ארץ השמש העולה, או השוקעת? כמו מרבית מדינות העולם, השנה האחרונה הייתה לא פשוטה גם עבור יפן. הן במובנים בריאותיים וחברתיים, והן מבחינה כלכלית ופוליטית. רק בסוף השבוע שעבר הודיע ראש הממשלה, יושיהידה סוגה, שהוא פורש לאחר שנה בלבד בתפקיד. זאת, בצל ביקורת ציבורית רבה על ההחלטה לקיים את המשחקים האולימפיים בטוקיו על אף הקורונה וצניחה חדה בשיעורי התמיכה בו מצד הציבור.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, המצב לא תמיד היה כך. במשך כשני עשורים, מסוף שנות השמונים ועד שנת 2010, יפן - מדינה לא קטנה אך גם לא גדולה במיוחד, עם כ-126 מיליון אזרחים, הייתה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם במונחי תמ"ג, מיד אחרי ארה"ב. איך הפכה ממדינה הרוסה בכיבוש אמריקני למתחרה כלכלית אמיתית לארה"ב, כיצד איבדה את מקומה במירוץ לסין והאם היא עתידה להפוך למעצמת רובוטיקה עולמית?
פרופ' רוברט דקל, מרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטת דרום קליפורניה שבארה"ב ומומחה לכלכלת יפן שאף גדל והתחנך בה, מסביר בשיחה עם ynet כיצד הפכה ממדינת איים סגורה לאחת הכלכלות הגדולות בעולם. "במשך מרבית ההיסטוריה, יפן הייתה סגורה בפני העולם החיצון. ב-1860 היא נפתחה ובשל כך היא גם גדלה מאוד מהר עד שנות ה-1930 וכבר אז הפכה להיות מתועשת. במלחמת העולם השנייה למשל, היא ייצרה את הנשק שלה בעצמה - מטוסים, אוניות וכד', וכבר בתקופה הזו היפנים הפכו להיות מאוד טובים בפלדה ובאלקטרוניקה.
"המלחמה השאירה את יפן הרוסה לחלוטין. היא איבדה כשליש מההון שלה כתוצאה מהפצצות של מפעלים ושל בניינים על ידי ארה"ב. במקביל, חיילים יפנים חזרו הביתה ופשוט לא היה מספיק אוכל בשביל כולם, כי התעשייה כל כך נפגעה. אחרי המלחמה, משנת 1945 ועד שנת 1953, הייתה יפן תחת כיבוש אמריקני".
"ארה"ב רצתה כלכלה מערבית חזקה לצד בריה"מ וסין"
לדבריו, "לארה"ב היו כל מיני סיבות לסייע ליפן, אחת מהן היא העלייה של ברית המועצות ושל סין. האמריקנים רצו נוכחות של כלכלה מערבית חזקה באזור הזה על המפה. לכן, הם נתנו לא מעט כסף לשיקום הכלכלה יפנית.
11 צפייה בגלריה
"אחד הסימנים לכך שיפן חזרה לעצמה אחרי המלחמה". אולימפיאדת טוקיו 1964
(צילום: GettyImages)
"באותה תקופה החלה גם המלחמה בין דרום קוריאה לצפון קוריאה, בה גם ארה"ב נלחמה, ויפן סיפקה לא מעט מוצרים לכוחות. בזכות שני הדברים הללו, היא החלה לגדול בקצב מסחרר. אחד הסימנים לכך שיפן חזרה לעצמה היו המשחקים האולימפיים הראשונים שנערכו בטוקיו ב-1964.
"כל זה נפסק בשנות ה-70. יפן הצליחה להגביר את הקצב ולצמצם את הפער עם הטכנולוגיה העולמית, בין היתר באמצעות יבוא. עכשיו הם היו צריכים לייצר טכנולוגיה חדשה משל עצמם - וזה כבר הרבה יותר מסובך ולוקח יותר זמן. הדבר השני שהשפיע לרעה על הצמיחה היה משבר הנפט העולמי. בגלל שהיא הייתה כל כך מתועשת מצד אחד וחסרת משאבים טבעיים מצד שני, מחירי הדלק הגבוהים הפכו לבעיה גדולה עבורה".
