צפו בריאיון עם ראש המטה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, טל הראל, באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, ירון ברנר)
"הסיכון הפיננסי העיקרי למשקי הבית הוא באשראי לדיור, בשל גובה יתרתו". הירידה בהכנסות משקי הבית צפויה להגדיל את שיעור ההחזר החודשי מההכנסה ולהקשות על חלק מנוטלי המשכנתאות לשרת את החוב", כך כותב היום (ד') בנק ישראל בסקירה שפרסם הלקוחה מתוך דו"ח היציבות הפיננסי שיפורסם במלואו בקרוב.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוק המשכנתאות צמח בצורה חדה בעשור האחרון, וסך היקף החוב בו מגיע למעל ל-380 מיליארד שקל, כאשר באופן מסורתי גורם הסיכון המרכזי בו הוא האבטלה. בבנק ישראל בוררים בקפידה מילים, כשהם מסבירים את פוטנציאל הסיכון הטמון בשוק זה בעקבות משבר הקורונה: "ירידה בהכנסת משק הבית עלולה להגדיל את שיעור ההחזר החודשי מההכנסה, שהוא משתנה מרכזי בהערכת ההסתברות של לווה לחדלות פירעון", נכתב בדו"ח.
בבנק ישראל מציינים כי כיום אין כמעט משכנתאות בהן ההחזר החודשי מהווה מעל ל-40% מההכנסה של משק בית, ושיעור ההחזר החודשי מההכנסה בכ-60% מהמשכנתאות הניתנות כיום נמוך מ-30%. לכן להערכת בנק ישראל גם אם ההכנסה של משקי הבית ירדה ב-20% בעקבות המשבר, לא קיים סיכון מהותי. "ירידה חזקה יותר בהכנסה עלולה לגרום לעלייה מסוכנת של יחס ההחזר החודשי של המשכנתה מתוך ההכנסה, אך גם זה בחלק קטן יחסית של המשכנתאות".
"האיום העיקרי על תיק המשכנתאות נובע מהשפעתו של המשבר על יכולת ההחזר של הלווים כתוצאה מעלייה בהסתברות להישאר באבטלה. על פי התחזית של חטיבת המחקר שיעור האבטלה בקרב בני 25–64 יעמוד, בתרחיש הבסיסי, על 9% בסוף 2020 ועל 6.0% בסוף שנת 2021 ובתרחיש הפסימי יותר על 11% ו-9%, בהתאמה, רחוק מאוד מהמצב ששרר לפני המשבר", מציינים בבנק המרכזי.
"בבנקים קיבלו הנחיות לנהוג ברגישות כלפי הלקוחות"
בתוך כך, טל הראל-מתתיהו, ראש המטה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמרה מוקדם יותר באולפן ynet כי "אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי ההתפתחויות בארץ ובעולם, וחושבים מה אפשר לעשות כדי שאנשים לא ייקלעו למצב שהם לא יכולים להחזיר את ההלוואות".
נכון לחודש יוני, יתרת שוק המשכנתאות לדיור עמדה על 384 מיליארד שקל, בעוד ש-21% מהמשכנתאות, בהיקף של 81 מיליארד שקל, מוקפאות. "המטרה של המתווה היא בעצם לעזור ללקוחות המערכת הבנקאית שנקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות המשבר, וצריכים איזשהו מרחב נשימה כדי לצלוח את התקופה הזאת", מסבירה הראל-מתתיהו. "לכן נוצר המתווה הזה שאליו נרתמו כל הבנקים וכל המערכת הבנקאית. כולם אימצו את המתווה והמטרה שלו היא לאפשר דחיית תשלומים לתקופה מסויימת.
"חשוב לחדד שהמתווה הזה תופס עד סוף דצמבר 2020 ומי שעוד לא ניצל את זה יכול להגיש שישה חודשים קדימה עד סוף אוקטובר השנה, ואז זה יכול להגיע אפילו לאמצע 2021, אז יש זמן עד שהוא מגיע לסיומו. ובכל זאת, יגיע היום שהלקוחות יצטרכו לעמוד בתשלומים כי בסה"כ מדובר בדחיית התשלומים, אבל בסופו של דבר צריך לפרוע אותם". הראל-מתתיהו אומרת כי בבנק ישראל עמלים על מציאת פתרונות לאותם אנשים שיתקשו לפרוע את החוב, "אם זה באמצעות ניסיון להגיע להסדרים עם הלקוחות, לפרוס את התשלומים, להאריך את תקופת ההלוואה. אנחנו כל הזמן חושבים על כל מיני דרכים שבהן ניתן יהיה לסייע לאותם לקוחות ביום מן הימים שהם יגיעו ליום הזה, והם יגיעו".
לפי הערכה שלכם כמה אנשים יתקשו לשלם את המשכנתה בבוא היום?
"אין לנו כרגע נתון מדוייק שאנחנו יכולים להגיד אותו בוודאות, כי המשבר הזה וגם הניהול שלו הוא מאוד מאוד דינמי. אנחנו רואים היום שלא כולם עדיין מנצלים את כל מה שהמתווה מאפשר להם, אז זה אומר שהם לא בהכרח צריכים, שאולי הם באמת חושבים שיהיה פתרון. לכן אנחנו לא ממהרים להסיק מסקנות, אבל אנחנו עוקבים בצורה מאוד הדוקה. קשה להגיד עכשיו בדיוק במספרים מה יקרה בעוד חצי שנה, בעוד שנה, אם אנשים יידרשו לזה. אני כן יכולה להגיד בוודאות שאנחנו מאוד רגישים למצב. בבנקים קיבלו גם הנחיות מאוד ברורות לנהוג ברגישות כלפי אותם הלקוחות, לא למהר לנקוט בהליכים משפטיים, לנסות להגיע לכל מיני הסדרים כדי להקל עליהם לצלוח את התקופה הזאת. כשנגיע למועד ונראה שעדיין יש בעיה ועדיין צריך לנקוט בעוד צעדים, אנחנו נעשה אותם".
