בעלת דירה במתחם בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב חויבה לאחרונה לחתום על הסכם פינוי-בינוי חרף התנגדותה: האישה, שעצרה פרויקט שעליו חתמו יתר 71 בעלי הדירות, טענה כי "מקורבים לצלחת" קיבלו תמורות טובות יותר מהיזמים, אבל המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב, דגנית קציר-ברין, לא מצאה לכך בסיס.
הפרויקט המתוכנן כולל הריסה ובנייה מחדש של שלושה מבנים ברחוב אבא אחימאיר, הכוללים כיום 72 דירות זהות בגודלן (80 מ"ר). על פי ההסכם שגובש עם היזמים, כל בעל דירה אמור לקבל דירה חדשה בשטח של 105 מ"ר, מרפסת של 12 מ"ר ושתי חניות.
המתנגדת, בעלת דירה בקומה החמישית באחד המבנים, טענה שהיזמים התקשרו בהסכמים נפרדים עם חלק מבעלי הדירות והבטיחו להם הטבות מיוחדות. כמו כן, לדבריה מעולם לא נערכה הערכת שווי לדירתה וכי התמורה המוצעת לה אינה שוויונית.
היא הסבירה כי היא "לוחמת למען זכויותיה וזכויות בעלי הדירות בפרויקט", והוסיפה שנציגי הדיירים מכרו אותם "בנזיד עדשים". לדבריה, לפי ההסכם הקיים היא אמורה לקבל דירה בקומה 9, בעוד מגיעה לה דירה בקומה העשירית.
יתר בעלי הדירות - התובעים בהליך – טענו מנגד שהעסקה כדאית מבחינה כלכלית ואף מציעה תמורה העולה על תמורות הניתנות בפרויקטים אחרים מסוג זה. לדבריהם, סירוב הנתבעת מחזיק את יתר בעלי הדירות כ"בני ערובה" בדירות קטנות וישנות, שלא עמידות בפני רעידות אדמה והתקפות טילים.
ואכן, המפקחת קציר-ברין דחתה את הטענות של בעלת הדירה וקבעה כי לא הוכח ששכנים אחרים קיבלו תמורות עודפות. היא ציינה שכל הדירות בפרויקט שוות בשטחן ובחלקן ברכוש המשותף, ולכן התמורה הכמותית שניתנה להן זהה. ההבדלים היחידים בין הדירות החדשות הם בקומה ובכיוונים, כאשר הוחלט לשמר את כיווני האוויר המקוריים של כל דירה.
בהחלטה נקבע כי "הרושם שנוצר במהלך ניהול ההליך הוא כי הגנת הנתבעת היא 'הגנה מתגלגלת'". צוין שהדיירת שינתה את טענותיה לאורך ההליך - תחילה התלוננה על היעדר שמאות ומדדים ברורים, ולאחר שאלה הוצגו, החלה לתקוף את השמאית ואת המדדים שנקבעו.
המפקחת דחתה גם את הטענה בעניין היעדר שקיפות. היא כתבה שהוכח כי לא קיימת שמאות ביחס לכל הדירות וכי אופן חלוקת דירות התמורה התבסס על מיקומן המקורי.
כמו כן, היזם אפשר, לבקשת הנתבעת, לעיין במחירון הדירות, על מנת שזו תוכל לבחון את ההפרשים שבין שווי הדירות בין הקומות השונות. הסכם התמ"א המגלם את תנאי העסקה צורף אף הוא לכתב התביעה כך שאין מידע רלוונטי שהוסתר מהנתבעת.
נקבע שלא עלה בידי בעלת הדירה להוכיח כי שכנים אחרים - שלשיטתה היו "מקרובים לצלחת" - קיבלו תמורות שונות או עודפות. בנסיבות אלה קיבלה המפקחת את התביעה והורתה להוציא את הפרויקט לדרך. המתנגדת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ברק קינן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עומרי רוזנברג
• עו"ד הודיה הינוביץ רפופורט עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