פרופסור רוברט דקל, אוניברסיטת דרום קליפורניהיחד עם זאת, יפן הסתגלה. "היפנים הפכו להיות יותר יעילים בצורת השימוש שלהם בדלקים, הרבה יותר מהר מארה"ב ומאירופה. אחרי המשבר הם לא צמחו אומנם בקצב מסחרר, אבל הם כן המשיכו לגדול, בעיקר באמצעות יצוא של מכוניות ושל אלקטרוניקה, לרוב לארה"ב", מסביר פרופ' דקל.
כאן שוכן הבדל משמעותי לגבי כלכלת יפן. לדבריו, היפנים לא היו יצרנים של טכנולוגיה, אלא של אלקטרוניקה. "את הרכבים הם הצליחו לשפר בעצמם, אבל המחשבים שלהם לדוגמה, רצו על חומרה יפנית עם מערכות הפעלה מערביות או מועתקות. עד היום הם לא ממש טובים בתוכנה ובאינטרנט, לפחות לא ברמה של ארה"ב ושל ישראל למשל, זו אחת הבעיות שלהם", הוא מסביר.
חלק קטן מטוקיו היה שווה יותר מכל קליפורניה
לדברי פרופ' דקל, בשלב הזה יפן הפכה להיות מעצמה כלכלית אדירה. היא הגיעה לכ-80% מהכלכלה של ארה"ב, שהייתה הרבה יותר גדולה ממנה, והתחרות הזו הובילה למלחמת סחר אל מול האמריקנים, עוד הרבה לפני שחשבו על כזו אל מול הסינים.
"בפגישה של ראשי הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7 (ארגון המדינות המתועשות - ד.ר) שהתקיימה באמצע שנות ה-80, הוחלט לנקוט בצעדים על מנת להחליש את הדולר אל מול היין היפני, להגביל את הייצוא היפני של מכוניות לתוך ארה"ב ולהעלות מיסים על יבוא מהמדינה", הוא מסביר. "כל זה הוביל את הכלכלה היפנית למיתון שכדי לצאת ממנו, יפן עשתה את מה שמדינות רבות עושות במהלך משברים - כמו ארה"ב במהלך הקורונה - היא הורידה מאוד את הריבית".
אולם, גם להורדת הריבית יש השלכות כלכליות נרחבות. במקרה של יפן, ההחלטה הובילה לבועת מחירים ענקית במניות ובנדל"ן. "בסופו של דבר", טוען פרופ' דקל, "מחירים חייבים להיות תואמים לשוק. מניה צריכה להיות תואמת לרווחים של החברה, כי אם הרווחים לא גדלים, המחיר ירד בסוף. ככה גם במחירי נדל"ן - מחירי השכירות חייבים להמשיך לעלות.
"בין 1987 לשנים 1992-1991, המחירים ביפן הרקיעו שחקים. דוגמה מפורסמת לכך היא שהשטח של הקיסרות בטוקיו, שהוא לא כזה גדול - אפשר להקיף אותו ברגל בתוך פחות משעה, היה שווה יותר מכל קליפורניה. כדי להתמודד עם המחירים, הרשויות העלו את הריבית.
11 צפייה בגלריה
מחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים ושטח הארמון היה שווה יותר מקליפורניה. טוקיו, יפן
(צילום: shutterstock)
"בשלב הזה, העלאת הריבית לצד העלייה הגדולה של סין והתפתחות טכנולוגית לא כל כך מרשימה של היפנים, הובילו להבנה מצד משקיעים - גם מקומיים, שהעתיד של יפן אולי לא כל כך מזהיר כמו שהם חשבו. אחרי התפוצצות הבועה, מחירי המניות נפלו בתוך כחמש שנים לכשליש ממה שהם היו. רק השנה, למעלה מ-20 שנה אחרי הנפילה, הם הצליחו לחזור לאותה רמה. למעשה, משנות ה-90 ועד היום הכלכלה היפנית לא גדלה בצורה משמעותית", אומר פרופ' דקל.
