק ממדינות עשירות, שזה בלתי אפשרי. נכון, קשה להביא היום עובדים זרים לישראל, התעשיינים שלנו הצליחו לאתר כ-2,000 עובדים שיכולים להגיע במיידי, אבל הם ממדינות עם תל"ג יותר נמוך מישראל, ולמרות שרשות האוכלוסין איפשרה להביא ממדינות תל"ג נמוך, משרד היועץ המשפטי לממשלה תקע את הנושא בטענה שזה לא תואם החלטת ממשלה".
הבנייה והתשתיות: "משבר חריף"
ענפי הבנייה והתשתיות סובלים ממשבר חמור בכוח אדם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לאחר שהשערים נסגרו בפני כ-90 אלף עובדים פלסטינים. בעקבות המצב, הושבתו עשרות אתרי בנייה וגם מיזמי תשתית חשובים הוקפאו. החשש הגדול הוא שהיעדר ידיים עובדות יוביל לעיכובים במסירת דירות חדשות ובהקמת פרויקטים לאומיים ותשתיות.
על רקע המשבר החליטה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה. מדובר בתוספת של 45 אלף עובדים זרים, לצד כ-20 אלף עובדים זרים ותיקים שכבר נמצאים בישראל. במקביל, שלשום אישרה הממשלה הצעה להביא לראשונה 10,000 עובדים זרים גם לענף התשתיות, השאיפה היא להגדיל את המכסה גם בענף זה.
הבעיה המרכזית היא שקצב הגעתם של העובדים הזרים לישראל נמוך מאוד, ועד כה הגיעו לארץ כ-1,200 עובדים זרים בלבד. זאת בזמן שלפי הקבלנים, במדינות כגון הודו, סרי-לנקה, אוזבקיסטן ומולדובה ישנם קרוב ל-20 אלף עובדים זרים אשר נבחנו ואושרו לעבודה וממתינים להגיע. בענף מעריכים כי עד חודש מאי יגיעו כ-5,000 עובדים נוספים, אולם ביחס לצורך מדובר בטיפה בים.
כפי שפורסם אתמול לראשונה ב-ynet, שלשום שלח מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מכתב דחוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ובו קרא לו להתערב באופן בהול במציאת פתרון למשבר בענף.