"העולם זקוק לתעשייה היפנית"
ואולם, נדמה כי למשבר של שנות ה-90 היו השלכות יותר ארוכות טווח מאלו שקדמו לו. לדברי פרופ' אולריקה שיידה, מומחית לכלכלת יפן מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שבארה"ב, בעוד יפן התמודדה עם אחד המשברים הפיננסיים הגדולים בהיסטוריה שלה - טאיוואן, דרום קוריאה ולאחר מכן גם סין, החלו לתפוס את מקומה המוביל בתעשיית האלקטרוניקה.
11 צפייה בגלריה
"כמעט כל רכיב חשמלי שאנחנו מחזיקים מבוסס על רכיב יפני". מפעל ביפן
(צילום: shutterstock)
"יחד עם זאת, במשבר הזה הייתה גם הזדמנות לחברות המוצלחות במיוחד של יפן", מדגישה פרופ' שיידה ומציגה זווית קצת יותר אופטימית לסוגיה. "הן יכלו להיכנס לתחומים מסובכים יותר, בהם הסינים לא הצליחו לייצר - למשל, כימיקלים למסכים. כמו רוב מוצרי האלקטרוניקה בעולם, גם מסכי המחשב, הטלוויזיה והפלאפונים שלנו כנראה הורכבו בסין. אולם, החומרים הכימיים שבתוך המסך, מיוצרים כמעט כולם ביפן. היא שולטת על 70% מהשוק העולמי".
דוגמה נוספת לכך, לדבריה, הוא תחום הפוטורזיסטורים - רכיב חשמלי בו משתמשים על מנת לבקר את הזרם החשמלי העובר ברכיב, אשר נחוצים על מנת לייצר מוליכים למחצה ושבבים, כמו שבבי הדור החמישי של הסלולרים (G5). "97% מהשוק העולמי בתחום הזה נשלט על ידי חברות יפניות", אומרת פרופ' שיידה ומציינת כי יפן גם שולטת בשוק המיקרו-בקרים, המצויים במרבית המכשירים האלקטרוניים, ובשוק מערכות ההיגוי לרכבים. כלומר, כמעט כל רכיב חשמלי שאנחנו מחזיקים בבית, בתיק או ביד, מבוסס על רכיבים יפניים - החל מצעצועים ומדפסות, ועד לטלפונים סלולריים וכלי רכב. "העולם זקוק ליפן", היא מסכמת.
פרופסור אולריקה שיידה, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו אז איך זה שיפן עדיין משמעותית יותר קטנה מסין?
"ראשית, גם ביפן, לא כולן חברות מובילות שיכולות לייצר את המוצרים האלה. המצב כיום הוא שכ-20% מהחברות אחראיות על כ-80% מהרווחים של המדינה. בנוסף, היא מדינה משמעותית יותר קטנה. כל כוח העבודה היפני הוא משהו כמו שלוש ערים גדולות בסין".
לדברי פרופ' שיידה, סין מתחילה לנגוס גם בתחומים אותם מובילה יפן, אבל היא עדיין נמצאת יחסית מאחור. "לרוב, סינים מעוניינים בתחומים בהם הם יכולים לייצר טריליוני דולרים - חשמל, תרופות וכד'. שוק האלקטרוניקה המורכבת קטן מדי עבורם, לכן כל עוד היפנים ימשיכו לשפר את הטכנולוגיות שלהם, הם עשויים להיות בטוחים בתוך הנישות הללו".
"לא מצליחים לחדור לשוק המערבי"
אם כן, מדוע יפן התמקדה דווקא בתעשיית החומרה והאלקטרוניקה ולא פנתה לתוכנות עבור משתמשי קצה, כדוגמת פייסבוק, אמזון או גוגל? בראי פרופ' דקל, הסיבה העיקרית לכך היא תרבותית.
"באמצע שנות ה-90, ליפן הייתה את הטכנולוגית הסלולרית הכי מתקדמת בעולם", הוא מסביר. "הבעיה הייתה שהם לא הצליחו להתרחב מחוץ לשוק היפני. הטכנולוגיה לא הייתה לפי הסטנדרטים האמריקנים והאירופים וחלק גדול מהתוכנות היו מאוד ספציפיות לשוק היפני ולא פנו לקהל המערבי. זה מה שהוביל בסופו של דבר להשתלטות של הטכנולוגיה האמריקנית על התחום הזה. כשמדובר בטכנולוגיה, הם מעולים. אבל ברגע שזה מגיע לרמת הממשק, הם לא מצליחים לחדור לשוק המערבי.
"בסין למשל, המצב שונה. גם אם עליבאבא תמכור רק בתוך סין, עדיין יש לה שוק עצום. יפן לא כל כך גדולה. אי-אפשר לייצר טכנולוגיה שהיא רק עבור יפן. לכן, זו לא הפתעה שסין עקפה אותה. זה רק עניין של זמן עד שגם הודו תעקוף את יפן", טוען פרופ' דקל.
גם בראיית פרופ' שיידה מדובר בסוגיה תרבותית, אולם מזווית מעט שונה. "החברה היפנית מאוד גאה באומנות היצירה, יש להם אפילו מילה ייחודית לזה ביפנית. זה הולך אחורה עוד לתקופת הסמוראים וההכנה של חרבות ושל סכינים. לכן, היפנים כן מתעסקים בכל הקשור לתוכנה שנחוצה עבור מכונות - כדוגמת רובוטיקה, בינה מלאכותית או מערכות הפעלה למצלמות למשל. אבל מערכת החינוך היפנית, פחות מכוונת לתוכנות שנועדו עבור משתמשי קצה".
"מתחילים לחשוב מחדש על מה זה אומר להיות יפני"
הן פרופ' דקל והן פרופ' שיידה מציינים כמה בעיות מרכזיות שקיימות כיום בכלכלה היפנית, כולן קשורות זו בו כך או אחרת: הזדקנות האוכלוסייה, מדיניות ההגירה הקשוחה וסביבה פוליטית גברית ומיושנת.
"יפן חייבת לעשות משהו לגבי בעיית ההזדקנות של האוכלוסייה", פוסק פרופ' דקל. "הם התקדמו מעט בשנים האחרונות עם מדיניות ההגירה שיכולה לסייע להביא עובדים מבחוץ במקום, במיוחד בתחומים טכנולוגיים כמו מהנדסים, אבל עדיין - הם לא נשארים מספיק. פה מגיעה גם הסיבה של מערכת החינוך - היא מערכת חינוך מצוינת בכל הנוגע ללמידה ולשינון, אבל היא לא חדשנית. הם חייבים לאפשר יותר גמישות כדי שגם אנשים מבחוץ ירצו לשלוח את הילדים שלהם אליה".
11 צפייה בגלריה
"מערכך חינוך מצוינת בכל הנוגע ללמידה ולשינון, אבל היא לא חדשנית". כיתה ביפן
(צילום: GettyImages)
לדבריו, גם מדיניות ההגירה הנוקשה נובעת במידה רבה מהתרבות היפנית הסגורה. "הרבה במערב לא מבינים את זה, אבל זה צעד שיפן פשוט לא יכולה לקחת. למשל, תמיד הייתה העדפה לעסקים יפנים במדינה. חברות זרות לא ממש יכלו להשקיע בחברות זרות. רוב החברות היפניות החזיקו במניות אחת של השנייה, כשההתערבות מבחוץ הייתה בעיקר בחברות קטנות ונכשלות ולא בגדולות והמצליחות שבהן. היום זה קצת השתנה, אבל זה עדיין לא נעלם לגמרי".
מצד שני, טוען פרופ' דקל, כי "הם מתחילים לחשוב מחדש על מה זה אומר להיות יפני. לצד יפנים מסורתיים שמאמינים שיפן יכולה להיות יפנית רק עם שיעור גדול בהרבה של יפנים, יש דור צעיר גדול שהוא הרבה יותר פתוח ומקבל. לדוגמה באולימפיאדה השנה, מי שהדליקה את הלפיד הייתה נאומי אוסקה, טניסאית ממוצא יפני שאביה בכלל מהאיטי. לפני שלושים שנה, זה כנראה לא היה קורה. בפוליטיקה היפנית למשל, כולם בני 70 ומעלה ממוצא יפני שלם ואין כמעט נשים בכלל".
11 צפייה בגלריה
"לפני 30 שנה זה כנראה לא היה קורה". נאומי אוסקה מדליקה את הלפיד בטוקיו
(צילום: getty images)
מדוע האוכלוסיה ממשיכה להצטמצם? לטענת פרופ' פיליפ ליפסי, מומחה לכלכלה פוליטית של יפן ומרצה באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, לא מדובר בעניין מסורתי, אלא קשור בעיקר לנורמות מקובלות ביפן המודרנית. "במשך הרבה מאוד שנים, זה היה מקובל שעובדים נשארים בעבודה עד מאוחר ואז היה מצופה מהם גם ללכת לשתות עם הקולגות שלהם. לכן, רבים היו חוזרים הביתה בשעות מאוד מאוחרות.
"המשמעות של זה הייתה שזה פשוט בלתי אפשרי לשני ההורים לעבוד. הרי אי-אפשר ששני בני הזוג יחזרו ב-11 בלילה כשיש להם ילדים בבית. לכן, זה הוביל לרוב לכך שהאישה נשארה בבית. עם הזמן, נשים הבינו שעדיף להן לדחות את ההורות או ללדת פחות ילדים, במקום להרוויח פחות ולגדל את הילדים לבד. דבר נוסף שהשפיע היה מערכת המס, שלא ממש היטיבה עם הורים".
על אף הזדקנות האוכלוסייה, פרופ' שיידה דווקא מנבאת עתיד אופטימי בהרבה ליפן. "עד שנת 2050 יפן תהייה אחת המדינות הקטנות בעולם, עם פחות מ-100 מיליון אנשים. אבל יש בזה גם הזדמנויות. ראשית, הזדקנות האוכלוסייה מתקדמת במקביל להתקדמות הטכנולוגית. לכן, לא יהיה צורך למצוא עבודות לכל מאות אלפי המפוטרים המבוגרים מהתעשיות הישנות, כי הטכנולוגיה תחליף אותם והם יצאו לפנסיה. שנית, האנשים המבוגרים הם לרוב יותר עשירים וצורכים לא מעט".
"הנהגה שמורכבת מגברים שמרנים"
"הבעיה הכי גדולה של יפן היא ההנהגה", טוענת פרופ' שיידה. "היא מורכבת ברובה מגברים מבוגרים, שמרנים ושונאי סיכונים, שלא מסוגלים לקבל החלטות ולפעול לגביהן. ברגע שיש החלטה, יפן יכולה להתקדם בקצב טוב, אבל לוקח להם המון זמן להגיע להסכמה על דברים. זה יכול לעצור חברות יפניות גדולות מלפעול ולכן לפגוע בתחרותיות שלהן".
11 צפייה בגלריה
"הנהגה של גברים מבוגרים ושמרנים". רה"מ סוגה בעת בחירתו בפרלמנט היפני, ספטמבר 2020
(צילום: רויטרס)
ובכל זאת, היא מסבירה כי חלק מהעניין נוגע לא רק לסביבה פוליטית, אלא גם לסדרי עדיפויות שונים. "היפנים מעדיפים גדילה שנתית נמוכה יחסית ויציבה, מבלי לייצר פיטורים ולערער את האוכלוסייה, כי הם מאמינים שבטווח הארוך זה יותר זול. פחות אכפת להם האם הם מקום שני או שלישי בעולם, העיקר שהכלכלה מתפקדת ושלאנשים טוב. הבעיה היא שבעולם המודרני, לפעמים מדיניות איטית עלולה להיות איטית מדי והם יכולים לפספס את הסירה ולהישאר מאחור".
יתרה מכך, פרופ' ליפסי מסביר כי האליטה הגברית ביפן שולטת לא רק בפוליטיקה, אלא גם במשק. "שיעור הגברים בכוח העבודה יפני הרבה יותר גבוה מזה של נשים. לרוב, נשים יפניות עוזבות את שוק העבודה בתחילת-אמצע שנות ה-20 שלהן, בניגוד לגברים. הן חוזרות לעבוד אחר כך, אבל לרוב למשרות זמניות עם שכר הרבה יותר נמוך.
פרופסור פיליפ ליפסי, אוניברסיטת טורונטו"הממשלה ניסתה לקדם תוכניות של חופשות לידה ומעונות יום ומספר הנשים שעובדות אכן גדל, אולם הן עדיין עובדות בעבודות פחות יציבות. לכן, במהלך הקורונה למשל, יותר נשים היו בסכנת פיטורים מגברים. דבר נוסף הוא שכמעט ואין מנהלות בכירות בשוק, על אף התקדמות מסוימת גם בתחום הזה".
לדבריו, גם כאן, אחת הסיבות העיקריות לפערים הללו הוא פערי הגילים. "יפן היא חברה היררכית, בה יש כבוד גדול למבוגרים. אותם מבוגרים גדלו בתקופה עם נורמות חברתיות שמרניות מאוד. זה כבר לא נכון לצעירים בני 40 ומטה, אבל הפוליטיקה וההנהלה הבכירה מורכבת בעיקר מאנשים מבוגרים, מה שגורם למדיניות להישאר זהה.
"במהלך האולימפיאדה השנה קרו מספר תקריות שחשפו התנהגות סקסיסטית של חלק מהמנהלים של האירוע, רובם גברים בני 50 ומעלה, בצורה שהראתה כמה חלק מהמנהיגים היפנים מנותקים מהנורמות המגדריות הבינלאומית והעלתה את המודעות לנושא", מציין פרופ' ליפסי.
העתיד ברובוטיקה?
ולאן יפן הולכת? פרופ' שיידה סבורה כי "העתיד של יפן נמצא בכל הקשור לחומרה שמשמשת את העידן הדיגיטלי המתקדם. החל מסנסורים המשמשים רובוטיקה, רחפנים ורכבים אוטונומיים, ועד לתשתיות סלולר וכד'".
גם פרופ' דקל שם את מבטחו בטכנולוגיה מתקדמת. "נושא אחד בו יפן מתקדמת מאוד הוא רובוטיקה, במיוחד בתחומים כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטים לתעשייה וכד'. זה נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל אני חושב שהם יכולים לעשות את זה. התקווה היא שזה תחום שיכול לפצות על המחסור בתוכנה למשל, אם הם יתקדמו בזה וייצאו לשאר העולם. אבל הם עדיין לא שם".
פרופ' ליפסי מציג תמונה קצת פחות אופטימית לגבי שוק הרובוטיקה היפני. "בדומה לשוק הסלולר, זה שוב נראה כאילו יפן מתקדמת מאוד בתחום הזה, לפחות בכל הנוגע לרובוטיקה לצרכנים ולא למפעלים. כבר היום יש רובוטים יפנים שנמצאים בתחנות תחבורה ציבורית למשל ומסייעים לנוסעים. אולם, השוק הזה לא מתרחב מספיק וכבר יש חברות אחרות, כמו טסלה האמריקנית, שהכריזו שהן נכנסות לתחום. לכן, אני לא אתפלא אם גם השוק הזה ימחק ביפן על ידי תחרות בינלאומית".
ברקע, צצה בינתיים בעיה נוספת - סין ממשיכה לגדול בקצב מהיר מאוד. "גם אם היא לא תחליט לפגוע ביפן בצורה פיזית, למדינה כל כך גדולה שנמצאת לידך עדיין יש לא מעט השפעה כלכלית שעלולה לגזול מהחירות הכלכלית היפנית באסיה", מסביר פרופ' דקל.
פורסם לראשונה: 07:13, 15.09.21
